1האירועים שישפיעו על שבוע המסחר
וול סטריט פתחה את שבוע המסחר החדש ברוח סערה, עם עליות חדות בהובלת מניות בתחום ה-AI. זאת, לנוכח צניחה שנרשמת כעת במחירי הנפט בעולם ונסיגה בתשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב. ברקע, החלטת הנשיא טראמפ להימנע מביצוע תקיפה נגד החות'ים בתימן לעת עתה, וראיון שלו לפוקס ניוז במסגרתו הצהיר שיהיה כנראה פתוח לפגוש את נשיא איראן מסעוד פזשכיאן בוועידה הכללית של האו"ם השבוע.
התנועה החדה בשווקים ממחישה שהשבוע צפוי להיות מושפע בעיקר מההתפתחויות בזירה הגאופוליטית. המאבק בין סעודיה לחות'ים עודנו מתנהל, רוחות מלחמה מנשבות באירופה והנשיא טראמפ צפוי להיפגש עם מקבילו הסיני שי ג'ינפינג ביום חמישי.
על אף העליות שנרשמות היום בוול סטריט, השווקים צפויים להיות רגישים יותר לחדשות רעות, לנוכח היעדר קטליזטורים משמעותיים שיכולים לספק רוח גבית למניות, כמו דוחות של חברות או פרסומי מאקרו מהותיים.
במקביל, בשווקים עדיין מעכלים את המשמעויות של העלאת הריבית שביצע בשבוע שעבר הפדרל ריזרב - והולכות וגוברות ההערכות שהיא מסמנת את תחילתו של מחזור הידוק מוניטרי שלם.
בתל אביב לא יתקיים מסחר ביום שישי, בשל ציון חג הסוכות.
2המשקיעים פסימיים יותר - אך וול סטריט נסחרת בשיא
לנוכח העליות החדות שנרשמו היום (ב') בוול סטריט, המניות הדואליות צפויות לחזור מחר בפער ארביטראז' חיובי כולל של כ-0.8%. מניית השבבים טאואר תבלוט לחיוב במיוחד עם עלייה של קרוב ל-9%, בעוד נובה וקמטק יטפסו במעל 3%. מניות התוכנה נייס ופורמולה מערכות יטפסו במעל 5% ו-3%, בהתאמה, וטבע תתקדם בכ-1%. מנגד, פאלו אלטו צפויה להיחלש במעל 2%.
הבורסה בתל אביב תחזור משבוע שנחתם במגמה מעורבת: מדד ת"א 35 עלה בכ-1.6%, מדד ת"א 90 נחלש בכ-1% ומדד ת"א 125 התחזק בכ-1%. את העליות הוביל מדד הביטוח, שטיפס בכ-3.4%, בעוד מדד הקלינטק הניב את הביצועים החלשים ביותר עם ירידה של כ-1.6%.
אך מוקד תשומת הלב מופנה לניו יורק: כאמור, וול סטריט פתחה את השבוע החדש בקול תרומה רמה. הנאסד"ק זינק בכ-2.3% וננעל בשיא חדש של כל הזמנים, ה-S&P 500 טיפס בכ-1.5% וננעל במרחק נקודות ספורות משיאו האחרון, והדאו ג'ונס טיפס בכ-0.7%. כך, ה-S&P 500, שבאופן היסטורי נוטה להניב תשואות שליליות במהלך חודש ספטמבר - עובר לתשואה חיובית מתחילת החודש.
את העליות הובילו מניות הטכנולוגיה וה-AI. אינטל זינקה במעל 10%, מטא קפצה גם היא בחדות וסיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה יותר משנה, ו-AMD חצתה לראשונה את רף שווי השוק של טריליון דולר. קרן הסל SOXX , אשר עוקבת אחר סקטור השבבים הרחב, זינקה במעל 5%. גם קרן הסל MAGS , אשר עוקבת אחר "שבע המופלאות", טיפסה במעל 3%.
בריאן לוויט, אסטרטג שווקים גלובליים ראשי ב-Invesco, התייחס בשבוע שעבר בשיחה עם CNBC לאיתנות שמפגינים השווקים, על אף האתגרים הרבים והמתיחות הגאופוליטית. "בשלב מסוים, כל המחזורים מסתיימים", אמר לוויט. "המחזור הזה, אני לא חושב שהוא הולך להסתיים בעקבות העלאות ריבית בהכרח בזמן הקרוב, או בעקבות מחירי נפט גבוהים יותר. הוא הולך להסתיים כשמשהו יישבר במסחר בתחום ה-AI; כאשר אחת מענקיות הטכנולוגיה תאט את השקעותיה, או שהשוק יראה את כמות ההשקעות כמוגזמת בהשוואה להחזרים עליהן. אבל זו לא הסביבה הנוכחית שאנו נמצאים בה".
בינתיים, ישנן אינדיקציות שהמשקיעים הופכים פסימיים יותר לגבי שוק המניות. בסוף השבוע שעבר, דווח כי לפי סקר שבועי של ה-AAII, ארגון המשקיעים האינדיבידואליים האמריקאי - ארגון ללא מטרות רווח שמטרתו לסייע למשקיעים לנהל יותר טוב את תיקי ההשקעות שלהם - כ-53% מהמשקיעים שנסקרו דיווחו כי הם דוביים לגבי ששת החודשים הבאים בשוק המניות. זהו נתון אשר גבוה ב-14 נקודות האחוז מזה שנרשם בשבוע הקודם והרמה הגבוהה ביותר של פסימיות שנרשמה מאז מאי 2025. במקביל, מעט פחות מ-29% מהמשקיעים תיארו את עצמם כשוריים (אופטימיים), הנתון הנמוך ביותר מזה כשנה. כמות המשקיעים השוריים ירדה בכ-10 נקודות אחוז בשבוע אחד.
כך, המרווח בין השורים לדובים בשוק ירד לשיעור של 24.5%-, נתון "נמוך באופן חריג" ומתחת לממוצע ההיסטורי של 6.5% זה השבוע התשיעי ברצף - כך מסר בהצהרה צ'ארלס רוטבלוט, סגן נשיא ה-AAII. פיטר בוקוואר, מנהל ההשקעות הראשי ב-One Point BFG Wealth Partners, כתב בהודעה ללקוחות כי "כשהנתון נהיה ממש קיצוני לכיוון מסוים, שווה לשים לב לזה. זה היה המקרה הפעם".
3טראמפ אותת על פתיחות לדיפלומטיה, והנפט ירד מתחת ל-100 דולר
לנוכח העליות החדות בוול סטריט, השקל מתחזק מול הדולר בכ-0.4% ושערו הרציף נע סביב 3.01 שקלים. זאת, דווקא כאשר הדולר מתחזק בעולם. מדד הדולר (DXY) אשר אומד את כוחו מול סל מטבעות מרכזיים, מטפס בכ-0.15%.
כאמור, מחירי הנפט נסוגים כעת בשיעור חד של מעל 4%. נפט מסוג ברנט נסחר כעת מעט מתחת לרף ה-100 דולר לחבית, בעוד נפט מסוג אמריקאי (WTI) נסחר סביב 92 דולר לחבית.
ב-CNBC מדווחים היום כי לפי אנליסטים מבנק ההשקעות ג'יי. פי. מורגן, יצוא הנפט הגולמי מהמזרח התיכון הוכיח עמידות לאחר שסעודיה השביתה את צינור הנפט הקריטי שלה ממזרח למערב בעקבות תקיפות. סך זרימת הנפט עמד על ממוצע של 17 מיליון חביות ביום ב-10 הימים האחרונים, או 6 מיליון חביות ביום מתחת לממוצע של שנת 2025, הם ציינו. היצוא דרך מצר הורמוז עלה בהתמדה, כאשר זרמי הנפט מהמזרח התיכון הרחב הגיעו לכ-80% מהרמות שלפני המלחמה, אמר ראיין מקיי, מנהל אסטרטגיית סחורות ב-TD Securities. "נראה כי ללא הסלמה משמעותית, איראן אולי איבדה מינוף ניכר במצר", כתב מקיי בסקירה מיום שני.
אך ישנן גם חדשות פחות מעודדות. בסוף השבוע דיווחו שחברת הנפט סעודי אראמקו הודיעה ללפחות שני לקוחות אירופיים שלה בתחום זיקוק הנפט, שלא תקצה להם חביות נפט גולמי בחודש הקרוב - כך אמרו לסוכנות הידיעות גורמים המעורים בהחלטה. זאת, לאחר שלפני שכשבוע וחצי הותקף צינור הנפט המרכזי דרכו סעודיה מייצאת נפט. לפי הדיווח, לקוחות אירופיים מקבלים בדרך כלל נפט סעודי במסגרת חוזים ארוכי־טווח שמבטיחים זרימה יציבה של אספקה בכל חודש, ומשלוחים אלו לא יצאו לדרך בחודש הבא. בשוק הנפט לא נרשמה תגובה מובהקת לדיווח.
בשוק הקריפטו, הביטקוין מזנק הערב בכ-6% ונסחר סביב רף ה-86 אלף דולר למטבע - שיא של מעל שמונה חודשים. מניות הקריפטו מזנקות בחדות בעקבות עליית ערכו של המטבע, ביניהן קוינבייס גלובל , סטרטג'י ורובין הוד מרקטס .
ב-CNBC מדווחים כי משקיעים בוחנים האם "חורף הקריפטו" - תקופה של שפל במחירי הנכסים הדיגיטליים - שהחלה לאחר שביטקוין הגיע לשיא כל הזמנים של מעל 126,000 דולר באוקטובר 2025, הגיע לסיומו.
"אני באמת מאמין שזה נגמר, זהו אביב הקריפטו, הניצנים כבר פורחים", אמר ל-CNBC מאט הוגאן, מנהל ההשקעות הראשי ב-Bitwise. "אני חושב שזה יהיה למעשה שוק השוורים (גל העליות) החזק והארוך ביותר בהיסטוריה של הקריפטו".
אף שהביטקוין עדיין במגמת ירידה מתחילת השנה, הוא עלה ביוותר מ-8% בשבוע האחרון וב-34% במהלך שלושת החודשים האחרונים. עם זאת, הוא עדיין רחוק משמעותית משיא כל הזמנים שלו, שעמד על 126 אלף דולר.
4בוול סטריט מתחילים להפנים שהעלאות ריבית נוספות בדרך
בעקבות העלאת הריבית בארה"ב והופעתו הניצית של יו"ר הפד קווין וורש במסיבת העיתונאים שבאה לאחריה, הולכות וגוברות הציפיות שהפד ימשיך להדק את המדיניות המוניטרית בטווח הזמן הקרוב. נזכיר כי בדוט-פלוט (dot-plot), התחזיות של חברי ועדת השוק הפתוח הפדרלית שמתפרסמות ארבע פעמים בשנה, הם צפו העלאה נוספת עד סוף השנה הנוכחית.
בהתאם לכך, גם בשווקים מתמחרים כעת סיכוי של 10% בלבד שהריבית לא תעלה שוב עד ההחלטה בדצמבר, וסיכוי של כ-55% שהיא תעלה כבר בהחלטה הקרובה באוקטובר. אך מתרבים הקולות שמאמינים שצפויות אפילו שתיים או שלוש העלאות נוספות, ורבים מן האנליסטים מסכימים על כך שהעלאת הריבית אינה אירוע חד־פעמי, אלא תחילתו של מחזור הידוק מוניטרי.
ב-CNBC ציינו כי חלק מהמומחים התעכבו במיוחד על כך שוורש תיאר את ההחלטה על העלאת הריבית לא ספציפית כהידוק המדיניות, אלא כהסרת "מנה של תמיכה" ("a dose of accommodation"). קרישנה גוהא, ראש תחום כלכלה ואסטרטגיית בנקים מרכזיים ב-Evercore ISI, כתב בהודעה למשקיעים כי "המסגור שונה לחלוטין מזה שהפד השתמש בו בשנים האחרונות, ומעלה את האפשרות של גישה יותר פתוחה (open-ended) למספר העלאות הריבית שאולי יידרשו".
ג'יימס אגלהוף, כלכלן ארה"ב בכיר ב-BNP Paribas Securities, כתב בהודעה למשקיעים כי "המילה 'תמיכה' משמעותה 'תמריץ' (stimulus) אצל הפד. מהאמירה הזו משתמע שהמדיניות המוניטרית הנוכחית היא מתמרצת באופן משמעותי. כשהמדיניות מתחילה בעמדה מתמרצת, דחף מחזורי משמעותי (strong cyclical impulse) ואינפלציה עיקשת, אנו חושבים שהעלאות ריבית משמעותיות, אולי יותר משלוש שאנחנו מצפים להן, יהיו דרושות כדי לייצר את שיעור האבטלה מלמטה ולמנוע התלהטות יתר [של הכלכלה] בשנה הבאה".
סקוט וולש, מנהל השקעות ראשי ב-Certuity, העריך בשיחה עם CNBC כי "בנקודה כלשהי, בין אם באוקטובר או אחרי בחירות האמצע, אני חושב שהפד יעלה את הריבית לפחות פעם אחת נוספת ב-2026, וככל הנראה עוד פעם או פעמיים ב-2027". וולש הוסיף כי "בעוד שאני לא דובי לגבי השוק, אני כן חושב שאנחנו קצת בסביבה של תנועה בעצלתיים (במקור: chug-along environment) באשר להמשך השנה הזו".
5החששות מפני בועה בתחום ה-AI מרימים ראש
חברת מחקר המאקרו העצמאית Capital Economics צופה עתיד קודר לוול סטריט. בדוח שפרסמה החברה בשבוע שעבר, היא חזתה שה-S&P 500 יטפס עד סוף השנה הנוכחית לרמה של 8,250 נקודות - ואז יצנח בשיעור חד של כ-20% עד סוף 2027, לרמה של 6,500 נקודות.
הסיבה העיקרית לתחזית: צפי להיפוך מגמה בתחום ה-AI. ג'ון היגינס, היועץ הכלכלי הראשי של Capital Economics, העריך כי מחזור ההשקעות ב-AI מתקרב לשלבים המאוחרים של בועה, וציין כי ההשוואה הקרובה ביותר לדינמיקה שמתרחשת בימים אלה בשווקים היא בועת הדוט-קום שהתפוצצה בשנת 2000.
ג'יימס ריילי, כלכלן שווקים בכיר ב-Capital Economics, אמר ל-CBS News: "אם מסתכלים על הקצב בו רווחי חברות ה-AI המובילות צפויים לגדול, לעומת הקצב שבו הכלכלה האמריקאית צמחה, על פי מדדים רבים הם נראים מתוחים מאוד - ברמה של בועת הדוט-קום מחדש. ובעוד שאנו מאמינים שה-AI יחולל שינוי יסודי ויניב רווחים, אנו לא חושבים שהם יהיו גבוהים כפי שהאנליסטים צופים".
בכתבה שפורסמה בעיתון הגרדיאן הבריטי שפורסמה אתמול תחת הכותרת "האם שוקי המניות בעולם בדרך להתרסקות?", צוינה עבודה של חברת ייעוץ עצמאית נוספת, Fathom Consulting, שהראתה כי כדי שתעשיית ה-AI בשווי עשרות טריליוני דולרים תרוויח, המכירות המיוחסות ל-AI של חברות הטכנולוגיה יצטרכו לראות עלייה של בין 600 ל-800 מיליארד דולר בתוך שנתיים.
חברת הייעוץ העריכה בסבירות של 30% שבועת ה-AI תתפוצץ בשנה הבאה. בריאן דייווידסון, כלכלן בחברה, ציין כי 'על אף ההתקדמויות המרשימות בטכנולוגיות ה-AI בשנים האחרונות, ההיגיון הכלכלי שעומד מאחורי בום הוצאות ההון הנוכחי פשוט לא עובד. כן, ההתקדמויות האחרונות ב-AI עוד עשויות להוביל לזינוקי ענק בפריון; אך המכירות של מודלי AI חייבות לגדול במאות מיליארדי דולרים בשנה במהלך השנתיים הקרובות כדי להצדיק את ההוצאה הנוכחית. צמיחה כזו נראית לא סבירה".
גורם נוסף שצוין בכתבה הוא תשואת האג"ח הממשלתית האמריקאית לעשור, שכאמור, טיפסה במהלך סוף השבוע בחזרה אל מעל לרף ה-5%. היגינס מ-Capital Economics אמר לגרדיאן כי הרמה הזו "נראית על־ידי חלק מהאנליסטים כסף שמעליו השווקים הפיננסיים עלולים ללכת להתרסקות. בעוד שאנו לא משוכנעים שמספר הקסם הוא 5%, תשואות אג"ח גבוהות יותר בהחלט יעמידו סיכון בפני המערכת הפיננסית בארה"ב וכן יאיימו על שוקי המניות".
לפי הגרדיאן, סיימון ווייט, אסטרטג מאקרו בבלומברג, טוען שהצרות האמיתיות יחלו אם התשואה לעשר שנים תטפס מעל 5.25%. בחישוב שלו, זו "נקודת המפנה" בה באופן היסטורי, מניות ואיגרות חוב הזינו הפסדים אלו באלו.
פקטור נוסף ששווה לציין נוגע להעלאות ריבית אפשריות מצד הפד. ג'ים ריד, ראש מחקר המאקרו הגלובלי בדויטשה בנק, ציין בשבוע שעבר כי בממוצע, מיתון בארה"ב מגיע בטווח של בין שלוש לשלוש שנים וחצי לאחר העלאת הריבית הראשונה של מחזור הידוק מוניטרי. כך, לפי מחקר שערך על נתונים מאז אמצע שנות ה-50.
העבודה שעשו בדויטשה בנק מאשררת את העמדה של מרבית האנליסטים, לפיה הסיכוי שהעלאת הריבית בשבוע שעבר לא תגרור אחריה העלאות נוספות קלוש למדי. הניתוח של הבנק העלה כי מחזור ההידוק המוניטרי הקטן ביותר בתקופה הנסקרת, שהתרחש בשנים 1986-1987, עמד על 137 נקודות בסיס, שהתפרשו על פני ארבע העלאות.
ריד הדגיש כי בעוד שמיתון מגיע בממוצע בטווח של שלוש-שלוש שנים וחצי, הטווח הוא רחב יחסית. במחזור העלאות הריבית של 1980 מיתון התרחש לאחר 11 חודשים, ובמחזור העלאות הריבית של 1983 הוא פרץ רק כשבע שנים אחר כך ב-1990. "אכן, מחזור העלאות הריבית של מרץ 2022 החלה לפני 54 חודשים ומיתון עדיין טרם התרחש", כתבו בבנק.
*** אין באמור ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם, או משום עצה או המלצה לרכישה או מכירה של מוצר פיננסי כלשהו.
