קן גריפין, אחד מאנשי הפיננסים העשירים והמשפיעים בארה"ב והמייסד של קרן הגידור סיטאדל שנחשבת הרווחית בהיסטוריה (במונחי רווח מצטבר), הודיע אתמול (ד') על תרומה של 3 מיליארד דולר לקרנגי מלון (Carnegie Mellon University) - התרומה הגדולה ביותר אי־פעם של אדם יחיד למוסד להשכלה גבוהה. בכך הוא שובר את השיא הקודם, שנקבע ב־2018, כאשר מייקל בלומברג תרם 1.8 מיליארד דולר לאוניברסיטת ג'ונס הופקינס.
● האסטרטג שמייחל לירידות בוול סטריט - והסיבה
● ינון קרייז ימונה למנכ"ל משותף בענקית המדיה הממוזגת של פרמאונט-וורנר ברדרס דיסקברי
הונו של גריפין בן ה-57 מוערך בכ־60.5 מיליארד דולר. הוא הקים את סיטאדל ב־1990, עוד כשהיה סטודנט בהרווארד ונחשב לאחד האנשים המשפיעים ביותר בתעשיית הפיננסים האמריקאית.
גריפין העביר בשנים האחרונות את מרכז הכובד העסקי שלו למיאמי. ב־2022 הודיעה סיטאדל על העברת המטה העולמי לעיר, ומאז הוא הפך לאחד הכוחות הבולטים בעיצוב סצנת העסקים והטכנולוגיה של דרום פלורידה.
עכשיו הוא רוצה להביא לשם גם את קרנגי מלון. מתוך 3 מיליארד הדולר, 2 מיליארד יוקצו להקמת קמפוס חדש בעיר. הבנייה צפויה להתחיל ב־2027, והקמפוס מתוכנן להתחיל לקלוט סטודנטים ב־2028, בכפוף לאישורים. בסופו של דבר הוא צפוי לכלול יותר מ־3,500 סטודנטים וכ־300 אנשי סגל.
המיליארד הנוסף יופנה לקמפוס הוותיק של קרנגי מלון בפיטסבורג. חצי מיליארד דולר יושקעו בבית הספר למדעי המחשב, שייקרא מעתה על שמו של גריפין, וחצי מיליארד נוספים יופנו לצרכים האסטרטגיים של האוניברסיטה, בהם גיוס אנשי סגל וסיוע לסטודנטים.
"השקעה במצוינות"
קרנגי מלון אינה אוניברסיטה אמריקאית טיפוסית. האוניברסיטה, שנוסדה בפיטסבורג בתחילת המאה ה־20, נחשבת לאחת המובילות בעולם בתחומים כמו מדעי המחשב, בינה מלאכותית, רובוטיקה, סייבר והנדסה. היא הקימה בין היתר את בית הספר הראשון למדעי המחשב בארה"ב, ונחשבת למוקד מרכזי של מחקר ופיתוח בתחומי הטכנולוגיה.
וזה בדיוק החיבור שגריפין מדגיש. בראיון ל־Reuters הוא אמר: "זו ההשקעה הגדולה ביותר בהיסטוריה של ההשכלה הגבוהה בארה"ב", והוסיף: "זו השקעה במצוינות".
בראיון ל־CNN הסביר גריפין כי קרנגי מלון מובילה בארה"ב במדעי המחשב, AI וסייבר, ובעלת תוכנית רובוטיקה בעלת שם עולמי. לדבריו, האוניברסיטה יכולה לייצר את סוג הכישרון והמחקר שיניעו את החברות האמריקאיות של העתיד.
הקמפוס במיאמי לא יתמקד רק בפקולטות מסורתיות. לפי התוכנית, הלימודים והמחקר יאורגנו סביב אתגרים גדולים כמו בריאות ורפואה, ביטחון לאומי, אנרגיה ואקלים וייצור מתקדם. לצד הסטודנטים והחוקרים צפויים לפעול בו גם גורמים מהתעשייה והממשל.
