"מי מסרב ל־23 מיליארד דולר?" שאל אסף רפפורט את עצמו בדיעבד, כשנזכר בהחלטה שלו לדחות את הצעת הרכישה הראשונה של וויז על ידי גוגל. את הדברים אמר רפפורט למראיין רוני קובן בתוכנית "פגישה" הערב בכאן 11. בשנים האחרונות מאז שצבר הצלחה רפפורט נמנע מלתת ראיונות לתקשורת, קל וחומר לתקשורת הישראלית. בפעם האחרונה שסיפק ראיון יסודי היה זה למגזין פורבס בשנת 2023, כאשר הופיע על שער פרויקט חברות הענן של המגזין הנחשב.
● הסטארט-אפ שהמודלים "ברחו לו" לקראת גיוס לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר
● "קשרים? מה שאנשים ימצאו ברייכמן זה בני ובנות זוג"
"האם האקזיט הזה שינה אותי? ההון הגדול מאפשר לי כל בוקר לקבל החלטה לעשות מה שבאמת בא לי. לא מפתיע אותי שהיום אני עובד יותר קשה משעבדתי אי פעם בחיי. ההון לא פתר את זה אבל אני יודע בוודאות שכל מה שאני עושה זה מה שאני רוצה לעשות וזו הפריבילגיה שלי. יש לי סביבה ששומרת עלי ורצה איתי שנים. עברתי רכבת הרים עם הרבה רגעים קשים".
רפפורט שיתף כי הסכום שקיבל מגוגל לכיסו האישי, כ-2 מיליארד דולר לפני מס, הוא "סכום בלתי נתפס. אנחנו חצי שנה אחרי האקזיט וזה עדיין בלתי נתפס. זה לא מעסיק אותי ביום יום, אבל אולי בגלל שהסכום גדול אני יכול לשחרר קצת".
רפפורט חזר לרגע במרץ 2025 שבו ישב במשרד וכתב שני מיילים: הראשון, שבו בירך את עובדי וויז על הרכישה על ידי גוגל, והשני, שבו הודיע להם שהעסקה לא תצא לפועל.
"בתחושת הבטן הרגשנו שזה מוקדם מדי, שיש לנו עוד דרך לעשות. בדיעבד זו הייתה החלטה נכונה. אפשר לצחוק עליה, ודקה אחרי הרגשתי באמת כמו טמבל. מי מסרב ל-23 מיליארד דולר? החברה לא הייתה שווה סכום כזה, היא הייתה שווה חצי מזה. מילא ההשפעה על חיי, עובדים רבים היו יכולים להפוך למיליונרים, והייתה לי תחושה שאני אהיה המנכ"ל שמסתובב עם 'בייגלה' על הראש של זה שהיה יכול למכור את החברה ב-23 מיליארד דולר ולא הלך על זה".
עוד המשיך וסיפר, "השותפים שלי (עמי לוטבק, ינון קוסטיקה ורועי רזניק) הם מדהימים, חוץ מדבר אחד וזה שאת ההחלטה הם זרקו עלי. והיא השפיעה על אלפי אנשים. בעקבות הפרסומים מדינת ישראל החליטה לבטל את עליית המע"מ, זה היה רגע שהפעיל לחץ מסוים - הייתה 'ציפייה ציונית' סביב הדבר הזה שהייתה יחסית מפתיעה".
ואז הגיע הטלפון שהיה יכול לסגור את הדלת מול גוגל. רפפורט התקשר למנכ"ל גוגל, סונדאר פיצ'אי, כדי לומר לו שהעסקה לא תצא לפועל. "חששתי מהשיחה שבה הייתי אמור לסרב לו. אם הייתי במקומו הייתי שם איקס גדול על הגב של עצמי. אני מרים טלפון לסונדאר והוא אומר לי - אני מרגיש כאילו איבדתי את יד ימין. תגיד לי מה צריך לעשות כדי שנהפוך לשותפים הכי טובים. לא ציפיתי לתגובה שלו אבל ידעתי שזו לא תהיה השיחה האחרונה שלנו. זה סגנון מנהיגות שאני לא מכיר".
ואכן, זו לא הייתה השיחה האחרונה. רפפורט סיפר על המפגש הבא עם פיצ'אי, שהגיע עם הצעה חדשה - הפעם במעטפה חומה בחדר פרטי במלון. "סונדאר חשב שגרתי בניו יורק אבל גרתי בתל אביב. הוא אמר שהוא מגיע לניו יורק ורוצה לפגוש אותי לארוחת בוקר, ואני אמרתי לו - אני בניו יורק ואגיע לארוחת בוקר. תפסתי טיסה ראשונה שנחתה לפנות בוקר, התקלחתי ובאתי. ידעתי שתגיע הצעה. זה קורה בחדר פרטי במלון, לא רשום ולא מוזמן על ידי וויז או גוגל כדי לשמור על דיסקרטיות. האוכל דווקא לא היה טעים אבל יכול להיות שאני הבעיה.
"הוא הגיע עם מעטפה חומה וגדולה שמכילה מסמך, ואמר שהפעם הוא רוצה שזה יצליח ושהוא למד מהפעם הראשונה שלא עבדנו מספיק מהר. עכשיו הוא ביקש שנגיע בתוך שבעה ימים להסכם סופי, ואני אמרתי לו: בוא נעשה את זה. רק צריך לעבוד על מספרים".
"במעטפה היה כתוב שלושים מיליארד דולר", סיפר רפפורט. גם הפעם, לדבריו, המספר הראשון לא היה סוף המשא ומתן אלא רק תחילתו.
"כל מנכ"ל של סטארטאפ מאומן בכך שלא משנה מה כתוב - אומרים 'אני מוחמא מההצעה אבל מסרב לה' - וזה נכון לכל משא ומתן. כל הצעת רכישה זו מחמאה לחברה - גם אם המספר לא קרוב או אפילו מעליב, עצם העובדה שחברה מוכנה לקחת סיכון ולהשקיע זו מחמאה, ותמיד המספר הראשון דורש סירוב. אז אמרתי שזו מחמאה ולא אוכל לקחת את ההצעה, אבל שאני חושב ש-7 ימים זו מסגרת זמן שאפשר לעבוד בה".
הביקורת על הממשלה ורכישת רשת 13
רפפורט נשאל על החלטת וויז להוציא כספים מחשבונות העו"ש של החברה בישראל לארה"ב בעקבות המהפכה המשפטית ב-2023. רפפורט, יחד עם הנהלת החברה וכמה מהמשקיעים בה היו ממובילי מחאת ההייטק נגד יוזמות החקיקה.
"ההוצאה של הכסף היא מהלך עסקי גרידא, ולא פוליטי", אמר רפפורט. "בעלי המניות של וויז לצערינו הם לא קק"ל או ההסתדרות הציונית וכשמדינת ישראל מחליטה לירות לעצמה ברגל, הם לא רוצים להיות שותפים למהלך הזה וזה עניין של ניהול סיכונים. מה שעצוב ביותר הוא שזו הייתה החלטה עסקית נכונה בדיעבד. אחרי ה-7.10 למדנו שטוב שלא מטאטאים בעיות מתחת לשטיח וחשוב להציף בעיות והיה חשוב להגיד שלמהלך הזה יש השלכות".
בשבוע שעבר מועצת הרשות השנייה אישרה סופית את רכישת רשת 13 בידי רפפורט ושותפו ינון קוסטיקה דרך קרן "ספרד", לאחר החלטת בג"ץ שאפשרה גם לפורום חלקי של המועצה לאשר את העסקה. רפפורט שמר על שתיקה ציבורית בנושא עד הראיון: "אין ספק שהתקשורת החופשית נמצאת תחת מתקפה - אם אלה הדיבורים על סגירת התאגיד, סגירת גל"צ, והרצון של הממשלה לעצור את רכישת ערוץ 13. המחיר של לא לעשות זאת היה לסגור את חברת החדשות שלה או אפילו את הערוץ כולו".
דמיינת שזה יהיה כל כך מסובך לאשר את הרכישה?
"הופתעתי מאוד מההתנגדות של הממשלה ומהמאמצים שהיא מוכנה לעשות כדי לעצור את העסקה הזו תוך כדי המלחמה עם איראן. הממשלה מתכנסת פעמיים ולא דנה בשיקום הצפון אלא בהחלפת הרשות השנייה, ופעמיים היא מתכנסת ומקבלת החלטות בחופזה - ועל כך ההחלטה נפסלה בבג"ץ. בזמן המלחמה רשת לא צריכה לעניין לא את הממשלה, לא אותי ולא אותך".
אומרים עליך שבכך אתה הופך להיות שחקן פוליטי.
"המטרה היא לבנות את רשת כארגון פטריוטי, דמוקרטי עצמאי. היא לא ערוץ קפלינסטי ושמאלני, היא מקום לעיתונות מעולה, והממשלה משתדלת לכפות עליה סוג של סגירה או הימנעות זה לא אפשרי".
אם היית מחליט לפתוח עוד ערוץ 14 היה לך יותר קל?
"זה היה נראה אחרת. אני צופה חדש בערוץ 13 אז לא יצא לי לצפות הרבה ב-14, אבל 14 הוא ערוץ שהכניס קול חדש ושונה ומקבל הצלחה לא מעטה. ינון מגל הוא אחד הטאלנטים הממגנטים ביותר שיש בטלויזיה, למרות שאולי אני לא מסכים איתו על כלום. אבל יש משמעות לעיתונות מקצועית ואמיתית, ולהיות שופר בשני הצדדים של המתרס זה לא לעשות עיתונות, ובסוף בערוץ תקשורת, לפחות ב-13 יש הפרדה מבנית. לא משנה אם ינון מגל ידבר איתי אישית, או לא - יש מנכ"ל לערוץ".
אומרים עליך שפיטרת את מושיק רוט והבאת במקום את רושפלד?
"זה הצחיק אותי ואת אמא שלי מאוד. היה אירוע שטוענים שהיו צעקות שכביכול הגיעו ממני. אני בכלל הייתי באותו הזמן בפסטיבל ברנינג מן ללא קליטה".
מה קורה אם ייגמר הכסף ל-13 או אם היא תתברר כלא רווחית?
"הכסף לא ייגמר וגם אם ייגמר יש לנו מספיק להמשיך ולעזור, אני אופטימי".
