בשבועות האחרונים קיבלו אלפי בעלי טסלה בישראל עדכון תוכנה חדש לרכב שלהם ובו גרסה עברית פעילה של מודל הבינה המלאכותית "גרוק" מבית xAI של אלון מאסק. הממשק כולל מעל 100 פקודות קוליות שונות לשליטה ברכב, חיפוש מידע ומה לא.
● רשות התחרות בוחנת מגבלות חדשות על יבואני הרכב בישראל
● הוזלה של 1,000 שקל: מאחורי הצניחה החדה במחיר ביטוחי הרכב
טסלה היא לא יצרנית הרכב היחידה, שמטמיעה כיום מודלים של AI "יוצר" (ג'נרטיב) ברכב. גם רנו החלה להשיק ביוני השנה עדכון תוכנה, שמשדרג את מערכת ההפעלה של גוגל לרכב, שמותקנת כיום במאות אלפי כלי רכב שלהם , לגרסה ייעודית לרכב של מודל הבינה המלאכותית "ג'מיני".
ב.מ.וו הטמיעה בקרוסאובר החשמלי החדש IX3 את "אלקסה פלוס", שמשתמשת במספר מודלים של בינה מלאכותית, אם כי עדיין לא בארץ, ובעתיד הקרוב היא תרחיב את המהלך לכל הדגמים שלה. וגם GM מבצעת בחודשים האחרונים תהליך דומה בארצות הברית וזו רק רשימה חלקית.
מאחורי המהלכים הללו מסתתרת מהפכה, שעשויה לשדרג דרמטית בשנים הקרובות את הממשק בין הנהג והנוסעים לבין הרכב ולשפר את הפרודוקטיביות של מיליוני נהגים בדרכים, כולל בישראל. בו בזמן היא מביאה עמה גם סיכונים חדשים ובלתי מוכרים וסימני שאלה. לטובת מי שמתחיל להיחשף כיום לתופעת ה-AI ברכב נצרף כאן מדריך צרכני שימושי.
איך מכניסים את ה-AI לרכב
כרגע יש שתי דרכים, שבהן המודלים של הבינה המלאכותית יכולים "להיכנס" לתוך הרכב. הראשונה היא הטמעת מודל ה-AI במערכת ההפעלה שלו על ידי היצרנית בקו הייצור או באמצעות עדכוני תוכנה מרחוק.
מדובר באינטגרציה לא פשוטה, שלרוב דורשת תכנון מקדים ופיתוח משותף וממושך של יצרניות הרכב עם יצרניות המודלים. זו הסיבה, שכיום לא מעט דגמי רכב חדשים מגיעים לישראל עם יכולות AI "רדומות" או כאלה, שמוגבלות לביצוע פעולות פשוטות כמו שיפור איכות הזיהוי והשיחה של הפיקוד הקולי הבסיסי. הרחבה משמעותית מתוכננת לעתיד והיא תכלול גם שליטה במערכות הרכב.
"מסלול עוקף" וזמין יותר מיידית לשימוש ב-AI ברכב, שרבים בישראל כבר נחשפים לו, הוא שימוש בממשק ה-AI של הטלפון החכם, שאותו מחברים למערכת המולטימדיה ברכב. כך, למשל, בחודשים האחרונים החלה גוגל לשדרג אוטומטית את ממשק "גוגל אסיסטנט", שמותקן במיליוני טלפונים, למודל ה-AI "ג'מיני" המתקדם שלה, אם כי עדיין ניתן לוותר על השדרוג.
המינוס הוא, שמודל ה-AI "הטלפוני" לא יכול להתממשק עם תוכנת וחומרת הרכב כדי לקבל מידע בזמן אמת על מצב הרכב או לשלוט על מאפייני ה תפעול שלו. כלומר ה-AI "יודע" רק מה שהטלפון יודע.
מינוס נוסף הוא, שחיבור כזה מטיל עומס לא מבוטל על הטלפון בכל הנוגע להתחממות וטעינת הסוללה. עדיין, מדובר בשדרוג משמעותי לממשק המוכר בכל הנוגע לרהיטות התקשורת הקולית עם ה-AI ויכולת אחזור המידע.
"נהג משנה" ברכב
השיפור המשמעותי והמיידי, שמביא מודל ה-AI ברכב, הוא ממשק קולי בשפה "טבעית". כיום רבות ממערכות הזיהוי הקולי בכלי רכב, כולל דגמים חדישים ויקרים, מתקשות להבין מבטאים ולסנן רעשי רקע כך ש שיעור החמצות הפקודות שלהם מתסכל מאד.
מודל השפה של ה-AI מספק תקשורת טבעית ואמינה יותר, שמסוגלת (בתיאוריה) גם לדלג מעל המכשול של השפה העברית, שהיא בעייתית במיוחד למפתחי תוכנה. אנחנו עדיין לא לגמרי שם ובחינה שערכתי לאחרונה למודל "ג'מיני" ברכב, גילתה שהוא יודע לזהות פקודות בעברית אבל במקרים רבים מתקשה "לדבר" בעברית רהוטה. עדיין, זו פריצת דרך.
שיפור נוסף הוא יכולת להציג ל-AI בשפה טבעית שאילתות על נושאים מורכבים כמו דיווחים וניתוחים משוק ההון, תקצירי וסיכומי מאמרים, הצלבת מקורות מידע ועוד. ממש צ'אטבוט שרץ במחשב רק בלי צורך להוריד את העיניים מהכביש.
זהו כמובן שדרוג דרמטי של ניצולת הזמן "האבוד" בפקקים אבל זו רק ההתחלה. השלב הבא הוא שליטה קולית מקיפה ברכב וטסלה מובילה בנושא שהיא גם יצרנית החומרה וגם יצרנית התוכנה בכלי הרכב שלה.
העדכון האחרון של גרוק לרכבי טסלה, אמור לאפשר לנהגים גם להשתמש במספר רב של פקודות קוליות "משורשרות" ומורכבות לשליטה על הרכב. למשל "הורד את טמפרטורת המזגן, קפל את המראות, הפעל מגבים בעוצמה מרבית וחפש לי מוזיקת רוק", וזאת במקום פקודה נפרדת בכל פעם. או פקודות מורכבות כמו "הזכר לי להוציא את התיק מתא המטען כשנגיע הביתה".
טסלה מבטיחה, שהיא מתכננת להשתמש בגרוק בעתיד כממשק לשליטה במערכת הנהיגה האוטונומית FSD עם פקודה כמו "נווט לבית הספר של הילדים ועצור בדרך בדואר". מנגד, ג'מיני מתמקד בממשק קולי מלא עם שאר שירותי "החיים הדיגיטליים" , שגוגל מספקת.
הסחת דעת ובעיות אבטחת נתונים
שתי בעיות מרכזיות מעיבות על הטמעת מודלים של AI ברכב. הראשונה היא הסחת דעת בנהיגה. תיאורטית, הממשק הקולי בין הנהג ל-AI ברכב אמור לשפר את הבטיחות מכיוון, שהוא חוסך לנהג את הצורך להסתכל על המסך, להושיט ידיים לתפריטי מגע וכדומה.
אבל מחקרים עדכניים גילו, ששיחה עם מודל ה-AI בשפה טבעית לצ ורך ביצוע משימות מורכבות או לשם קליטת מידע מורכב, דורשת מהנהג קשב מקביל לזה של שיחה טלפונית בדיבורית. כלומר, הסחת דעת משמעותית.
הבעיה השנייה היא בטחון הנתונים. כל המודלים הנפוצים של ה-AI משתמשים באינטראקציות לצורך "אימון" המערכות ולעיתים המידע נצפה גם על ידי סוקרים אנושיים. אמנם רוב היצרניות במערב טוענות, שהנתונים לא משויכים למשתמש ספציפי. אבל התחברות למודל ה-AI בחלק מכלי הרכב דורשת זיהוי וכבר גילינו, שכל שאילתה והוראה שמופנית ל-AI ברכב, כולל יעדי ניווט, מסלולים ואפילו סוג המוזיקה, עשויה להיות משויכת למינוי ולהישמר ברשימת הצ'אטים שלו עם המערכת.
טסלה, למשל, מצהירה בהערות העדכון, שהשיחות אנונימיות מבחינתה ואינן משויכות לרכב. אבל "אנונימי לטסלה" לא אומר "לא נשמר בכלל" ובמדיניות הצרכנית של xAI, שיחות עם Grok משמשות לאימון המודלים כברירת מחדל, אלא אם המשתמש ביטל זאת.
אפשר כמובן להגביל את יכולות המערכת לזכור צ'אטים חדשים ולהשתמש בהם לאימון המערכת, אבל ספק אם זה מעניק הגנה מלאה. זו אגב הסיבה, שארגונים שעוסקים במידע רגיש משתמשים במודלים של AI שרצים על שרתים פנימיים של הארגון. כאשר מדובר ברכב הגנה כזו אינה אפשרית בדרך כלל.
מקרה מעניין במיוחד הוא הטמעה של מודלים של AI מפיתוח סיני. המודל DeepSeek למשל, מותקן כיום במצב פעיל בסין במיליוני כלי רכב של עשרות מותגים בסין ולפחות במערב מתייחסים אליו כאל סיכון בטחוני פוטנציאלי, שמקושר לשרתים בסין. אם הוא נכלל במצב רדום גם בכלי רכב שמגיעים לישראל זו עשויה להיות בעיה.
לפיכך, העצה המומלצת ביותר למי שחושש מסיכון עסקי/בטחוני, או לחליפין למי שרוצה לוודא שהרכב אותו הוא קונה יתמוך בעתיד במודל AI מתקדם היא "להכין את שיעורי הבית". לבדוק אצל היבואן או באתר היצרן מה מדיניותו העתידית/הקיימת כלפי הטמעת יישומי AI ברכב, באילו מודלים נעשה שימוש ברכב המיועד לרכישה ומה מדיניות אגירת הנתונים והשמירה בהם. ובשורה התחתונה צריך לקחת בחשבון, שלמרות היתרונות הרבים, בעידן ה-AI "מה שקורה ברכב לא (בהכרח) נשאר ברכב".
