תל אביב דורגה במקום ה־34 בעולם במדד הערים הגלובלי של Oxford Economics לשנת 2026, שבוחן 1,000 ערים ברחבי העולם. בכך הפכה תל אביב לעיר המדורגת במקום הגבוה ביותר במזרח התיכון ובצפון אפריקה.
למדד נכנסו עוד שתי נציגות ישראליות: חיפה, שדורגה במקום ה־144, וירושלים, שהגיעה למקום ה־179.
● גם מאנדיי ו-WIX בפנים: אלה המרוויחות הגדולות מבלימת ה-AI
● האמריקאים מרוויחים יותר, אבל מרגישים עניים יותר
המדד מתפרסם מדי שנה ונועד להשוות בין הערים הגדולות בעולם ולבחון את החוזקות, החולשות ופוטנציאל הצמיחה העתידי שלהן. הדירוג משקלל שורה של אינדיקטורים בחמישה תחומים: כלכלה, הון אנושי, איכות חיים, סביבה וממשל. המדד נשען גם על התחזיות של Oxford Economics לעתיד ולא רק על נתוני עבר, ובכך מבקש לשקף לצד מצבה הנוכחי של כל עיר גם את כיוון ההתפתחות שלה.
הדירוג הנוכחי משקף התאוששות של תל אביב לאחר הירידה שנרשמה בשנה שעברה. ב־2025 דורגה העיר במקום ה־46 בעולם, כך שהשנה טיפסה 12 מקומות. עם זאת, היא עדיין לא חזרה למיקום שרשמה ב־2024, אז הגיעה למקום ה־30 בעולם.
בצמרת הדירוג העולמי ניצבת ניו יורק במקום הראשון, ואחריה לונדון ופריז, ששמרו על מקומותיהן משנה שעברה. סיאטל וסן פרנסיסקו משלימות את החמישייה הראשונה, ובהמשך העשירייה מדורגות דבלין, בוסטון, סן חוזה, טוקיו וציריך. בסך הכול, שמונה מעשר הערים המובילות השנה הופיעו בעשירייה הראשונה גם ב־2025.
הכלכלה מקפיצה את תל אביב
הביצועים הבולטים ביותר של תל אביב נרשמו בתחום הכלכלה, שבו דורגה במקום ה־16 בעולם, ובתחום ההון האנושי, שבו הגיעה למקום ה־31. הפער בינה לבין שתי הנציגות הישראליות האחרות משמעותי גם בתחומים אלה: חיפה דורגה במקום ה־177 בכלכלה ובמקום ה־168 בהון האנושי, ואילו ירושלים הגיעה למקומות ה־259 וה־214 בהתאמה.
מנגד, בתחומים האחרים מיקומה של תל אביב נמוך משמעותית: העיר דורגה במקום ה־156 באיכות החיים, במקום ה־234 בסביבה ובמקום ה־401 בממשל.
הדוח מעריך את כלכלת תל אביב בכ־267 מיליארד דולר, ואת התמ"ג לנפש בכ־86.3 אלף דולר. היקפן ופריון העבודה של התעשיות הפועלות בעיר מסייעים לה להימנות עם העשירון העליון בעולם הן מבחינת היקף התמ"ג והן מבחינת התמ"ג לנפש.
אחד הגורמים המרכזיים למיקומה הגבוה של תל אביב הוא תחום הטכנולוגיה וריבוי חברות הסטראט-אפ הפועלות בעיר.
גם בגזרת ההון האנושי ממלא מגזר הטכנולוגיה תפקיד מרכזי בביצועיה של תל אביב. הדירוג מצביע על תרומתם של מוסדות אקדמיים באזור, ובהם אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בר־אילן, למחקר ולפיתוח, במיוחד בתחומים הקשורים למגזר הטכנולוגיה. לפי הדוח, תל אביב נהנית גם מאחד משיעורי ההשכלה הגבוהה ביותר במזרח התיכון ובצפון אפריקה, הודות לכוח עבודה מיומן ולריכוז של משרות טכנולוגיות בעלות שכר גבוה.
השכר גבוה, אבל כך גם מחירי הדיור
בתחום איכות החיים מציין הדוח כי המשרות בעלות השכר הגבוה תורמות להכנסה הגבוהה לנפש בתל אביב. עוד מצוינות תוחלת החיים הגבוהה ומערכת הבריאות בעיר, לצד עלויות הדיור הגבוהות, שמהוות אתגר מתמשך. דווקא בתחום זה ירושלים מקדימה את תל אביב ומדורגת במקום ה־129 בעולם, לעומת המקום ה־156 של תל אביב. חיפה, מנגד, נמצאת נמוך משתיהן ומדורגת במקום ה־315.
מדובר באתגר שמשותף לכמה מהערים שבצמרת העולמית. עלויות הדיור הגבוהות מכבידות גם על ציוני איכות החיים של לונדון, דבלין וניו יורק, למרות רמות ההכנסה הגבוהות בהן.
תחום הממשל היה החלש ביותר עבור שלוש הערים הישראליות, בו רשמו דירוגים נמוכים ודומים: חיפה במקום ה־399, תל אביב במקום ה־401 וירושלים במקום ה־403, זאת עקב השפעת המצב הגיאופוליטי וחוסר היציבות הביטחונית.
