המאבק בין מטא לבנק לאומי עולה מדרגה, ומספק הצצה למנגנוני הסינון בחברה: חברת מטא דורשת מבית המשפט המחוזי בתל אביב לדחות על הסף את דרישת הבנק לחייב אותה לאשר מראש כל מודעה שכוללת את שמו או סימני המסחר שלו. בתשובה שהגישה ענקית הטכנולוגיה, היא מזהירה מפני תקדים מסוכן שיעניק לתאגיד פיננסי פרטי "זכות וטו וכוח צנזורה" על האינטרנט, וטוענת כי מומחי הסייבר של הבנק עצמו מודים שהמערכות האוטומטיות אינן מסוגלות לבלום מתקפות מתוחכמות.
● ה-FBI חשף פרטים חדשים על הונאת המיליונים של היזמת הישראלית
● כך הצליח ציוץ של חוקר בן 27 לדחות הנפקה של טריליון דולר. לפחות
באוגוסט הגיש בנק לאומי תביעה חריגה בסך 26 מיליון שקל נגד מטא, בטענה שהיא מאפשרת הפצה נרחבת של קמפיינים ממומנים מתחזים שגוזלים כספים מהציבור, תוך גריפת רווחים ממודעות אלו ועצימת עיניים מול הנזק.
מדיניות מטא סביב הונאות פיננסיות הוטלה בספק בשורת חשיפות שפורסמו ברויטרס: לפי מסמכים פנימיים שנחשפו בשנה שעברה, מטא הרוויחה ב־2024 כ־16 מיליארד דולר (כ־10% מהכנסותיה) ממודעות הונאה, כאשר מדי יום מוצגים ברחבי העולם כ־15 מיליארד פרסומים ממומנים של הונאות ולצידם כ־22 מיליארד ניסיונות הונאה אורגניים. עוד נחשף ברויטרס כי החברה גיבשה מדריך שנועד להדוף רגולציה ולהציג מצג שווא של אכיפה, שבמסגרתו מחקו עובדיה ידנית מודעות חשודות לפי מילות החיפוש של חוקרים כדי לחמוק מחובת אימות זהות מקיפה למפרסמים (טענות שבמטא דחו).
מטא: פעלנו כראוי
מטא מעלה שורה של טענות: ראשית, נטען שהצו המבוקש יעניק לבנק את הסעד הסופי והעיקרי של התביעה עוד בטרם התבררו השאלות העובדתיות והמשפטיות במסגרת ההליך העיקרי. במישור הנזק, מטא מדגישה שהבנק נקב בסכום מפורש של נזקיו הנטענים, ולדבריה נזק הניתן לפיצוי כספי לא מהווה "נזק בלתי הפיך" שמצדיק סעד זמני.
לדברי מטא, היא פעלה כראוי והסירה פרסומים מיידית - לרבות המודעות שצוינו בבקשת הבנק, שהוסרו ביום שבו הומצאה לה הבקשה. מטא מדגישה בטענותיה שעצם קבלת תשלום בגין פרסום המודעות או אירוחן בפלטפורמה אינם מהווים אשרור של התוכן, אימוץ שלו או שותפות למעשה עוולה לפי החוק.
הבעיות בדרישת הבנק
טענה נוספת שהעלתה מטא נוגעת לפן הפרקטי. לדבריה היא מעבדת מאות מיליוני מודעות בחודש עבור למעלה מ־10 מיליון מפרסמים פעילים. לשיטתה, הדרישה להטמיע מנגנון בדיקה, סינון ואישור ידני מראש מול גורם פרטי חיצוני אינה יישימה מבחינה טכנולוגית ותפעולית, ומשבשת כליל את פעילותה של מערכת הפרסום האוטומטית. לדברי מטא, אפילו אנשי הסייבר של לאומי הודו בהתכתבויות העבר במורכבות הטיפול, וציינו שהתוקפים משתמשים בשיטות מתוחכמות לחמוק ממערכות הבדיקה של מטא.
עוד לפי מטא, דרישת הבנק לאשר מראש כל פרסום הנוגע אליו מעניקה לתאגיד מסחרי פרטי זכות וטו וכוח צנזורה חסרי תקדים על ביטוייהם של גורמים שלישיים. מנגנון כזה, כך נטען, עלול לחסום גם כתבות צרכניות, סיקור עיתונאי כלכלי, פרסום השוואתי, אזהרות לציבור מפני הונאות או ביקורת עניינית על הבנק - ויוביל להסרת יתר רחבה מצד הפלטפורמה מתוך חשש מתביעות.
כדי לבסס את התשתית העובדתית, צירפה מטא תצהיר המפרט את כלי האכיפה במאבק בהונאות רשת. לפי התצהיר, מערך הבדיקה כולל מסווגים אוטומטיים מבוססי בינה מלאכותית לזיהוי וחסימת מודעות הונאה עוד בטרם עלייתן לאוויר, לצד מנגנונים ייעודיים המגיבים בזמן אמת לדפוסי מרמה חדשים. עוד נחשף שהחל מסוף יוני 2026 החילה מטא נוהל מחייב שלפיו כל מפרסם הפונה לקהל בישראל בנושאי שירותים פיננסיים והשקעות נדרש לעבור הליך אימות זהות קפדני בטרם אישור המודעות.
כדי להמחיש את היקפי פעילות המניעה שלה, ציינה מטא כי ברבעון השלישי של 2025 הוסרו ברחבי העולם 692 מיליון חשבונות מזויפים, כאשר 99.9% מתוכם אותרו והוסרו באופן יזום עוד לפני שהתקבלו עליהם דיווחי משתמשים. היא לא שיתפה נתונים דומים הנוגעים לפעילותה בישראל.
השאלות הפתוחות
בין השאלות שבית המשפט יצטרך להכריע בהן, יתברר היכן עובר הקו שבין מתווך תוכן פסיבי לפלטפורמה שמרוויחה מפרסום ממומן של מתחזים; האם דרישה לסינון מוקדם אכן מהווה פגיעה בלתי מידתית בחופש הביטוי כפי שטוענת מטא, או שמדובר בחובת זהירות בסיסית שפלטפורמה בסדר גודל כזה חייבת לציבור; ובעיקר - האם הפסיקה הישראלית עדיין מותאמת למציאות שבה הונאות מנוהלות באמצעות כלי AI ומערכות פרסום ממוקדות מטרה.
הנספחים שמטא צירפה חושפים שורה של סימני שאלה: מצד אחד, מטא מצהירה שהיא מפעילה את אותה המדיניות עבור כולם ברחבי העולם, אך מצד שני המסמכים מציגים מגבלות מחמירות וייעודיות על מודעות פיננסיות בארה"ב - שאינן חלות בישראל. כך, נשאלת השאלה לגבי סטנדרט ההגנה השונה, ועד כמה לחצי הרגולציה המקומיים הם אלו שמכתיבים אותו בפועל. יתרה מכך, מטא הציגה נתונים על הסרת מאות מיליוני חשבונות ברחבי העולם, ולצד זאת טענה שסינון מוקדם אינו מעשי. אם קיימים בידיה הכלים לבדוק מראש את זהות המפרסם והגורם המשלם לפני שמודעה עולה לאוויר, מדוע מודעות ההונאה המשיכו לחמוק מהמערכת?
בנוסף לכך, נשאלת השאלה כמה מודעות נבלמו בפועל לפני שהגיעו לעיני הגולשים וכמה פעולות נעשו רק בדיעבד בעקבות תלונות. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מה מטא מוחקת לאחר מעשה, אלא איזה רף הגנה מקדים היא בוחרת להעניק לציבור בישראל מלכתחילה.
ממטא לא נמסרה תגובה.
