הבדיקה שלא ידעתם שאתם צריכים לבצע, ומה הדבר הבא ברפואת הלב?

בשבוע שעבר איבדה חברת התרופות נוברטיס 34 מיליארד דולר משווייה בעקבות כישלונות בשני ניסויים קליניים שניהלה. אחד מהם ניפץ תקווה גדולה.

נוברטיס ביקשה לתקוף את "הכולסטרול החדש", חומר בשם LP(a) שבדומה ל"כולסטרול הרע" LDL מעלה את הסיכון להתקפי לב כשהרמות שלו גבוהות. למעשה, הוא מעלה את הסיכון אפילו יותר מ־LDL, ורמות גבוהות קיימות אצל אחד מכל חמישה אנשים. החומר הזה מושפע יותר מגנטיקה ופחות מסגנון חיים, והוא מסוכן גם לצעירים. אחת ההמלצות שהציבור לא מכיר היא לבצע בדיקת LP(a) לפחות פעם אחת בחיים. החברה לחקר, מניעה וטיפול בטרשת העורקים בישראל המליצה על כך בנייר עמדה מ־2024 וגם איגוד רופאי המשפחה בישראל אימץ את ההנחיה.

● הקשר המפתיע בין התחדשות תאים במוח, דיכאון וסיכון לדמנציה
● המקצוע החדש והמדד שיעזרו לכם להתכונן לחיים ארוכים במיוחד

אם נחזור לניסוי, לכאורה החדשות בו היו טובות: המוצר של נוברטיס הובל להורדת רמות החומר בדם. אלא שמספר התקפי הלב ומקרי המוות נותר דומה. האם כל המנגנון שבו שיערנו שפועלת התרופה היה טעות?

הכישלון של נוברטיס השפיע על מניות של חברות נוספות שפיתחו תרופות נגד LP(a) כמו אסטרהזנקה ואלי לילי, והוא הצטרף לכישלון נוסף מלפני שבוע בתרופה של נובו נורדיסק שנועדה להפחית התקפי לב על ידי הפחתת דלקתיות בעורקים. הדלקת אכן פחתה. אבל שוב - מספר התקפי הלב לא פחת בהתאם.

האם נהיה קשה יותר לפתח תרופות לטיפול במחלות לב?

תוחלת החיים עלתה

ב־50 השנים האחרונות נוספו לתוחלת החיים הממוצעת שלוש־ארבע שנים בעקבות הפחתת תחלואת הלב. זה מספר מדהים. "סבא שלי, בגיל 63, יום אחד עלה לאוטובוס ומת מהתקף לב. היום אין סיכוי שזה היה קורה", אומר איל ליפשיץ, שותף בקרן הון הסיכון פרגרין. "היינו יודעים שהוא חולה לב, מטפלים בו והוא היה מגיע כנראה לגיל 80".

בכל זאת, בארה"ב נרשמים 600 אלף התקפי לב ראשונים בשנה, 9 מיליון איש חיים עם תוצאות התקף לב קודם ועוד 4 מיליון עם אי־ספיקת לב. מדובר בפוטנציאל כלכלי יוצא דופן, אומר ליפשיץ. "בין שלושת גורמי התמותה המובילים - לב, סרטן ומוח - אנחנו מבינים את מנגנון מחלות הלב הרבה יותר טוב. התרופות והטיפולים מספקים איכות חיים סבירה עד טובה ולא רק הארכת חיים. אנחנו יודעים לזהות מטופלים בסיכון. לא פלא שקופות החולים מוכנות לשלם הון על תרופות טובות בתחום. כמשקיע, זה התחום הכי מוצלח שלי".

מחכים לניסוי הבא

אבל יש גם קשיים. ניסויים חייבים היום להדגים לא רק הפחתה של סמנים ביולוגיים אלא גם הפחתה של תמותה או תחלואה בפועל, וזאת בהשוואה לתרופות טובות שכבר יש בשוק. אלה ניסויים ארוכים ויקרים - חמש שנים בממוצע ועלות של מאות מיליוני דולרים. כשמגיעות תוצאות כמו של נוברטיס ונובו, עולה השאלה - האם לא הבנו את המנגנונים כפי שחשבנו, או שהאתגר שמציב ניסוי כזה הוא פשוט גדול מדי?

זה לא אומר שאין הצלחות בכלל. לדברי פרופ' מיכאל שכטר, מנהל היחידה למחקרים קליניים, מערך הלב בבית החולים שיבא, "התרופה ווגובי של נובו נורדיסק נמצאה כמועילה ללב אפילו גם מעבר להשפעה שלה על המשקל". גם מעכבי SGLT2, תרופות לטיפול בסוכרת, השיגו תוצאות טובות באי־ספיקת לב.

שכטר אופטימי גם לגבי מגנון ה־LP(a). "אלי לילי, למשל, מפחיתה את החומר בפרוטוקול אחר וכמות ה־LP(a) שיורדת היא 95% במקום 70%. אולי דרושה הפחתה כזו כדי לעשות את ההבדל. נוברטיס ממשיכה לבחון את התרופה שלה אצל חולים עם היצרות של מסתמי הלב. לא הכול אבוד". גם המנגנון הדלקתי שנבדק בניסוי של נובו נורדיסק נמצא בימים אלה בניסויים נוספים.

אילו טיפולים נוספים מבטיחים יש בצנרת לטיפול במחלות לב?
שכטר: "חלק מהפתרונות הם של נוחות, למשל תרופה לכולסטרול שניתן לקחת פעם בחצי שנה. היענות נמוכה של הציבור לטיפולים הקיימים מסבירה חלק ניכר מהתקפי הלב שממשיכים להתרחש. כ־50% לא לוקחים תרופות מונעות לפי ההנחיות.
"עוד תחום שנבחן הוא תרפיה גנטית להפחתת כולסטרול במקרים שבהם התרופות לא מספיקות".

ומה לגבי מכשור רפואי?
"הסטנטים שינו לגמרי את המהלך של מחלות לב, תחילה בתחום היצרויות העורקים, וכעת הקרדיולוגיה הפולשנית (בצנתור) הגיעה גם לתיקון מסתמי לב ולטיפול בתסחיף ריאתי. התקווה החדשה היא למכשור שיתמוך בקירות הלב בתחום אי־ספיקת הלב".

ליפשיץ: "אי־ספיקת לב יוצרת חסימות עורקים, מסתמים שלא נסגרים, בעיות במעבר חשמל דרך הלב. לכל בעיה כזו יש היום פתרונות במכשור רפואי. לנו בפורטפוליו יש חברה בשם ריסטור, שפועלת כדי לטפל בכל הבעיות הללו יחד על ידי הקטנת החדר השמאלי חזרה".

מה עוד חשוב היום לעשות למען בריאות הלב?
שכטר: "להתפלל שיישארו בארץ רופאים".​