פרשת טיסת פליי דובאי והניסיון של הטייס העומאני חמאם אל־חמאמי לרסק את המטוס במדינת ישראל הפכה בימים האחרונים למאתגרת ביותר מאז כינון הסכמי אברהם ככלל והיחסים האסטרטגיים עם איחוד האמירויות בפרט. שרת התחבורה מירי רגב מיהרה לקרוא להפסקת הטיסות, פליי דובאי השהתה את הקו לתל אביב עד להודעה חדשה, ובשורה התחתונה - ניכר כי הקשר בין תקנות התעופה המשותפות לבין המציאות היה מקרי לחלוטין.
● גם פיגוע במטוס לא צפוי לחבל בהסכמי אברהם. החות'ים הם הסיבה
● "הירוקים" בבריטניה: ציונות היא גזענות, "מדינת פלסטין" צריכה לקום במקום ישראל
ככלל, התקרית החמורה מציגה סיפור ביטחוני-דיפלומטי-אסטרטגי רחב יותר בנוגע לאינטרסים הביטחוניים באזור. בראש ובראשונה, עוד לפני התקרית הציגו בריאד ובאבו דאבי קו יחסים מחודש, עם האירוח הפומבי של סגן נשיא איחוד האמירויות מנסור בן זאיד על ידי נסיך הכתר הסעודי מוחמד בן סלמאן - כשעל הפרק נמצא האתגר החות'י.
לאחר מכן, מייד לאחר ניסיון הפיגוע, ערב הסעודית סירבה בתוקף לאפשר למטוס ישראלי לנחות בטבוק במטרה להביא את הנוסעים הישראלים ארצה - ובלבד שלא להציג שוב סימן לנורמליזציה. לאחר מכן, איחוד האמירויות המתינה שהטייס העומאני יוסגר אליה בהתאם לחוק הבינלאומי, ורק אז הגדירה זאת כניסיון פיגוע טרור.
ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש תחום המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ובעבר מרכז הטיפול באיראן ובמפרץ במל"ל, מזהיר כי בכל הנוגע ליחסים הבילטרליים של ישראל ואיחוד האמירויות, כדאי להיזהר שלא לשפוך את התינוק עם המים. "האמירותים רגישים להדלפות ותקשורת. בתמונה הגדולה, איחוד האמירויות היא אחת מבני הברית הקרובים שיש לישראל, בטח במזרח התיכון. אולי אפילו בחמישייה הפותחת. מאז 7 באוקטובר, מדינות רבות סגרו שערים, אך הם לא הפסיקו לטוס. השגריר הישראלי נשאר שם, השגריר שלהם נשאר פה. יש מסכת יחסים הדוקים".
אותה מסכת יחסים הדוקים היא בעלת רבדים רבים. ברמה הביטחונית, מעבר לקשרי המודיעין, איחוד האמירויות רכשה מערכות ביטחוניות ישראליות שונות, בהן J-MUSIC מתוצרת אלביט להגנה על מטוסים, ומערכות ההגנה האווירית ספיידר של רפאל וברק MX של התעשייה האווירית. יתרה מכך, במלחמה השנה מול איראן, נפרסו מערכות כיפת ברזל על אדמת איחוד האמירויות, עבור ההתמודדות עם האיום האיראני.
סיבה לאופטימיות: קשרי הסחר הענפים בין ישראל ואיחוד האמירויות
"האירוע בפליי דובאי תופס את האמירותים בתקופה לא פשוטה, לאחר ניסיון לשקם את המדינה מנזקי חסימת הורמוז - ושאיפה להציג חזרה לשגרה", מציין ד"ר יוסי מן, מומחה לערב הסעודית ולכלכלת המזרח התיכון מאוניברסיטת בר-אילן. "לאמירותים ישנם שני אתגרים מרכזיים באירוע הנוכחי: הביטחוני, שבכל הנוגע לכך יש הידוק קשרים אזורי בגלל האיום החות'י; ומצד שני, הנושא הפוליטי בישראל לקראת הבחירות, שבו הם לא רוצים להיות מעורבים בכלל. האתגר החות'י טומן בחובו הזדמנות, כי ערב הסעודית חפצה בהתקרבות מחודשת לאיחוד האמירויות, עבור יצירת קו אחיד ככל הניתן בדרום תימן".
סיבה נוספת לאופטימיות היא קשרי הסחר הענפים של ישראל ואיחוד האמירויות. מנתוני Comtrade, מאגר נתוני הסחר הבינלאומי של האו"ם, עולה כי היצוא הישראלי לאיחוד האמירויות הגיע אשתקד לשיא כל הזמנים: 636.2 מיליון דולר, פי 1.6 מב־2021. בד בבד, היבוא הישראלי הסתכם בכ־1.1 מיליארד דולר, כשרק ב־2022 היה סכום גבוה יותר - 1.8 מיליארד דולר. עם זאת, ניכר כי בתחום התעופה היה כשל.
חמאם אל־חמאמי הורחק ממסלול ההכשרה בעומאן אייר כטייס משנה, בגלל החששות מפני תפיסותיו הקיצוניות - כך לפי ABC. ברויאל אייר מרוק הוא נטל חלק בהכשרה מוקדמת ב־2025, עד שבתוך כשלושה חודשים - הוחלט שלא להעסיקו. אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון (JCFA) ששירת במשך 25 שנים במנגנוני הביטחון הישראליים, מדגיש כי אין ספק שיש כאן מחדל שדורש תחקיר אינטימי משותף, שהרי את הרקע האסלאמיסטי הקיצוני של אל־חמאמי ניתן היה להכיר דרך מודיעין גלוי (OSINT).
"חשוב להביט על פליי דובאי כחברה שהיא חלק מאיחוד האמירויות. לא מדובר כאן על עולם פרטי", מסביר בלאיש. "פליי דובאי ואתיחאד היו גופי התעופה הזרים היחידים שטסו לישראל לאורך כל המלחמה. יתרה מכך, איחוד האמירויות אף חיזקה את הקשרים, מתוך אמונה בהסכמי אברהם בטווח הארוך טווח. עצם זה ששרת התחבורה, עוד לפני ההכרזה על השבתה של פליי דובאי, יצאה לאקרנים ודיברה, זה אירוע, בלשון המעטה, שמהווה פגיעה אסטרטגית. השרה רגב ומשרד התחבורה אף דיברו בעצמם לפני כן על מיזמים כמו רכבת השלום והרחבת קווי התעופה".
המדינה שנעשתה לעומתית מאוד לישראל
סימן שאלה גדול באירוע הנוכחי נסוב סביב עומאן. עוד בטרם חתימת הסכמי אברהם לפני שש שנים, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקר במוסקט אצל הסולטאן המנוח קאבוס ב־2018, ביקור ראשון מסוגו של ראש ממשלת ישראל בעומאן, מאז 1996. עומאן היא ייחודית ואסטרטגית כאחת: זו המדינה היחידה בעולם בעלת רוב איבאדי, זרם מוסלמי נפרד מהסונה והשיעה; וכן, היא זו ששוכנת על מיצר הורמוז לצד איראן. החשש ממשטר האייתוללות והרוחות האנטי־ישראליות בעולם המוסלמי הביאו את הסולטן הנוכחי, היית'ם, לאמץ קו אנטי־ישראלי ולהתקרב לטהרן - על רקע ההתפתחויות במיצר הורמוז.
ד"ר גוז'נסקי היה בעומאן, ומכיר אותה היטב. "זו מדינה שהפכה לעומתית מאוד לישראל", הוא מספר. "רואים זאת מאנשי הדת ומהסולטאן. היינו ביחסים טובים עם קאבוס, אבל 7 באוקטובר הביא להקצנה, לצד המנהיג החדש וההתקרבות לאיראן". ד"ר מן מוסיף כי המתרחש במוסקט מהווה סיבה לדאגה. "בשנתיים האחרונות, עומאן מאמצת קו אנטי־ישראלי, עם ההתקרבות לאיראן גם בהקשר של הורמוז, ולכ אני חושד שיש קשר בין תקרית פליי דובאי לאיראן. ההתקרבות למשטר האייתוללות בד בבד עם ההתרחקות לישראל, הן חלק מהדינמיקות החדשות במפרץ. איחוד האמירויות-כווית-בחריין יחד, עומאן התקרבה לאיראן, וסעודיה נותרה לבד".
בסיכומו של דבר, בלאיש מסביר כי ביטחון תעופתי הוא חלק מביטחון גלובלי, ואסור לתת לבחירות בישראל להשפיע על התיאומים הביטחוניים עם איחוד האמירויות, שמתבצעים במחשכים. "ישראל מוכרחה להגיד שהדבר החשוב מכל הוא ביטחון אזרחיה והביטחון התעופתי, ועבור זאת יבוצע תחקיר מסודר של המדינות יחדיו. כמו כן, מוכרחים להדגיש את חשיבות הסכמי אברהם ואיחוד האמירויות כמדינה חשובה וצוהר למזרח התיכון".
בנוגע להשפעה על הסכמי אברהם, ד"ר גוז'נסקי לא רואה בניסיון הפיגוע כסכנה להסכמים. "אנחנו רואים כיצד המדינות עובדות יחד, ומתקנות את הנדרש. יש כאן פאשלה רצינית וצריך לבדוק במישורים אחרים, לאו דווקא ביחסים בין המדינות. מחר בבוקר, גם טייס של חברת בריטיש או אמריקן יכול להשתגע ולחפש להראות איך הוא פוגע בישראל. שורר אמון בכל הדרגים בין ישראל לבין איחוד האמירויות".
ד"ר מן רואה באירוע הביטחוני הרחב, החות'י-איראני, ככזה שדורש קשב - ועולה על התקריות האחרות. "האירוע הגדול והמתח כתוצאה ממנו גובר על הדברים האחרים. בנוגע לחברות התעופה האמירותיות, הסיטואציה הנוכחית לא הוגנת. נמל התעופה דובאי עצום וזה של אבו דאבי קטנטן ביחס אליו. לכן, חברת אתיחאד לא יכולה להחליף את החברות מדובאי. תגבור הטיסות מצידה לישראל הוא בגדר האחות הגדולה, אבו דאבי, באה לעזור לאחות הקטנה, דובאי. בעיניי, אין כאן תחרות ביניהן".
