רשות המסים תפצה עסקים שנפגעו מפרוטקשן. כך זה יעבוד

במסגרת תוכנית פיילוט, בעלי עסקים שרכוש העסק או בית מגוריהם נפגעו בעקבות סירוב לשלם דמי חסות או בעקבות הגשת תלונה במשטרה, יוכלו להגיש תביעה לפיצוי בגין הנזק הישיר שנגרם להם

רכבים שרופים כחלק מתופעת הפרוטקשן (ארכיון) / צילום: כב''ה צפון
רכבים שרופים כחלק מתופעת הפרוטקשן (ארכיון) / צילום: כב''ה צפון

רשות המסים פתחה היום (א') את האפשרות להגיש תביעות לפיצוי בגין נזק ישיר שנגרם לרכוש עסקי או לבית מגוריו של בעל עסק כתוצאה מסחיטת דמי חסות (פרוטקשן).

המסלול מופעל כתוכנית פיילוט מכוח החלטת ממשלה 4299, ויחול על נזקים שנגרמו בתקופה בין 4.10.26 ועד 4.12.26. הפיצוי יינתן בגין נזק ישיר בלבד ואינו כולל נזק עקיף או נזק שנגרם לצד שלישי. תקרת הפיצוי במסגרת המסלול עומדת על 2 מיליון שקל.

● בגלל חשדות לפרוטקשן: נשלל רישיון חברת האבטחה אלופים בביטחון בע"מ
● רימונים מתפוצצים בג'פניקה: דמי חסות הפכו למכת מדינה, והאכיפה זעומה
● "לאשתך יש רכב כחול יפה, חבל שהיא תעשה תאונה": כך הפך הפרוטקשן למנהל העבודה בשטח
● "87% מהקבלנים נדרשים לשלם פרוטקשן": המספרים מאחורי אובדן המשילות

הפיצוי מיועד לבעלי עסקים המנהלים עסק חוקי, בעלי רישיון עסק תקף ותיק פעיל ברשות המסים, שרכוש בבעלותם (מבנה, מלאי או ציוד של העסק), או בית מגוריהם, נפגע באופן ישיר בעקבות סירובם לשלם דמי חסות או בעקבות הגשת תלונה במשטרה.

הזכאות לפיצוי מותנית, בין היתר, בכך שהוגשה במשטרה תלונה שהוכרה כתלונה הקשורה לסחיטת דמי חסות; שבעל העסק לא הצליח לקבל כיסוי ביטוחי לנזקי זדון, אף שהיה מבוטח בעבר בכיסוי מסוג זה, או שתביעתו בגין הנזק נדחתה על-ידי חברת הביטוח; וכן בכך שעמד בתנאי המיגון ובאמצעים להפחתת הסיכון שנדרשו ממנו על-ידי חברת הביטוח. במקרה של נזק למבנה, יש להציג גם אישורים לכך שהמבנה נבנה כדין.

את התביעה יש להגיש לקרן הפיצויים ברשות המסים בתוך שבעה ימים ממועד קרות הנזק, באופן מקוון באמצעות המערכת הייעודית להגשת תביעות, ולצרף אליה את כל המסמכים הנדרשים.

כחלק מתנאי הזכאות נקבע כי אין לתקן את הנזק לפני הגשת התביעה ולפני הגעת שמאי מטעם מס רכוש לבדיקתו. ביצוע תיקונים עלול לפגוע באפשרות לבחון את הנזק ולהביא לדחיית התביעה. עם זאת, ניתן לפנות הצידה זכוכיות ושברים.

על-פי הנוהל, משך הטיפול בתביעה הוא עד שמונה חודשים.

מכת מדינה

תופעות "המס", "דמי השמירה" או "דמי החסות" הם חלק מתופעת "הפרוטקשן" שמטילה אימים על קבלנים באתרי בנייה ברחבי הארץ ועל בעלי עסקים רבים נוספים, שמספרים על איומים מרומזים או ישירים מצד גורמים עברייניים ו"תגובות" קשות לסירוב לעבוד איתם. סירוב כזה עולה ביוקר: מכונות וציוד יקר-ערך נגנבים או מנופצים, מכוניות אישיות נשרפות, ובקבוקי תבערה נזרקים לעבר בתיהם של בעלי העסקים. יש גם פעמים שרימון מונח מתחת למכונית או שמבוצע ירי אל עבר הבית, כשכל המשפחה בפנים.

לאחרונה הייתה זו רשת המסעדות ג'פניקה שעלתה לכותרות בהקשר של תופעת הפרוטקשן לאחר שהפכה לזירת קרב בין ארגוני פשיעה, כאשר רימוני רסס נזרקו לעבר סניפים בעפולה ובנתניה, וגם דווח על ירי לעבר סניף הרשת בהרצליה שגרם לנזק לשמשות. זאת, לאחר שורה של פגיעות דומות ברמת גן, בקריית אונו, ברעננה ובגבעתיים.

התופעה, שנתפסת כמכת מדינה, מטופלת על-ידי המדינה באמצעים שונים, ובהם יחידות משטרה ייעודיות שנועדו להילחם בה וחקיקה ייעודית. באוגוסט 2023 חוקקה הכנסת, כהוראת שעה לחמש שנים, עבירה חדשה של גביית דמי חסות, עם שתי דרגות חומרה: גביית דמי חסות ללא איומים, שבצידה עונש של 6 שנות מאסר; וגביית דמי חסות תוך שימוש באיומים, שהעונש בצידה חמור יותר (7-9 שנות מאסר). החקיקה זכתה לכינוי "חוק הפרוטקשן".