במסמך תגובה בן 33 עמודים למנהל רשות החברות, שטח משרד האוצר את התנגדותו המפורטת לעסקת צים המתגבשת. בעמדה נכתב כי "ניכר כי העסקה טומנת בחובה שורה של סיכונים מהותיים שאינם מקבלים מענה מספק בהסכמים הקיימים, כפי שפורט בהרחבה בעמדתנו, ועל כן מוצע שלא לאשר את העסקה במתווה הנוכחי שהוצג".
● הפגישה הדרמטית עם רשות התחרות: מאחורי פיצוץ הסכם הגז בין ניו־מד לדליה
● בין ה"החמצה" של איל וולדמן לבוננזה של משקיעי סייברארק: מניות הפכו למטבע חזק בעסקאות רכישה
העסקה, שנחשפה בשלביה המקדמיים בגלובס, תפצל את צים לדברי האוצר לשתי חברות: הזרוע הגלובלית שתוחזק בידי הפג-לויד ותכלול את צי האוניות החכורות ואת קווי הסחר הבינלאומיים שאינם פוקדים את חופי ישראל, המהווים את רוב פעילות צים, והזרוע הישראלית שתוחזק על ידי קרן פימי ותקבל לידיה את פעילות הקווים הפוקדים את חופי ישראל, את המטה בחיפה, את כוח האדם הישראלי (כ-61 ימאים וכ- 120-80 עובדי יבשה חיוניים) ואת האחריות לעמידה בהוראות "מניית הזהב" - המניה המיוחדת של המדינה. חברה זו תקבל לפחות 16 אוניות.
לעמדת האוצר העסקה מעלה שורה של סיכונים: תלות מבנית בהפג-לויד משום שצים ישראל לא מוקמת כחברת ספנות עצמאית לחלוטין; בעיית תמריצים מול קרן פימי שכן מבנה העסקה הוא כזה שפימי לא משקיעה הון עצמי במועד ההקמה ומקבלת חברה ללא תשלום מיידי באופן שמנתק את זהות האינטרסים בין הבעלים להצלחת החברה; הנחות אופטימיות בתחזית העסקית המתעלמות לעמדת האוצר מהתנודתיות הגבוהה בענף ומהעובדה שרמת המחירים תלויה בזעזועים גיאו פוליטיים; אובדן יתרון לגודל כשהחברה הישראלית תפעיל אוניות ותיקות יחסית בעוד שענף הספנות העולמי עובר לטכנולוגיות חדשות; מעורבות בעלי מניות עוינים לנוכח העובדה שבהפג-לויד מחזיקות ממשלת קטאר (כ-12.3%) וסעודיה (כ-10.2%).
בהקשר זה לעמדת האוצר "קיים חשש ממשי כי השפעה זרה זו תנוצל במצבי משבר פוליטיים או מדיניים כדי לפגוע בפעילות המכוונת לישראל או להפעיל לחצים זרים בדומה לניסיונות השפעה זרה שזוהו במקרים דומים מול חברות זרות"; וכן סיכון נוסף הנוגע להיעדרו של קו עצמאי למזרח הרחוק שסותר את אסטרטגיית גיוון הסחר של המדינה.
האוצר: להבטיח תחילת את האינטרסים הישראליים
באוצר סיכמו כי "כגורמים האחראים על מדיניות הממשלה, חובתנו לוודא שעסקה כזו תבטיח שמירה על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל הן ביחס לאיתנות הפיננסית ארוכת הטווח של צים ישראל, והן ביחס לניתוק התלות של זו בגורמים עוינים למדינת ישראל".
עיקר החשש שהביע משרד האוצר בעמדתו הוא שהגדרתם של העניינים החיוניים של המדינה לא עומדת במבחן הזמן וכי "לטובת שמירה על האינטרסים של המדינה בחברת צים יש להבטיח כי תבוצע באופן מיידי עבודת מטה על ידי רספ"ן על מנת לקבוע את הצרכים והאינטרסים הישראליים בתחום הספנות, ולבחון שינויים בדבר העניינים החיוניים של המדינה בחברה, ואת הזכויות שמקנה מניית הזהב.
"חשש נוסף נובע ממבנה הבעלות וממאפייני הצי שיועבר אליה לצים ישראל. פער זה בא לידי ביטוי בחוסר יכולתה של המדינה להבטיח שליטה ישראלית אפקטיבית, לפקח על שינויים בבעלות ובהנהלה, ולהבטיח את קיומו של צי מתאים לצרכים הלאומיים לאורך זמן לצד שימור כוח האדם המי הישראלי בטווח הארוך".
לפי האוצר, העסקה יוצרת חברה קטנה, שתהא תלויה במידה רבה בהפג-לויד לצורך פעילותה השוטפת ובהצלחתה. אמנם צים ישראל צפויה לקבל 16 אוניות, מהן 12 בבעלות, לצד המותג, עובדים, ופעילות קיימת, ועתידה להתחיל לפעול ללא חוב פיננסי ומבלי לשלם תמורה מיידית עבור האוניות והנכסים; ועם זאת, "היכולת שלה לתרגם נכסים אלה לחברת ספנות עצמאית, תחרותית ובת-קיימא בעלת סיכויים נמוכים לעמדתנו", כתבו.
רגע לפני מועד פקיעת האמברגו שניתן לעיתונאים על הודעת משרד האוצר, משרד ראש הממשלה הודיע אף הוא על התנגדותו לעסקת צים.
"ההצעה החדשה נותנת לסוגיות"
חברת הספנות הזרה הפג-לויד ושותפתה הישראלית, קרן פימי, הגישו ביום חמישי האחרון לממשלת ישראל את עיקרי ההצעה המשופרת לרכישת חברת הספנות צים. ההצעה כוללת שיפור ברכיבי העסקה אך לא שינוי במחיר. הפג ופימי רוצות לרכוש את צים לפי שווי של 4.2 מיליארד דולר (35 דולר למניה).
לפי הודעת החברה, ההצעה נותנת מענה לסוגיות שעלו בדיונים עם הרשויות בישראל, בדגש על גורמי ביטחון, ונועדה "לחזק את העצמאות הימית של ישראל, את הביטחון הלאומי ואת חוסנו של מערך שרשראות האספקה".
הפג ופימי ציינו כי ישלימו את גיבוש התוכנית העסקית ואת המסגרת המשפטית המלאה של העסקה במהלך 45 הימים הקרובים. בתקופה זו, יציעו מנהלי הפג-לויד ופימי לקיים סדרת פגישות בישראל עם הרשויות ומשרדי הממשלה הרלוונטיים, כדי להציג את השיפורים ולדון בפרטי העסקה המתוקנת.
עסקת צים הייתה אמורה להיסגר עד סוף השנה, וייתכן שבחינת השיפורים תוביל לעוד עיכוב בהשלמתה (בפרט בתקופת בחירות), אך ניתן להאריך את תוקפה לאמצע 2027.
