שוק האג"ח שולח בימים אלה מסר שקשה להתעלם ממנו: הכסף בעולם עשוי להישאר יקר הרבה יותר מכפי שהמשקיעים קיוו.
התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל־10 שנים חצתה את רף 5% והגיעה במהלך המסחר לכ־5.04% - הרמה הגבוהה ביותר מאז 2007. בכך השלים שוק האג"ח האמריקאי מהלך חד, כאשר התשואות הארוכות מטפסות על רקע שילוב של אינפלציה, זינוק במחירי האנרגיה, ציפיות לריבית גבוהה יותר וחשש מהיקפי החוב הממשלתי.
● חודש חזק לאלטשולר בגמל, והאזהרה: "האג"ח חוזר להיות אלטרנטיבה למניות"
● אחרי זינוק של 150%: ג'רמי בלנק מכר נתח ממניות בזן תמורת 100 מיליון שקל
המהלך אינו ייחודי לארה"ב. גם בשווקים אחרים נרשמת עליית תשואות: ביפן התשואה על אג"ח ל־10 שנים טיפסה מעל 3% - שיא של כשלושה עשורים - ואילו התשואה על האג"ח הגרמנית ל־10 שנים נעה סביב 3.5%, רמות שגם הן לא נראו במשך שנים. לפי רויטרס, התשואה הממוצעת על אג"ח ממשלתיות ל־10 שנים במדינות ה־G7 הגיעה ל־4.285%, הגבוהה ביותר מאז אמצע 2008.
למה התשואה עולה?
במקרה הנוכחי כמה כוחות פועלים באותו כיוון: חשש מאינפלציה, ציפיות לריבית גבוהה יותר לאורך זמן, עלייה במחירי האנרגיה והיצע גדול של אג"ח ממשלתיות. ארה"ב נדרשת להנפיק כמויות עצומות של חוב כדי לממן את הגירעון ולמחזר חוב קיים, וככל שהשוק צריך לספוג יותר אג"ח, המשקיעים עשויים לדרוש תשואה גבוהה יותר.
במילים אחרות, ככל שהיצע האג"ח גדול יותר ביחס לביקוש, מחירי האג"ח יורדים ולכן התשואות, שנעות בכיוון הפוך למחירים, עולות.
האם יש קשר לעלייה במחיר הנפט?
מחירי הנפט זינקו מעל 100 דולר לחבית, על רקע המלחמה באיראן והחשש משיבושים באספקת האנרגיה. נפט יקר יותר עלול להתגלגל למחירי הדלק, התחבורה והמוצרים - וליצור לחץ אינפלציוני.
מבחינת הבנקים המרכזיים, זו בעיה: קשה יותר להוריד ריבית כאשר האינפלציה חוזרת לעלות. החשש מאינפלציה גבוהה יותר גורם למשקיעים לצפות לריבית גבוהה יותר לאורך זמן, ולדרוש תשואה גבוהה יותר על אג"ח.
אז השוק חושב שהריבית בארה"ב תישאר גבוהה?
כן. אחת ההתפתחויות המשמעותיות היא שינוי בציפיות. לאחר שבחודשים האחרונים השווקים ציפו לירידות ריבית, המשקיעים מתמחרים כעת אפשרות לריבית גבוהה יותר לאורך זמן, ואף להעלאות ריבית נוספות. ציפיות אלה תומכות בעליית תשואות האג"ח, במיוחד בטווחים הארוכים.
ומה הקשר לחוב האמריקאי?
ארה"ב צריכה להנפיק כמויות עצומות של אג"ח כדי לממן את הגירעון ולמחזר חוב קיים. כאשר הריבית גבוהה יותר, הממשלה נדרשת לשלם ריבית גבוהה יותר על החוב החדש שהיא מגייסת.
החשש של המשקיעים הוא מתהליך שעלול להזין את עצמו: יותר חוב פירושו יותר הנפקות, וככל שהיצע האג"ח גדל ביחס לביקוש, המשקיעים עשויים לדרוש תשואה גבוהה יותר כדי לקנות אותן. התשואות הגבוהות, בתורן, מגדילות את הוצאות הריבית של הממשלה - ומכבידות עוד יותר על הגירעון.
האם מדובר בחציית רף מהותית או פסיכולוגית?
אכן אין הבדל כלכלי דרמטי בין תשואה של 4.9% ל־5%. אבל מבחינה פסיכולוגית, מדובר ברף משמעותי מאוד. במשך שנים התרגלו המשקיעים לריבית נמוכה בהרבה, ולכן תשואה של 5% על אג"ח ממשלת ארה"ב הופכת את האפיק הסולידי לאלטרנטיבה אטרקטיבית יותר להשקעה במניות ומעלה את התשואה שהמשקיעים דורשים כדי להחזיק מניות.
מדוע עליית תשואות באג״ח נחשבת בעייתית לשוק המניות?
אג"ח ממשלת ארה"ב משמשות כמעין "ריבית חסרת סיכון" שלפיה מתמחרים נכסים אחרים. אם משקיע יכול לקבל כ־5% על אג"ח ממשלתית, הוא עשוי לדרוש תשואה גבוהה יותר כדי להחזיק מניה מסוכנת יותר.
במילים אחרות, כשהאג"ח הממשלתיות מציעות תשואה גבוהה יותר, המשקיעים דורשים יותר ממניות כדי להצדיק את הסיכון הכרוך בהן. לכן עליית התשואות מפעילה לחץ על תמחור המניות, במיוחד במניות צמיחה וטכנולוגיה.
טוב מכולם הסביר את הקשר וורן באפט כבר לפני שנים - בתשואה של 5%, "הרווח למניה" שאתה משלם הוא 20 עובר האג"ח. כשזה קורה המניות כבר אינן אטרקטיביות. ההתייחסות שלו לריביות שעולות עתה בעולם מעניינת לא פחות: "הריביות למניות, הן כמו כח המשיכה של כדור הארץ על החומר".
האם זה אומר שהראלי המניות ה־AI בסכנה?
לא בהכרח. בינתיים שוק המניות האמריקאי ממשיך להפגין חוסן, וההתלהבות סביב AI לצד רווחי החברות ממשיכים לתמוך בו. אבל עלייה מתמשכת בתשואות מעלה את עלות הכסף ואת התשואה שהמשקיעים דורשים על השקעה במניות, ולכן מקשה יותר להצדיק את רמות השווי הגבוהות - במיוחד במניות צמיחה וטכנולוגיה.
יתרה מזאת, לדברי מייקל הארטנט מבנק אוף אמריקה, בסקר שערך הבנק בין מנהלי הקרנות, שיעור המשיבים הצופים עלייה דו־ספרתית ברווחי החברות במהלך 12 החודשים הקרובים הוא הגבוה ביותר מאז אוגוסט 2021. המשקיעים אופטימיים לגבי התחזית המאקרו־כלכלית, וה"דאגה היחידה מבחינתם היא שחברות משקיעות יותר מדי הון" , אמר.
ומה לגבי ישראל?
גם כאן ההשפעה יכולה להיות משמעותית. תשואות האג"ח האמריקאיות משפיעות על עלות הכסף בעולם, על שער הדולר ועל התמחור של נכסים פיננסיים. אם סביבת הריבית העולמית תישאר גבוהה, הדבר עשוי להגביל את מרחב התמרון של בנקים מרכזיים, להשפיע על שוק האשראי והמשכנתאות ולהקשות על מימון חברות ועסקאות.
בנוסף, פער ריביות גדול יותר בין ארה"ב לישראל עשוי להשפיע על שער השקל, ובמקרה של היחלשות השקל, להגביר את הלחצים האינפלציוניים בישראל. התוצאה עשויה להיות פחות מרחב להורדות ריבית גם בישראל, ולחץ כלפי מעלה על תשואות האג"ח המקומיות.
האם 5% הוא הנורמלי החדש?
אם העלייה הנוכחית היא תגובה זמנית לזינוק במחירי הנפט ולשיבושים בשווקים, התשואות עשויות לרדת בחזרה. אבל אם המשקיעים מסיקים שהעולם נכנס לעידן של אינפלציה גבוהה יותר, חובות גדולים יותר וריבית גבוהה יותר לאורך זמן, מדובר בשינוי עמוק בהרבה.
במילים אחרות: המספר 5% הוא אולי הסמל. השאלה האמיתית היא האם הוא הופך לנורמה.
