נמשכות הטלטלות בחברות הנדל"ן הזרות שגייסו אג"ח בת"א (חברות BVI). חודשיים בלבד לאחר שנודע כי בעל השליטה בחברת קוהאן פרופרטיז עשה שימוש בכספי החברה לצרכיו הפרטיים, עברה בשבוע שעבר במפתיע הבעלות על החברה לידי אחד מנושיו, איש העסקים נתנאל לורנצי.
● המנכ"ל שמאחורי קופסת התשלומים הצהובה לא מתרגש מנפילת המניה
● מנכ"ל ג'נריישן: תרחיש העלטה לא מאחורינו, הפקקים יהיו יותר גרוע
קוהאן פרופרטיז גייסה בתחילת השנה כ-412 מיליון שקל מהמשקיעים בתל אביב, באמצעות הנפקת אג"ח. לפני כחודשיים נודע לראשונה כי בעלי החברה, המיליארדר היהודי מייק קוהאן, משך שלא כדין מיליוני דולרים מקופתה של חברת הנכסים המסחריים, כדי לפרוע הלוואות אחרות בעסקיו הפרטיים. זאת, במספר אירועים שונים וחרף הבטחות כי "אירועים דומים לא יחזרו על עצמם לעולם". מאז הדיווח הראשוני המשיכה קוהאן לעדכן לגבי חובות נוספים של הבעלים לצד החזרים חלקיים שביצע.
כדי להחזיר את הכספים שנטל שלא כדין, פנה קוהאן ללורנצי, ישראלי המתגורר בבריטניה ועוסק במתן הלוואות קצרות מועד, באמצעות חברת דקמא פייננס. ככל הידוע לורנצי העניק לו לפני קצת יותר מחודש הלוואה של פחות מ-10 מיליון דולר, אשר הובטחה במניות החברה המונפקת. התפתחות זו לא הובאה לידיעת מחזיקי האג"ח, שיצטרכו להכריע בהמשך השבוע האם להעמיד את האג"ח לפירעון מיידי.
"אנחנו מכירים בחשיבות הרבה של התחייבויות קוהאן פרופרטיז למחזיקי האג"ח, ונתמוך בדירקטוריון בכל צעד שישפר את הממשל התאגידי בחברה ואת ניהול החברה", אמר לורנצי. "לדקמא פייננס אינטרס כלכלי בהצלחת החברה ובפירעון המלא של האג"ח על מנת לשמור על ערך החברה, ולכן ישנה כאן שותפות אינטרסים עם מחזיקי האג"ח".
סבירות גבוהה למימוש נכסים, על פני פירעון
לפחות בשלב זה גורמים בסביבת החברה מעריכים כי הנושים יבחרו שלא להעמיד את האג"ח לפרעון מיידי. זאת, היות שההערכה היא שהיכולת לממש את הנכסים תהיה גבוהה יותר תחת ההנהלה הקיימת, כשמצד שני היכולת של לורנצי למכור את הנכסים המשועבדים ללא הסכמת בעלי החוב - היא מוגבלת.
ברקע, בשבוע שעבר צירפה קוהאן פרופרטיז את אסף רביד כיועץ להנהלת החברה, כשיחד עם רן בן דניאל, שמונה לאחרונה לשמש כמנכ"ל החברה, יובילו השניים את הניהול השוטף שלה ויפעלו לשיפור תזרים המזומנים ומכירת הנכסים המשועבדים למחזיקי האג"ח.
לרביד יש ניסיון בליווי ומימוש נכסים של חברות BVI שנקלעו לסחרור, והוא מוביל בעת האחרונה את מימוש נכסי חברת מחנות הקיץ סימד, שקרסה לאחר שבעליה נטלו גם הם כספים מקופתה (בהיקף של כ-100 מיליון שקל) ללא אישור, חודשים ספורים לאחר שהנפיקה אג"ח בת"א.
על כן, ההערכות הן שכעת תפעל קוהאן לממש חלק מהכנסים כדי לפרוע באופן מוקדם את התחייבויותיה כלפי מחזיקי האג"ח. כיום, מחזיקה החברה בכ-35 מרכזים מסחריים הפרוסים בכ-19 מדינות בארה"ב בשווי כולל של כ-710 מיליון דולר. מתוכם, 8 נכסים המשועבדים למחזיקי האג"ח בשווי כולל של כ-213 מיליון דולר (כ-650 מיליון שקל).
בצל חילופי הבעלות, לפחות בינתיים איגרות החוב של קוהאן נסחרות בתשואה לפדיון של 14%, המשקפת חשש מצד משקיעי האג"ח בדבר יכולתה של ההחברה לעמוד בהתחייבויותיה.
הסתבכות עם הרגולטור והימורים כושלים
ברקע כאמור מתרחשת העברת הבעלות המפתיעה לידי לורנצי, אשר לו היסטוריה עם שוק ההון המקומי, שכללה השקעות ממונפות והסתבכות עם הרגולטור והמשקיעים.
בשנת 2018 רכש לורנצי באמצעות דקמא את השליטה בחברת גבאי התחדשות עירונית, מידי קבוצת גבאי שעסקה באותה עת בהשקעה בנדל"ן באירופה, ומניותיה נסחרו בבורסה בת"א. תחת לורנצי שינתה החברה את שמה לדקמא קפיטל והחלה להתמקד בהשקעות בני"ע בארה"ב בדגש על פוזיציות של מכירה בחסר ("שורט"), אשר בהמשך הניבו לחברה הפסדים משמעותיים.
כך למשל, בתחילת יוני 2021 הוא פתח במהלך שורט על מניית רשת בתי הקולנוע AMC, זמן קצר לפני שהפכה למניית "מם". המשקיעים הצעירים שנחשפו למניה, כמו למניות מם אחרות ברשתות החברתיות, הקפיצו את שוויה תוך זמן קצר והסבו למשקיעים דוגמת לורנצי הפסידם כבדים, כשבסך הכול רשמה דקמא הפסד של כ־2.4 מיליון דולר (כ־7.8 מיליון שקל) עקב ההשקעות הכושלות.
למרות הכשלון, שהביא לתביעות נגדו ולהתפטרות רוב חברי הדירקטוריון, תסריט זה חזר על עצמו כעבור שנה. אז ביצע לורנצי הימור דומה הפעם נגד קרן הסל של קת'י ווד, המשקיעה הנודעת העומדת בראש קרן ARK, ונגד מניותיה של חברת הרכב החשמלי טסלה, שבשליטת אילון מאסק. אלא שגם ההימורים נגד ווד ומאסק לא עלו יפה ותיק הני"ע של החברה המשיך לצבור הפסדים.
בסביבת לורנצי טוענים כעת כי הפוזיציות שנפתחו הניבו לחברה רווחים משמעותיים לאחר מכן, בעת שדקמא כבר הייתה חברה פרטית. ברקע, בתחילת שנת 2023 מחק לורנצי את החברה מהמסחר, באמצעות רכישת מניות המיעוט בה לפי שווי חברה של כ-38 מיליון שקל בלבד. שנתיים מאוחר יותר הוא נאלץ לשלם קנס של 525 אלף שקל, במסגרת פשרה בהליך אכיפה שהתנהל מול רשות ני"ע (שחלקו שולם על ידי החברה).
