המסחר בבורסות עבר בעשורים האחרונים מהפכה של ממש. את רצפת המסחר הסואנת וצעקות הסוחרים, החליפו חדרי עסקאות ממוזגים, בזמן שאת פקודות הקנייה והמכירה שהועברו בעבר בפקס או בשיחת טלפון החליפו מערכות דיגיטליות מתקדמות. אלו מאפשרות למשקיעים לקנות ולרכוש ניירות ערך מכל מקום - מהאוטובוס, התור לבדיקה אצל רופא, או אפילו מהמיטה.
● חילוקי דעות בוול סטריט: מדוע "השור" הגדול אד ירדני חותך את תחזית ה-S&P 500?
● המתכת היקרה שזינקה - ומשמשת אינדיקטור למצב הכלכלה העולמית
כעת, ניצב שוק ההון בפני מהפכה נוספת. אם הכול ילך כשורה, עוד לפני סוף השנה האזרחית נאסד"ק תהפוך לבורסה המשמעותית הראשונה שמאפשרת לסוחרים ולמשקיעים בה לרכוש ני"ע כמעט לכל אורך שעות היממה. והיא ממש לא לבד, למהלך צפויות להצטרף בעתיד שורה ארוכה של בורסות ברחבי העולם, מלונדון ועד סיאול.
ובזמן שבשוק כבר נשמעים קולות שצופים מהלך דומה גם בבורסה המקומית, ניסינו להבין מה עומד מאחוריו, איך הוא יעבוד, מי ירוויח ממנו, וגם מה הסיכוי שהאורות יישארו דולקים בשעות המאוחרות של הלילה גם באחוזת בית - מה שעשוי להעניק משמעות נוספת למותג "עיר ללא הפסקה"?
"צרכי המשקיעים הגלובליים השתנו", כך הסבירו לקראת סוף השנה שעברה בנאסד"ק את ההחלטה לעשות מהפכה בשעות המסחר, שבמידה שתקבל את אישור רשות ני"ע האמריקאית (SEC) תצא לדרך כבר בתחילת חודש דצמבר הקרוב (6/12). במסגרתה, יוכלו המשקיעים לבצע רכישה ומכירה של ניירות ערך כמעט לאורך כל שעות היממה (23) חמישה ימים בשבוע.
עד כה, יום המסחר בארה"ב התנהל בין השעות 9:30 בבוקר עד 16:00 אחר הצהריים (שעון מזרח ארה"ב), להן קדם מסחר מוקדם (4:00-9:30) ובסופן התנהל מסחר מאוחר (16:00-20:00). כעת, צפוי המסחר לכלול "רצועת מסחר" (session) חדשה בין 21:00 בערב ל־4:00 לפנות בוקר.
כך ששבוע המסחר יימשך ברציפות מיום ראשון בשעה 21:00 בערב ועד יום שישי בשעה 20:00, למעט "הפסקת תחזוקה" מדי יום בין השעות 20:00־21:00.
"התנהגות המשקיעים השתנתה באופן דרמטי", הסביר צ'אק מאק, סגן נשיא בכיר וראש תחום תפעול אסטרטגי בנאסד"ק, את הרציונל מאחורי המהלך המסתמן. לדבריו, "השווקים צריכים להיות נגישים באותה מידה כמו האפליקציות שבהן משתמשים המשקיעים מדי יום".
הוא גם ציין את הגלובליזציה שעובר השוק האמריקאי, שהיקף ההחזקות הזרות בו הכפיל עצמו בשש השנים האחרונות: "משקיעים מאסיה ועד אירופה מצפים לקבל גישה לשוק בתנאים שלהם ובאזורי הזמן שלהם".
עם זאת, בשוק יש מי שמציינים שלמהלך סיבות נוספות הנוגעות גם לעובדה שהבורסות השונות הן חברות שפועלות למקסם את רווחיהן. "בסוף זהו גוף עסקי שצריך להרוויח, ויותר עסקאות זה יותר עמלות. כמה שיותר שעות מסחר - יותר טוב מבחינת הביזנס של הבורסות", אומר אלכס דרובסקי, מנהל דסק מסחר חו"ל באי.בי.אי. "אני חושב שזו בעיקר החלטה עסקית, אבל כזאת שתיטיב עם הלקוחות".
אושר טובול, מנכ"ל מיטב טרייד השקעות, גם מזכיר את התחרות שקמה לבורסות בשנים האחרונות מצד פלטפורמות מסחר אלטרנטיביות. "בשנים האחרונות נכנס הנושא של מסחר בקריפטו, שגם ככה מציע מסחר רציף. אז הבורסות לא רוצות שהסוחרים יעברו מהם לזירות מסחר אחרות, בסופו של דבר אלו גופים עסקיים, שהמטרה שלהם היא להרוויח כסף".
יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר של הבורסה מסכים, ומציין כי המסחר בקריפטו "אתגר את הבורסות המסורתיות. אנשים אמרו לעצמם, 'למה אני מוגבל לשעות מסויימות? אני רוצה לסחור מתי שבא לי', לצד השינויים הטכנולוגיים, שפותחים את הדלת להארכת שעות המסחר בבורסות".
הוא מציין כי "הבורסות לא בהכרח עושות את זה בשביל להרוויח כסף מחר בבוקר. אלא להכין את התשתיות שלהן לשינויים העתידיים מבחינת טכנולוגיה, יכולות וניסיון".
בפריז ובלונדון נערכים, בפרנקפורט מזהירים
תהיה הסיבה להארכת שעות המסחר אשר תהיה, ברחבי העולם כבר מתחילים לקדם את יישום הרעיון. מי שכבר כיום מקדמות מהלכים דומים לזה של הנאסד"ק הן בורסת ניו־יורק, הבורסה הגדולה ביותר בעולם, וכן הבורסה בלונדון, השנייה בגודלה באירופה.
בעוד שבבורסת ניו־יורק הכריזו בעבר על כוונתם להוציא את התוכנית להארכת שעות המסחר אל הפועל כבר במהלך שנת 2026, בלונדון מעריכים שהמהלך יצא לפועל במחצית הראשונה של 2027.
מי שעוד מתחממת על הקווים היא Euronext, הבורסה הגדולה ביותר באירופה, המפעילה זירות מסחר בפריז, אמסטרדם, בריסל, דבלין, ליסבון, מילאנו, אוסלו ואתונה.
לפני מספר חודשים הצהיר סטפן בוג'נה, מנכ"ל ויו"ר Euronext, כי במידה שתעלה דרישה להאריך את יום המסחר, "הם יפעלו לשם כך". בדומה לבורסות בארה"ב גם אלה באירופה מחפשות להרחיב את קהל המשקיעים שלהן באמצעות השינוי בשעות המסחר.
במקביל, גם הבורסה התזזיתית של קוריאה הדרומית (KRX) השיקה בתחילת השבוע שעבר מסחר מאוחר עד השעה 20:00 (שעון קוריאה). זאת, במטרה להרחיב את הנגישות של הבורסה, בה נסחרות בין היתר מניות חברות הטכנולוגיה והשבבים סמסונג ו־SK Hynix, למשקיעים זרים. בשנה הקרובה תבחן הבורסה הרחבה של שעות הפעילות גם בבוקר.
מהלך דומה לזה של בורסת סיאול עשוי לצאת לפועל בשנה הבאה גם בבורסה בת"א (ראו מסגרת). לדברי פגוט מהבורסה, הכניסה של שחקנים חדשים והגלובליזציה של המסחר יצרו תנועה דו־כיוונית, שתומכת במהלך: "החדירה של עולם ההשקעות לעוד ועוד ציבורים חדשים, מכניסה משקיעים חדשים ברחבי העולם שרוצים חפיפה למסחר בארצות הברית, שם מתרחשת עיקר הנזילות. מצד שני, המשקיעים בארה"ב רוצים להגביר את החשיפה של השווקים למדינות שהמסחר לא מתרחש בשעות העירנות שלהם".
אלא שבזמן שעוד ועוד בורסות ברחבי העולם נערכות ליישום יום המסחר המחודש, יש גם מי שמביעים התנגדות לרעיון. כך למשל, סטפן לייטנר, מנכ"ל דויטשה ברזה, מפעילת הבורסה בפרנקפורט, השלישית בגודלה באירופה, הביע חשש מהשלכות המהלך. "עלינו להישאר ממוקדים כדי לא לפצל את הנזילות", אמר לייטנר בראיון לרויטרס לפני מספר חודשים.
לייטנר הוסיף כי משקיעים גדולים מעדיפים שפעולות הקנייה והמכירה יתרכזו במועדים ספציפיים, דבר התורם לפעילות יעילה של השווקים. "האם אתם יכולים לדמיין את מנהלי הנכסים הגדולים ביותר מגיעים ביום המנוחה, ראשון בערב, כדי לסחור? מדוע שיעשו זאת? עבור העסקאות שלהם הם זקוקים לנזילות רבה", הוסיף.
לשים לב לפערי הארביטראז'
ואכן, אחד החששות הגדולים מהמהלך נעוץ בעובדה שמחוץ לשעות המסחר הרגילות נפח המסחר נמוך בהרבה, מה שמייצר מרווח (ההפרש בין מחיר הקנייה למחיר המכירה) גבוה יותר, ובהתאם מביא לתנודתיות גבוהה יותר במחירי המניות. מה שבתורו מייצר אתגרים הנוגעים לפערים בשערים (ארביטראז') בין השלבים השונים של יום המסחר, ומול המסחר בבורסות מקבילות.
לדברי טובול ממיטב, "המסחר הרציף מציע למשקיע הרבה יתרונות ויכולת להגיב לאירועים מחוץ לשעות המסחר הרגילות, אבל הוא רק צריך לוודא שהמרווחים שהוא נכנס בהם הם סבירים.
"ככל שהשוק יותר דליל מבחינת מחזורי מסחר, אתה משלם פרמיה גדולה יותר בכניסה או ביציאה. כך שהמשקיעים צריכים לוודא שהמסחר שם יהיה באמת רציף, ויהיה כדאי לסחור בו כמו בשעות המסחר הרגילות".
לכך מצטרף גם דרובסקי מאי.בי.אי, שמציין כי עסקאות מחוץ לשעות המסחר הן בדרך כלל פחות משתלמות, כי "יש פחות ביקוש והיצע, ולכן המשקיע כנראה ישלם קצת יותר על העסקה.
"זה נכון פחות לגבי תעודות על ה־S&P 500 או מניות ענק כמו טסלה ואנבידיה, אבל כשאתה רוצה לקנות מניה קצת יותר קטנה כמו טבע למשל - כנראה שתראה פער בין הביקוש להיצע".
בתוך כך, דרובסקי מזהה יתרון למהלך עבור המשקיע הישראלי, שכן הארכת שעות המסחר בארה"ב "תאפשר למשקיע הישראלי להעביר הוראות קנייה מוקדמות, לדוגמה ב־7 בבוקר, לפני שהוא מתחיל את היום ואין לו פנאי. היום אם אתה רוצה לפעול, אתה חייב לחכות לפחות עד 11 בבוקר, כך שאני רואה בזה יתרון גדול".
עם זאת, לפחות בשלב הראשון הוא לא צופה ביקוש גדול בשעות החדשות מצד משקיעי הריטייל. "אני מאמין שזה קצת יגדיל את הפעילות, בעיקר בשעות הבוקר, אבל לא בצורה דרמטית. צריך לזכור שכבר היום אנחנו מציעים ללקוחות לסחור במסחר המוקדם (שמתחיל כיום ב־11 שעון ישראל, א"ג), אבל היקף העסקאות בו הוא הרבה יותר קטן".
"החברות ירוויחו, העובדים ממש לא"
בזמן שנראה כי המשקיעים, חברות הטרייד והבורסות ייהנו מתוספת שעות המסחר, גורם בגוף מוסדי גדול מציין כי המפסידים העיקריים מהמהלך הם המועסקים בשוק ההון, שיצטרכו לעבוד קשה יותר. "אם חשבנו שהמעבר למסחר בימי שישי (בבורסה הישראלית, א"ג) היה קשה, מעבר למסחר בשעות ארוכות יותר בעולם ובהמשך בארץ ייפול בסופו של דבר על כוח האדם והאנשים שמעניקים את השירותים. למשקיעים ולחברות זה בטוח טוב, לנו העובדים בתחום - ממש לא".
ואכן, בשוק ההון המקומי, בדגש על חברות הברוקראז' דרכן מבוצעות העסקאות, כבר נערכים לתחילת יישום המהלך של הנאסד"ק. "אנחנו עושים התאמות מבחינת טכנולוגיה, לתמוך בדבר הזה, כמו שאנחנו יודעים היום לתמוך במסחר המוקדם והמאוחר, כמובן שנוכל לתמוך גם במסחר הלילי", אומר טובול ממיטב.
טובול גם מעריך שיהיו למהלך השפעות מסוימות גם על כוח האדם. "כנראה שיהיו תורנים, ונצטרך לדעת לנהל סיכונים ולהגיב לדברים בשעות המסחר המאוחרות, כמו שעשינו התאמות למסחר ביום שישי.
"אני לא בטוח שניתן ממש שירות לקוחות בשעות הערב, אבל כן נצטרך לתת איזושהי תמיכה לפקודות של הלילה. מוקדם להגיד אם יהיו אנשים פיזית שישבו ויענו לטלפונים בשעות האלה, אבל ככל שזה יהיה יותר מוחשי ונראה שנצטרך להגיב נגיב", הוא מסכם.
