התחרות על חוקרי הבינה המלאכותית בישראל מגיעה למשכורות של עד 90 אלף שקל ברוטו בחודש. לפי גורמים בתחום, חברות מציעות לעובדים מבוקשים שכר חודשי של 50־90 אלף שקל, לצד אופציות ולעיתים הטבות נוספות. במוקד נמצאת קבוצה מצומצמת של חוקרים ומהנדסים, בעלי יכולות גבוהות במתמטיקה, בתכנות ובלמידת מכונה, שיכולים להשתתף בפיתוח המודלים שעליהם מבוססות מערכות הבינה המלאכותית.
● מנכ"ל אנבידיה מסמן: זה התחום הלוהט הבא
● אל תלמדו אנגלית עם ChatGPT: אפליקציית לורה מגייסת 22 מיליון דולר
עבור העובדים האלה, המשכורת היא רק חלק מהשיקול. ההתקדמות בתחום, שקיבלה ביטוי במוצרים כמו ChatGPT וקלוד, מעוררת עניין גם באפשרות להשתתף במחקר שמאחוריהם. הבחירה במקום העבודה נוגעת לכן גם לסוג הבעיות שינסו לפתור, לחוקרים שמהם יוכלו ללמוד ולמשאבי המחשוב שיעמדו לרשותם.
לפתח את המודל
חוקרי בינה מלאכותית מפתחים ובוחנים שיטות שמאפשרות למודלים ללמוד מתוך כמויות גדולות של מידע ולבצע משימות, מהבנת שפה ועד פתרון בעיות וכתיבת קוד. העבודה כוללת ניסוח רעיונות מחקריים, כתיבת תוכנה, אימון מודלים ובדיקת התוצאות: באילו משימות המודל השתפר, היכן הוא עדיין טועה וכיצד אפשר להרחיב את יכולותיו.
לצידם עובדים מהנדסים שבונים את התוכנה והתשתיות הנדרשות לניסויים ולהפעלת המודלים ולעיתים, יש חפיפה בין התפקידים. רבים מהמועמדים לתפקידים האלה הם בעלי תואר שני או דוקטורט, או דוקטורנטים באוניברסיטאות. עם זאת, התחרות כוללת גם בוגרי תואר ראשון מצטיינים וצעירים שהפגינו יכולות יוצאות דופן בלימודים או בשירות הצבאי. במקרים אלה, החברות מגייסות גם על סמך יכולת הלמידה והפוטנציאל המקצועי, אף שהמועמדים טרם צברו ניסיון תעסוקתי רב.
הצוות הראשון של SSI בישראל סיפק הצצה לפרופיל הזה. כפי שנחשף בגלובס במרץ 2025, החברה של איליה סוצקבר, ממייסדי OpenAI, גייסה חוקרים ומהנדסים יוצאי גוגל, אנשי אקדמיה ומתמטיקאים. בין המצטרפים היו ד"ר יאיר כרמון מאוניברסיטת תל אביב וניצן טור, שזכה שלוש פעמים במקום הראשון בתחרות הסטודנטים העולמית במתמטיקה. לפי הפרסום, הגיוס התבצע בשיטת "חבר מביא חבר", ללא חברות השמה.
לא רק משכורת
אחת ההבחנות החשובות עבור המועמדים היא בין חברות שמפתחות מודלים עצמאיים לבין חברות שמשפרות מודלים קיימים או בונות מוצרים המשתמשים בהם. כך, פיתוח שיטה חדשה לאימון מודל שונה מעבודה על יישום שמחבר מודל קיים למידע של חברה כדי לענות על שאלות של לקוחותיה. שתי המשימות דורשות ידע טכנולוגי, אך אופי העבודה והכישורים הנדרשים שונים.
לצד SSI פועלת בישראל גם דאבל איי איי, חברת הבינה המלאכותית החדשה של אמנון שעשוע. החברה מגדירה את עצמה כ"מעבדת חזית": מעבדת מחקר שמפתחת מודלים עצמאיים ומנסה לקדם את יכולות הבינה המלאכותית. לגלובס נודע כי היא מעסיקה כיום כ־30 אנשי מחקר ופיתוח במתחם הבורסה ברמת גן ומבקשת לגייס עובדים נוספים. מול החברות הללו עומדות גם אפשרויות תעסוקה בענקיות הטכנולוגיה ובסטארט־אפים אחרים.
נתוני חברת ההשמה גוטפרנדס, שפורסמו בשנה החולפת בגלובס, מספקים נקודת השוואה: השכר הממוצע של מפתחי בינה מלאכותית יוצרת במחצית הראשונה של 2025 עמד על כ־46.8 אלף שקל בחודש. בתפקידי ניהול הקשורים להקמת צוותי AI ולהטמעת הטכנולוגיה פורסמו משכורות של 60־80 אלף שקל, לעיתים לצד מענקי חתימה. הנתונים מתייחסים לקבוצות תפקידים שונות ואינם מדד ישיר לשכרם של חוקרי הבינה המלאכותית המבוקשים ביותר. בענקיות הטכנולוגיה, מניות ובונוסים יכולים להוות חלק משמעותי מהתגמול.
בדיווחי משתמשים באתר Levels.fyi על תפקידי מדעני נתונים בישראל מופיעות, בדרגות המוצגות, חבילות תגמול שנתיות של כ־974 אלף שקל במטא וכ־945 אלף שקל באנבידיה. אלה סכומי תגמול כולל, ולא שכר בסיס, והם אינם נתונים ייעודיים לחוקרי AI מובילים.
בסטארט־אפים, האופציות מציעות לעובדים אפשרות ליהנות מעלייה עתידית בשווי החברה. עבור מי שמצטרפים בשלב מוקדם, האפשרות להרוויח מהצלחת הפיתוח עשויה להיות שיקול מרכזי, אך מדובר ברווח התלוי בהצלחת החברה, בתנאי האופציות ובאפשרות למכירת המניות.
