מחירי הבנזין בתחנות בישראל לחודש אוקטובר, שפורסמו השבוע, מלמדים על שיא היסטורי חדש. כרגע עדיין לא ברור אם המחיר שוב יופחת מלאכותית באמצעות סבסוד ממשלתי עמוק של הבלו על הדלק, אבל די ברור, שגם זה יהיה רק פתרון זמני.
הסבסוד עולה למדינה מאות מיליוני שקלים בחודש, וכרגע לא נראה שמחירי הנפט הגולמי עתידים לחזור במהרה לרמתם לפני המלחמה. יש סיכוי טוב שהם אף ימשיכו לזנק.
● החל מ-120 אלף שקל: קרוס אובר במחיר מציאה ועוד כמה הפתעות
● היועמ"שית אישרה: מחיר הדלק יופחת ב-50 אגורות
אם מחירי הדלק בתחנות ינועו על הציר שבין 9 ל-10 שקלים לליטר, הם ישפיעו פסיכולוגית אפילו על הנהגים הישראלים חסיני המשברים והמחירים. ניתן להניח, שהם יביאו להקטנה של הנסועה ו/או לביקוש מוגבר לכלי רכב חשמליים, שעלותם לקילומטר נסיעה נמוכה משמעותית אפילו בהשוואה לרכבי הייבריד ופלאג-אין.
למרבה המזל, היצע החשמליות בשוק המקומי גדול, ומכסה גם פלחים שבעבר היו טריטוריה כמעט בלעדית של הנעת בנזין. אחד מהם הוא פלח המיניוואנים המשפחתיים המפוארים, שיכולים לשמש גם כרכבי שרד, ואליו מכוון ה-X9 החדש של XPENG.
עיצוב חיצוני
עם אורך של 5.31 מ' זהו לווייתן-כביש, ואם לא די בממדים כדי לייצר נוכחות כביש חריגה, הוא לבוש בכסות הייטק לא שגרתית. החרטום הקצרצר משלב פגוש ענק דמוי תכשיט, עם פסי תאורה רוחביים, שמעליהם שמשה קדמית עצומה בזווית אופקית.
פרופיל הצד מציג גג אופקי ועמוד גג מושחרים, ובמרכזו קפל מתכת חד, שנמתח מהדלת הקדמית לאחורית ושובר את הרצף. הזנב הזוויתי נראה די כבד ומגושם, אבל הרכב עדיין זוכה ברחוב לתשומת לב לא מועטה, לא עניין של מה בכך ברחוב הישראלי העמוס בדגמים ומותגים חדשים.
פנים הרכב
סף הכניסה די גבוה, אבל נוח, והדלתות הקדמיות הענקיות מאפשרות כניסה נוחה למושבים הקדמיים הגבוהים. הכניסה לאחור נוחה מאוד מבעד לשתי דלתות גדולות, שמחליקות לאחור על מסילה, כמו במיניוואנים אמריקאיים קלאסיים. גם הגישה למושבים בשורה השלישית נוחה יחסית, בזכות קיפול חשמלי של המושבים.
מרחב המחיה בתא שופע עבור כל שבעת הנוסעים, אבל צמד מושבי המחלקה הראשונה הנפרדים בשורה השנייה הם המקום הנכון להיות בו. כל אחד מהם נפתח חשמלית למצב של שינה אופקית, ומצויד בעיסוי, במיזוג וחימום ובחלון גג פרטי לצפייה בשמיים. מסך טלוויזיה שטוח וענק ברזולוציה גבוהה, עם תפריטי מגע, יורד מנישה חבויה בתקרה, רמקולים נסתרים מנעימים מוזיקה לבחירה ויש מגשים מתקפלים למחשב וכמובן גם מקרר משקאות בגודל מכובד בין המושבים, שיכול לשמש גם לחימום מזון.
אפשר היה לצייד את היושבים מאחור בפתחי אוורור גדולים וחזקים קצת יותר, אבל בשורה התחתונה בנסיעה ארוכה שמחנו להפקיד את ההגה בידי נהג תורן, התמקמנו מאחור והתמסרנו לחיים הטובים כמו אח"מים בעלי נהג צמוד.
המושבים בשורה השלישית מרווחים מספיק עבור מבוגרים אבל הם פחות מפנקים מהקדמיים והאמצעיים. סביר להניח, שהם ישמשו בעיקר ילדים ו/או מאבטחים, שלא צפויים להתלונן. תא המטען קצר אבל עמוק ומכיל נפח מכובד של כ-721 ליטר כאשר כל המושבים מאוישים - די והותר למזוודות או לציוד קמפינג. קיפול המושבים האחוריים, או חלקם, שמתבצע כמובן חשמלית, כבר מפנה חלל שטוח ונפח ראוי להובלת דירות.
עמדת הפיקוד היא כנראה החלק הפחות חשוב ברכב הזה. אומנם הנהג והנוסע שלצידו נהנים ממושבים עמוקים ואולטרה-נוחים, אבל כל השאר די תקני ומינימליסטי. זה אומר מסך מרכזי בגודל 17 אינץ' עם ממשק נאה גרפית אבל עמוס באפשרויות, ודורש חיפוש של תפריטים חבויים, תצוגה עילית גדולה ומתוחכמת כמו ב-P7 החדשה של החברה, וקונסול מרכזי ענק, שמפריד בין המושבים.
התצפית קדימה דורשת הסתגלות, בשל משטח ריק בגודל שולחן פינג-פונג, שמפריד בין הנהג לקצה השמשה הקדמית ומסתיר את הנעשה לפני החרטום. כפיצוי יש כאן מערכת מצוינת של מצלמות היקפיות שמכסות את השטחים המתים.
איכות החומרים והייצור מרשימה, עם דונמים של עור נאפה איכותי, תגי מתכת דחוסים ודיפונים רכים. בידוד הרעשים טוב גם במהירויות גבוהות ומאפשר שיחה רגועה. האבזור התקני הוא בשיטת "הכול כלול" של הסינים, כולל המסך, המקרר, מושבי המיטה, גגות חשמליים, דלתות חשמליות, סגירת ואקום של הדלתות ומה לא. נראה כאילו מישהו לקח קטלוג אופציות של מרצדס או פורשה והחליט לצייד את הרכב הזה בכולן.
מנוע וצריכת דלק
מערכת ההנעה שעימה מגיע הרכב לארץ צנועה יחסית לרכב ששוקל כ-2.8 טונות לפני נוסעים ומטען, וכוללת מנוע קדמי בודד בהספק 347 כ"ס, שמאיץ את הרכב בכ-7.7 שניות מאפס ל-100 קמ"ש. אבל בפועל התאוצה נמרצת והטיפוס למהירויות שיוט גבוהות זריז, וממילא ברכב משפחתי בגודל כזה, שתופס נפח כביש מסיבי, אפשר לוותר על תאוצה של פרארי.
הבונוס של תצורת מנוע בודד, שמשודך לסוללה ענקית של 110 קילוואט-שעה, הוא טווח רשמי מכובד של עד 615 ק"מ ב-WLTP. בנסיעת המבחן תחת השמש הישראלית הקופחת של אוגוסט, כאשר המזגן עמל לקרר שישה נוסעים, שהתנסו בכל הצעצועים החשמליים, הטווח הריאלי התקצר בכשליש, אך בתנאים רגילים הוא צפוי להיות שימושי.
בונוס סמוי הוא תמיכה בטעינה אולטרה-מהירה של עד כ-542 קילוואט, אם כי נדיר למצוא בישראל מטענים ציבוריים בקצב כזה (בפועל, לא על הנייר) או בקצב אפילו שקרוב אליו. אולי בעתיד.
על הכביש
למרות הממדים והמשקל, על הכביש ה-X9 הוא רכב קל וידידותי לנהיגה גם לנהגים לא מיומנים. אחראית לכך בעיקר מערכת מתוחכמת של היגוי אחורי, שמקטינה את קוטר הסיבוב במקומות דחוקים, ופועלת לייצב ולשדרג את התנהגות הכביש עד הכביש המהיר ובפניות הדוקות. מובן שעדיין לא פשוט לנווט את הרכב הזה ברחובות עירוניים צפופים, ובהצלחה לכם עם מציאת מקום חניה ברחוב.
גם ההיגוי מאוזן ונעים, אם כי מערכת שמירת הנתיב עצבנית וטורדנית מדי ומושכת את ההגה ללא צורך. כיבינו אותה בכל הזדמנות.
יש מערכת בלימה עצמית, שמסייעת גם לבלום את המסה הזו בצורה בטוחה, ומערכת נהיגה סמי-אוטונומית מתוחכמת, שלוקחת על עצמה חלק גדול ממטלות הנהיגה השגרתיות על הכביש המהיר.
את חבילת ההייטק משלימים מתלי אוויר ממוחשבים, מתכווננים ועתירי תוכניות, שעושים עבודה מצוינת בבידוד הנוסעים מתחלואי האספלט הישראלי, למרות חישוקי ה-20 אינץ' הגדולים. עם זאת מצב הכיול "הנוח" רך ומתנודד מדי לטעמנו. דווקא הכיול הנוקשה יותר מציע פשרה טובה יותר.
מחיר
XPENG X9 עולה כ-400 אלף שקל על הכביש, ולמרות תג המחיר הוא משקף תמורה מרשימה עבור מי שצריך רכב חשמלי למשפחות גדולות עם הוצאות שוטפות מזעריות, או שסתם מחפש תחליף-לימוזינה אולטרה-מאובזר עם אופציה לנמנום בדרכים. כך או כך, אם לרכב הזה היה שם מותג "ידוע", קרוב לוודאי שהמחיר היה כפול.
חלק מהמתחרות
מקסוס מיפה 9
275-354 אלף שקל עולה המיניוואן החשמלי של מקסוס. אורכו 5.27 מ' והוא יכול להכיל עד 8 מקומות בהתאם לתצורה. מנוע בודד מייצר 245 כ"ס ומאיץ ל-100 ב-8.9 שניות. סוללה של 90 קילוואט-שעה מספקת עד 439 ק"מ.
קיה EV9
399 אלף שקל עולה הגרסה החד-מנועית של המיניוואן החשמלי של קיה. לרכב יש עיצוב מרשים, אורך של 5 מ' ושבעה מקומות מרווחים אם כי רמת האבזור תקנית. המנוע מייצר 203 כ"ס וסוללה של 100 קילוואט-שעה מספקת טווח של עד 563 ק"מ.
