ארה״ב אישרה לראשונה בפומבי כי היא מחזיקה כלי נשק במסלול סביב כדור הארץ. התבטאות בנושא הגיעה השבוע מפיו של מזכיר חיל האוויר האמריקאי, טרוי מיינק, בכנס ביטחוני במרילנד, אך בוושינגטון עדיין מסרבים לומר מה בדיוק נמצא שם.
● מפעל בגרמניה ופסי ייצור בקפריסין: התעשיות הביטחוניות הישראליות מרחיבות את פעילותן באירופה
● ב-2.8 מיליארד דולר: טראמפ מתכנן למכור לישראל חבילת חימושים
"יש לנו כיום כלי נשק לשליטה בחלל במסלול שנועד להגן על הכוחות המשולבים שלנו מפני פעולה עוינת של יריב", אמר מיינק. בכך אישרה ארה"ב פומבית לראשונה את מה שהיה עד כה בעיקר נושא להשערות והערכות של מומחים.
הפרטים, עם זאת, נותרו מסווגים. ארה״ב לא חשפה כמה מערכות הוצבו, מתי שוגרו, באיזה מסלול הן נמצאות או מה הן מסוגלות לעשות. גם המונח space control weapons רחב למדי: הוא אינו מתאר בהכרח כלי נשק שיורים או משמידים לוויינים. הוא עשוי לכלול גם מערכות לוחמה אלקטרונית, שיבוש תקשורת או יכולות אחרות שנועדו לפגוע בתפקוד של מערכות חלל של יריב.
המשמעות גדולה משום שהחלל הפך בשנים האחרונות לתשתית קריטית של הכלכלה והביטחון. לוויינים מספקים תקשורת, ניווט, תזמון, מודיעין ושירותים שעליהם נשענים גם צבאות וגם מערכות אזרחיות. פגיעה בהם עלולה להשפיע הרבה מעבר לשדה הקרב.
ארה״ב אינה היחידה שמפתחת יכולות צבאיות בחלל. סין ורוסיה מקדמות אף הן מערכות שנועדו להתמודד עם לווייני אויב, והמעצמות מנהלות בשנים האחרונות מעין מרוץ טכנולוגי וצבאי על השליטה בתשתיות שמקיפות את כדור הארץ.
ההודעה האמריקאית מגיעה גם על רקע תוכניותיו של ממשל טראמפ להרחיב את היכולות הצבאיות בחלל, ובהן Golden Dome, תוכנית הגנה מפני טילים הכוללת רכיבים מבוססי חלל.
מבחינה משפטית, אמנת החלל החיצון מ־1967 אוסרת הצבת נשק גרעיני וכלי נשק להשמדה המונית במסלול, אך אינה אוסרת באופן גורף הצבת נשק קונבנציונלי בחלל. כך נוצרה בשנים האחרונות אחת השאלות הביטחוניות הגדולות של העידן החדש: לא האם יהיו כלי נשק בחלל - אלא מי יחזיק בהם, ומה הם יוכלו לעשות.
