לאחר 7 שנים, בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (סגן הנשיא השופט אורן שוורץ) קיבל בחלקה את תביעתו של עו"ד אפי נוה, לשעבר ראש לשכת עורכי הדין, נגד העיתונאית הדס שטייף וגלי צה"ל וקבע פיצוי כולל של 600 אלף שקל.
● הותר לפרסום: עידן דוד, לשעבר יו"ר נתיבי איילון, נחקר בחשד להפרת אמונים וזיוף
● רשות המסים תפצה עסקים שנפגעו מפרוטקשן. כך זה יעבוד
התביעה הוגשה בגין הפריצה למכשירי הטלפון הניידים שלו ופרסום תכניהם הפרטיים בתחנת גלי צה"ל בינואר 2019. התביעה שהגיש עו"ד אפי נוה, מי שכיהן כראש לשכת עורכי הדין בשנים 2019-2015, הוגשה נגד הדס שטייף, אנשי תקשורת נוספים ונגד תחנת גלי צה"ל בכך שהם היו אחראים לפגיעה חמורה בפרטיותו כתוצאה מפריצה למכשירי טלפון נייד שלו.
באותם מכשירים היה מצוי מידע אישי של נוה, אשר הוליך לאחר מכן לחקירה משטרתית שהייתה ידועה בכינוי "מין תמורת מינוי", שנסגרה בשל סיכוי הרשעה נמוכים. בתביעה דרש נוה פיצוי של 7 מיליון שקל ובתביעה נכתב כי "באופן שקשה ליישבו עם אמת-מידה עיתונאית או חוקית כלשהי, בניגוד לדין ותוך ביצוע שורה של עבירות פליליות, כל שיחותיו הפרטיות של התובע, כל התכתובות שניהל - חייו האישיים, במלואם - נחשפו ונגלו בפני הנתבעים, וחלקן אף בפני מאזיני גלי צה"ל (וכלי תקשורת אחרים)".
השופט קבע כי מעשי שטייף מהווים פגיעה חמורה בפרטיותו של נוה ועוולה של הפרת חובה חקוקה, בניגוד לחוק המחשבים ולחוק האזנת סתר. בפסק הדין נכתב: "שטייף הייתה הגורם המחולל והמתווך אשר יזם וקידם את הפריצה למכשירים המוגנים בסיסמה... מעשיה של שטייף הם בעלי נופך פלילי מעצם תפקידה המרכזי".
בית המשפט הוסיף כי "מדובר במסכת חריגה של פגיעה בפרטיות המצויה בליבת הזכות של נוה לצנעת חייו האישיים והציבוריים. פגיעה זו בוצעה למרות שהגישה למידע האישי של נוה הייתה מוגנת בסיסמה, כך שהיה צורך במומחיות בכדי לחדור למידע. מדובר בפעולה שמהווה עבירה לכאורה על פי חוק האזנת סתר וחוק המחשבים. החדירה הפסולה למידע והפקתו נעשתה ביוזמתה, בתיווכה ובאשרורה של שטייף... העיון המשותף והפיכת ענייניו הכמוסים של נוה לנושא לדיון פנימי פגעו קשות באוטונומיה שלו... התרשמתי כי נוה ניזוק באופן מהותי ובלתי הפיך מהפגיעה המורה בפרטיותו".
"עיתונאי אינו יכול להיות שותף אקטיבי לעבירה על החוק"
בית המשפט דחה את טענות ההגנה של שטייף, ובהן תום לב, עניין ציבורי וחיסיון מקור עיתונאי, וקבע כי "עיתונאי אינו יכול להיות שותף אקטיבי לעבירה על החוק שמשמעותה פגיעה בפרטיות". עוד נקבע כי חני נוה, שהחזיקה במכשירים, לא הייתה רשאית להעבירם לצד שלישי, וכי הסכם הגירושין אינו פוטר את הנתבעים.
התביעה הוגשה נגד שטייף; רזי ברקאי, מגיש את התוכנית "מה בוער" בגלי צה"ל; נורית קנטי, עורכת התוכנית "מה בוער" בגלי צה"ל; אילאיל שחר, המשמשת ראש מערכת החדשות בגלי צה"ל; ושמעון אלקבץ, מפקד גלי צה"ל. כולם לכאורה נחשפו לחומרים שהוציאה שטייף מהטלפון הנייד של נוה. התביעה נגד רזי ברקאי, נורית קנטי ואילאיל שחר נדחתה.
נמצא כי לעיתונאים שהיו שותפים למשדר המיוחד בגלי צה"ל בעניינו של נוה נתונה הגנה, מאחר שהם פעלו בתום לב ובמסגרת עבודתם העיתונאית. עוד נקבע כי המידע היה אמיתי ובעל חשיבות ציבורית וגם מטעם זה עומדת להם הגנה מפני הפגיעה בפרטיותו של נוה. לכן התביעה נגדם נדחתה (לגבי אלקבץ - ההליכים נגדו הופסקו קודם לכן בהסכמתו של נוה).
בשונה מכך, לשטייף לא הוענקו ההגנות על פי חוק הגנת הפרטיות, מאחר שמעשיה בעניין הפקת המידע מהטלפונים היו בלתי חוקיים ובניגוד לכללי האתיקה. בתוך כך נקבע בפסק הדין כי עיתונאי אינו יכול להיות שותף או מסייע לעבירה בעניין השגת מידע, ובה בעת ליהנות מהגנות שונות לפי חוק הגנת הפרטיות. לפיכך נקבע ששטייף אחראית לפגיעה החמורה בפרטיותו של נוה.
אחריות שילוחית של גל"צ
בית המשפט קבע כי עיקר הפגיעה בפרטיותו של נוה נבעה מהפריצה לטלפונים, הפקת החומרים מהם והעיון במידע האישי, ולא מהמשדר המיוחד שהיה בעל אופי חדשותי ועסק בחקירה המשטרתית ובהתנהלותו של נוה. כחלק משיקוליו ציין בית המשפט כי הטלת אחריות שילוחית על גוף תקשורת למעשיו של עיתונאי חוקר תסייע בשמירה על עיתונאות תחקירים חופשיה וחזקה.
נזכיר כי בעקבות מידע שהעבירה שטייף למשטרה נפתחה נגד נוה החקירה בפרשת השוחד המיני לכאורה, ושהתיק נגד נוה ונגד השופטת בדימוס אתי כרייף נסגר מפאת סיכויי ההרשעה קלושים וקושי בראיות.
גלי צה"ל חויבה באחריות שילוחית למעשי שטייף, שפעלה כעיתונאית פלילים בתחנת גלי צה"ל. שטייף והמדינה חויבו לשלם לנוה, ביחד ולחוד, פיצוי של 450 אלף שקל, וכן הוצאות ושכר טרחה. בנוסף חויבה שטייף בפיצוי של 25 אלף שקל בגין לשון הרע, בשל פוסט שפרסמה בפייסבוק. התביעה נגד העיתונאים האחרים שנתבעו נדחתה, בעיקר משום שקיבלו את החומר בתום לב ובלי לדעת על דרך השגתו. הפסיקה צפויה להיות בעלת חשיבות לגבולות עבודתם של עיתונאים, לשאלת העברת מכשירים ניידים בידי בני זוג או גורמים אחרים, ולהגנה על המידע האישי השמור בהם.
התביעה הוגשה בשם נוה על ידי עוה"ד בעז בן צור, גיא רוה והדר גולדשטיין ממשרד בעז בן צור ושות'.
מטעם אפי נוה נמסר: "בית המשפט קבע בצורה ברורה וחד משמעית כי הפריצה לטלפונים שלי הייתה פגיעה חמורה בפרטיותי, כי שטייף הייתה הגורם שיזם וקידם את הפריצה, כי הייתה מודעת לאופן הפסול שבו הושג המידע ובכל זאת הורתה להעתיק אותו, להדפיס אותו ולמיין אותו לקראת פרסום, וכי מעשיה בעלי נופך פלילי. מי שנוהג כך - צריך לשלם, ובכוונתי לפעול לחיובה האישי של שטייף בפיצוי שנפסק".
עו"ד דודי זילברבוים, המייצג את הדס שטייף, מסר: "בית המשפט קבע כי מטרתה המרכזית של שטייף הייתה ביצוע תחקיר עיתונאי שבתחום עיסוקה, ובנושא שהיה בו עניין ציבורי מובהק של יחסים פסולים במינוי שופטים. כמו כן נקבע כי הפרסומים לא היו כוזבים, אלא שיקפו את המציאות העובדתית והתבססו על תכתובות אותנטיות. בדין קבע בית המשפט שגלי צה"ל אחראית על פעולותיה. לא בכדי דחה בית המשפט במלואה את התביעה לפיצוי בגין נזק ממוני, ואת הפיצוי בגין פגיעה בפרטיות העמיד על עשירית מהסכום שתבע נוה. אנו לומדים את פסק הדין, ובגלל החשיבות הגדולה וההשפעה על עבודת עיתונאים, נשקול להגיש ערעור".
