האמריקאים מרוויחים יותר, אבל מרגישים עניים יותר

המשק האמריקאי חווה שנה טובה ב-2025. לפי נתונים שפרסמה השבוע לשכת מפקד האוכלוסין בארה"ב, ההכנסה החציונית הריאלית של משקי הבית, כלומר לאחר התאמה לאינפלציה, עלתה ב-2.6% במהלך 2025 והגיעה ל-87,460 דולר בשנה, הרמה הגבוהה ביותר שנרשמה מאז החל הממשל לאסוף את הנתון ב-1967. גם שיעור העוני הרשמי ירד בכחצי נקודת אחוז, ל-10.2%, הרמה הנמוכה ביותר שנמדדה בסדרה. כ-34.5 מיליון אמריקאים חיים מתחת לקו העוני נכון ל-2025.

● שינוי היסטורי: האיחוד האירופי מציע לקנדה להצטרף כ"חברה מיוחדת"
● הפנטגון חושף: אלה ההפסדים בארבעת החודשים הראשונים של המלחמה מול איראן

עבור ממשל טראמפ, הנתונים הגיעו בזמן מעולה. הם פורסמו בזמן ששר האוצר סקוט בסנט מעיד בפני ועדה בבית הנבחרים על מצב הכלכלה, וטראמפ מיהר להציג אותם כ"כמה עובדות לא נוחות" עבור יריביו הדמוקרטים של הממשל.

המסר של בסנט היה פשוט. הוא טען כי בשנתו הראשונה של טראמפ בבית הלבן, משק הבית האמריקאי החציוני לא רק הרוויח יותר בדולרים, אלא גם לאחר ניכוי השפעת האינפלציה. ובמקביל, פחות אמריקאים חיו מתחת לקו העוני.

גם מאחורי נתוני ההכנסה אפשר למצוא סימנים לשיפור ממשי. לשכת מפקד האוכלוסין לא מייחסת את העלייה לגורם מסוים, אבל הנתונים שעליהם מבוסס הדוח מצביעים בין היתר על תרומתו של שוק העבודה. הירידה בעוני התרכזה בעיקר בקרב משפחות עם ילדים ובקרב אוכלוסייה בגילאי העבודה, ולא בקרב גמלאים.

המלחמה באיראן נוספה למשוואה

ויש גם נתון פחות מחמיא. מדד העוני המשלים, שמביא בחשבון לא רק הכנסה כספית אלא גם את ההשפעה של תוכניות ממשלתיות ורשת הביטחון הסוציאלית, לא השתפר ב-2025.

צריך לשים את זה בהקשר של חוק התקציב המונומנטלי שהרפובליקנים העבירו בתחילת הקדנציה של טראמפ. החוק הוריד מסים עבור חלק מהמשפחות העובדות, אבל במקביל הקשיח את תנאי הזכאות לכמה מתוכניות הסיוע לבעלי הכנסה נמוכה. לפי מכון המחקר של הקונגרס, השינויים צפויים לצמצם את ההוצאה הפדרלית על תוכנית סיוע המזון SNAP בכ-211 מיליארד דולר עד 2035, בין היתר כיוון שפחות אנשים יהיו זכאים לקבל אותה.

אלא שהבעיה הגדולה יותר מבחינת הבית הלבן נמצאת מחוץ לטבלאות של לשכת מפקד האוכלוסין. מסתבר שלמרות הנתונים הטובים, רוב הציבור פשוט לא חושב שהמצב הכלכלי שלו טוב. כששואלים את האמריקאים כיצד הם עצמם חווים את הכלכלה, קשה לזהות את האופטימיות שמשתקפת בנתוני 2025.

בסקר של רויטרס בשיתוף עם החברה הצרפתית איפסוס, 74% מהאמריקאים אמרו שיוקר המחיה נע בכיוון הלא נכון, ורק 13% חשבו שהוא מתקדם בכיוון הנכון. בסקר של וושינגטון פוסט, 59% מהנשאלים אמרו כי לאנשים כמוהם ולמשפחותיהם אין כיום סיכוי טוב לשפר את רמת החיים שלהם. 65% הגדירו את מחירי המזון כבלתי נגישים עבור משק הבית שלהם.

התחושה הזאת לא מוגבלת למשפחות עניות. אפילו בקרב משקי בית שמכניסים יותר מ-100 אלף דולר בשנה, יותר ממחצית, 56%, העידו שמחירי המזון לא נמצאים בהישג ידם. בקרב משקי בית עם הכנסה שנתית נמוכה מ-50 אלף דולר השיעור הגיע ל-82%.

מדדים אחרים מספרים סיפור דומה. בסקר של Pew מיולי, רק 24% מהאמריקאים הגדירו את מצבה של הכלכלה כטוב או מצוין. 41% אמרו שהמצב "סביר בלבד" ו-35% הגדירו אותו גרוע. רק 23% ציפו לשיפור במהלך השנה הקרובה, לעומת 36% שחשבו שהמצב עוד יחמיר.

ובספטמבר הפסימיות העמיקה. מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ירד ל-47.8 נקודות, ירידה של 13% בתוך שנה. גם הציפיות לגבי מצבם הכלכלי האישי של האמריקאים נחלשו. הצרכנים שנשאלו בסקר צפו שהאינפלציה בשנה הקרובה תגיע ל-4.6%.

למה הנתונים הכלכליים מצביעים על שיפור משמעותי ואילו האמריקאים מרגישים בדיוק הפוך?

הסבר אפשרי הוא שהעלייה בהכנסה הריאלית (2.6%) לא אומרת שהמחירים ירדו, אלא שבמהלך התקופה שנמדדה, ההכנסה של משק הבית החציוני גדלה מהר יותר מהמחירים.

עבור משפחה שעומדת כל שבוע בפני ההוצאות בסופר, ההבחנה הזאת לא תמיד מנחמת. אם מוצר התייקר מ-10 דולר ל-12 דולר, ובהמשך קצב האינפלציה יורד, המחיר לא חוזר ל-10 דולר. הוא פשוט מתחיל לעלות בקצב איטי יותר. אחרי כמה שנים של התייקרויות במזון, בדיור, בביטוח ובשירותים אחרים, רמת המחירים עצמה נשארת גבוהה גם כשקצב האינפלציה יורד.

ויש גם עניין נוסף. מאז נתוני 2025 נוספו למשוואה המלחמה באיראן, הזינוק במחירי האנרגיה והתחממות מחודשת של האינפלציה. מדד המחירים לצרכן עלה באוגוסט ב-3.4% לעומת שנה קודם לכן, והריבית על משכנתא חדשה ל-30 שנה שוב טיפסה מעל 7%.

זו הדילמה שמונחת על שולחנו של יו"ר הפדרל ריזרב קווין וורש. הפד צפוי להודיע ברביעי על החלטת הריבית שלו, ורוב הכלכלנים בסקר רויטרס העריכו שהוא יעלה אותה ברבע נקודת אחוז, לטווח של 3.75%-4%.

העלאת ריבית יכולה לסייע לבלום את האינפלציה, אבל היא עושה זאת באמצעות ייקור האשראי והחלשת הביקוש במשק. משכנתאות, הלוואות לרכב ומימון לעסקים מתייקרים, ההשקעות עלולות להיפגע ובסופו של דבר גם שוק העבודה עלול להיחלש.

מצד שני, גם להשארת האינפלציה ברמתה הגבוהה יש מחיר, והוא לא מתחלק באופן שווה. בעלי הכנסות נמוכות מוציאים חלק גדול יותר מהכנסתם על צרכים בסיסיים כמו מזון, דיור ואנרגיה, ולכן יש להם פחות אפשרויות להתמודד עם התייקרויות באמצעות שינוי דפוסי הצריכה.

הוויכוח הזה הולך והופך גם לוויכוח הפוליטי המרכזי לקראת בחירות האמצע בנובמבר. וזה המקום שבו הפער בין נתוני המאקרו למצב הרוח של הציבור מתחיל להכאיב לרפובליקאים.

בסקר רויטרס האחרון 44% מהמצביעים אמרו כי יעדיפו מועמד דמוקרטי לקונגרס, לעומת 37% שהעדיפו רפובליקאי. זהו יתרון של שבע נקודות לדמוקרטים, הגדול ביותר שנמדד בסקר רויטרס מאז חזר טראמפ לבית הלבן. שיעור התמיכה בתפקודו של הנשיא עצמו עמד על 35%.