1ציוני התלמידים בשפל היסטורי, אבל יותר זכאים לבגרות הייטק
מה רואים בגרף? הציונים של ישראל במתמטיקה במבחני פיז"ה שמקיים ה-OECD, הנערכים אחת לשלוש שנים (למעט רווח של ארבע שנים בתקופת הקורונה). במתמטיקה, כמו גם במקצועות האחרים (מדעים וקריאה), ישראל ידעה ירידה משמעותית בין 2022 ל-2025 והגיעה לתוצאות הנמוכות ביותר מאז שהחלו המדידות.
● כמה התקדמנו תחת בצלאל סמוטריץ' במשרד האוצר?
● המוני רופאים ירדו מהארץ? בדקנו איפה הם למדו
מה הסיבות? קצרה היריעה מלספק הסבר שלם להישגים הנמוכים של תלמידי ישראל, אבל אפשר להזכיר על קצה המזלג את השפעות המלחמה, את המחסור במורים איכותיים ומקצועיים ואת הצפיפות בכיתות.
מבלי להמעיט בחשיבותם של הגורמים המקומיים, חשוב לומר שהציונים הנמוכים בישראל משתלבים במגמה גלובלית רחבה, שכן ארגון ה-OECD הגדיר את תוצאות מבחני פיז"ה האחרונים כשפל היסטורי כלל-עולמי.
ועדיין, ישראל לא יכולה להיתלות רק בגורמים הגלובליים האלה, שכן עוצמת הקריסה בישראל הייתה חריגה וקיצונית בהרבה מהממוצע העולמי, כאשר הירידה בציוני התלמידים הישראלים הייתה חדה בהרבה מהממוצע הירידה בשאר מדינות ה-OECD.
יחד עם זאת, חשוב להזכיר גם את השינוי לטובה שבוצע במסגרת הלימודים הריאליים. את זאת אפשר לראות דרך בחינה של שיעור התלמידים הזכאים לבגרות טק - כלומר, התלמידים שנבחנו ברמה של 5 יחידות לימוד במתמטיקה, באנגלית - ובפיזיקה או במדעי המחשב. אומנם בתקופתו של קיש שיעור הזכאים לבגרות טק כבר הגיע לשפל של ארבע שנים, אלא שבשנה הוא זינק והגיע לשיא של 11.6% זכאות.
זאת, כשבעשורים האחרונים משרד החינוך קידם תוכניות מרכזיות שהתמקדו בשיפור המוכנות של בוגרי מערכת החינוך להשתלבות במשרות טק, על ידי חיזוק לימודי מקצועות ה-STEM: מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה.
מה קיש עשה בעניין? מטעם קיש נמסר לנו כי השר פועל להשקיע רבות בסגירת הפערים שנוצרו בעקבות המלחמה, ובמקביל להוציא לדרך את תוכנית "ניו דיל בחינוך" הכוללת הקטנת הכיתות לכ-20 תלמידים, קיצור שבוע הלימודים לחמישה ימים, ביטול יום חינוך ארוך ותכנון תקציבי ארוך טווח לעשור הקרוב.
בעניין הלימודים הריאליים, משרד החינוך בראשות קיש הוביל השקעה משמעותית בחיזוק מקצועות ה-STEM, שהמרכזית שבהן היא תוכנית "ישראל ריאלית". מדובר בתוכנית חירום לאומית לחיזוק לימודי ה-STEM, שהושקה באפריל 2025.
לפי מעקב המוניטור של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, כשנה לאחר אישור התוכנית והקצאת תקציב של כ-1.5 מיליארד שקל, מרבית סעיפיה (כ-71%) נמצאים במידה זו או אחרת של יישום ראשוני או חלקי בשטח, כולל תוספת שעות לימוד בבתי הספר והסבת מאות מורים חדשים. לצד זאת, התגלו גם פערי שקיפות, ולא ברור אם הפעולות אכן יצליחו להיות מתורגמות לשינוי מערכתי יציב ובר-קיימא בטווח הארוך.
2השתלבות החרדים בחינוך הממלכתי צוברת תאוצה
מה רואים בגרף? את מספר התלמידים בחינוך הממלכתי-חרדי (ממ"ח) - זרם רשמי במערכת החינוך בישראל המשלב אורח חיים חרדי עם לימודי ליבה מלאים תחת פיקוח ישיר של משרד החינוך.
מספר התלמידים בבתי הספר בממ"ח הלך ועלה בהתמדה עם השנים ממעט יותר מ-4,000 בשנה"ל תשע"ו לכמעט 27 אלף בשנה"ל הנוכחית. הגידול השנתי הממוצע על פני התקופה עומד על 20%, כשבתקופת קיש הוא 26%.
מה הסיבות? יהודית מילצקי, מנכ"לית המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, הסבירה לנו כי "הגידול המשמעותי התחיל עם הצטרפות של עשרות מוסדות קיימים מתוך חסידויות שמרניות (בעלז, קרלין, וויז'ניץ), ומוסדות קהילת הרב אברג'ל בנתיבות (מעל 1,000 תלמידים). זאת בנוסף לתשתית הקיימת בערים שונות כמו בית שמש וירושלים, שמהווה קרקע פורייה לצמיחת ופתיחת בתי ספר ממלכתיים חרדיים חדשים גם מקרב אוכלוסייה ספרדית-חרדית וליטאית".
לדבריה, בשנה הבאה, הגידול (שהתמתן בינתיים), נבע בעיקר מצמיחה של בתי ספר קיימים בממ"ח, אוכלוסיות שמצטרפות בהיקפים משמעותיים אל מוסדות קיימים, וגם מעבר של מוסדות קיימים אל הפיקוח הממלכתי-חרדי.
מה קיש עשה בעניין? קיש טוען שהוא השקיע רבות בקידום לימודי הליבה בחברה החרדית כולה ובחיזוק החינוך הממלכתי-חרדי - וזאת "בגישה של שיח והסכמות". לפי מילצקי, חלק ניכר מהשיפור צריך לזקוף גם לזכותו של המחוז החרדי במשרד החינוך בראשות שי קלדרון (שמונה לתפקיד בתקופת הממשלה הקודמת). לדבריה, אלה צלחו מכשולים ואתגרים פוליטיים גם בתוך המשרד וגם מחוץ לו.
"בנוסף", היא אומרת, "הדבר קרה הודות לעבודת שטח של פעילים בתחום, שמסייעים למוסדות ולאוכלוסיות הורים להתמודד עם המכשול הגדול ביותר: הרשויות המקומיות - גם החרדיות וגם הכלליות, שבמקרה הטוב אינן משתפות פעולה ובמקרה הפחות טוב מונעות ושמות רגליים".
