בית המשפט לענייני משפחה בירושלים ביטל החודש צו מניעה שהוצא לבקשת בעל נחלה במושב כדי למנוע מבנו לבנות מחדש את ביתו בשטח של 188 מטר לאחר שנפגע מטיל איראני.
● רשות המסים מציגה: כך ייעשה לאיש שמנסה להנגיש נתונים לציבור
● 50 מ"ר היום - ממ"ד ומרפסת בעתיד: בכמה נמכרה דירה בנתניה?
רקע: האב מנהל הליך עיקרי נגד בנו כלתו ובתם בדרישה להוציאם מהנחלה. הם, מנגד, תובעים הכרה בזכותם להירשם כבעלי זכויות במשק. הם התגוררו במשק בקרווילה, שנפגעה מטיל איראני.
שופט תורן הוציא לבקשת האב צו איסור זמני על הבנייה, אך לאחר קיום דיון הוחלט לבטל את הצו ולאפשר לבן לבנות את ביתו מחדש.
טענות הצדדים: האב טען בהליך כי גילה לתדהמתו שבנו הרס ללא ידיעתו את מבנה הקרווילה שבו התגורר עם משפחתו. הוא טען כי בנו וכלתו פועלים במהירות להקמת בית מבוסס ורחב־ידיים על חשבון כספי המדינה, תוך יציקת תשתית מסיבית חדשה מבטון ורכיבי פלדה.
האב טען כי מעולם לא נתן להם רשות לבנות בנחלה, להרוס מבנים או להחליף את הקרווילה במבנה אחר. עוד טען כי הוא ביטל את רשות המגורים שנתן בעבר לבנו ולכלתו, וכי הם מנסים לנצל את המלחמה כדי ליצור עובדות מוגמרות בשטח בעיצומו של המשפט, באופן שישמש אותם כבסיס לטענת השקעה או "הסתמכות עצמית" חדשה.
חוסר תום־לב קיצוני
הבן ומשפחתו טענו כי הבקשה לצו מניעה הוגשה בחוסר תום־לב קיצוני במטרה להשליכם אל הרחוב. הם הסבירו כי ביתם נהרס כליל כתוצאה מפגיעת טיל איראני במרץ 2026, במהלך מלחמת "שאגת הארי". לדבריהם, העבודות בשטח ממומנות על־ידי מס רכוש במטרה להחזיר את המצב לקדמותו ולשקם את נזקי ההפגזה, וזאת על־פי הערכת המהנדס הממשלתי.
עוד הם טוענים כי הבית החדש מוקם בבנייה קלה על הרצפה והיסודות הישנים שנותרו באדמה, ללא כל שינוי בגבולות הבית המקורי. לטענתם, מאחר שמדובר בשיקום נזקי מלחמה על בסיס תוכנית בנייה היסטורית החתומה על־ידי האב עצמו, אין כל צורך בהיתרים חדשים או בהסכמתו.
לגבי הסככה שפורקה, הם מבהירים כי מדובר בשרידי לול ישנים שהפריעו לעבודת הקבלן, וכי הקבלן הניחם בצד והבטיח להקימם מחדש בגמר הבנייה אם המבקש יחפוץ בכך.
הבן ומשפחתו גם טענו כי צו המניעה מעכב את המדינה ומבזבז כספי מדינה, ומעמיד אותם בסכנה לאובדן הפיצוי ודמי השכירות ממס רכוש. לטענתם, המשך עיכוב העבודות יותיר את משפחתם ואת ילדיהם, המתחילים את שנת הלימודים החדשה, ללא קורת־גג.
האב לא התנגד בדיון לשיקום הבית, אך העמיד תנאים כדי להיות בתמונה ודרש כי עלויות הבנייה המשמעותיות - 1.5 מיליון שקל שנקבעו על־ידי המדינה - לא ישמשו את הבן ומשפחתו כטענת השקעה או הסתמכות במסגרת התביעה העיקרית.
ההחלטה: השופט משה בראון קבע כי השיקום מיועד להחזיר את המצב לקדמותו, ואין מחלוקת על כך שהבן ומשפחתו רשאים לשקם את ביתם שנפגע מטיל. נקבע כי זוהי המסגרת המשפטית שבה פועלת המדינה כאשר היא מממנת שיקום לפי תקנות מס רכוש וקרן פיצויים. "שיקום נזק" מוגדר כהחזרת הנכס למצבו שלפני הנזק. כך שההסדר מכוון להשבת המצב הקודם, ולא להשבחת הנכס מעבר למצבו ערב הפגיעה.
אין השפעה על השיקום
עוד קבע השופט כי אין כל השפעה לשיקום על ההליך בסכסוך המרכזי, שהרי ההליך מתייחס לנסיבות שהיו קיימות בעת הגשת התביעה, והשאלה שעל הפרק - סילוק ידם של הבן ומשפחתו או הכרה בזכויות להן הם טוענים - תיבחן על־פי מצב הדברים בעת הגשת התביעה.
"מדובר על השבת המצב למה שהיה קיים ערב פגיעת הטיל. הותרת המצב הקיים תותיר אותם ללא קורת־גג ובסיכון להפסיד את הפיצוי שמגיע להם מהמדינה לצורך שיקום ביתם", נקבע בהחלטה. "לא היתה הצדקה לפניה הבהולה לקבלת צו מניעה, ואין הצדקה להותיר את הצו על כנו".
האב חויב לשלם לבן 5,000 שקל הוצאות.
את הבן מייצג עו"ד אורן אבלה. את האב מייצג עו"ד אשל סגל.
מטעם עו"ד סגל נמסר: "מדובר בהחלטת ביניים בעניין סעד זמני בלבד, שאינה מכריעה במחלוקת העיקרית. כפי שאף נרשם בהחלטה, מרשי לא התנגד לשיקום הבית, אלא ביקש לעצור עבודות שבוצעו בנחלתו שלו ללא ידיעתו עד לבירור היקפן והבסיס לביצוען. מטבע הדברים, לא ננהל את המחלוקת לגופה באמצעי התקשורת".
עו"ד אבלה מסר: "בית המשפט עשה צדק והיגיון. לא ייתכן שאב ינסה למנוע שיקום של בית, כלתו בנו וילדיו כדי לנסות להשיג יתרון משפטי הזוי. זהו סיפור עצוב, אך הצדק יצא לאור בעיכוב".
