מערך הביטוח הסיעודי של קופות החולים בישראל, המבטח כ־5.2 מיליון אזרחים בוגרים מתוך כ־6.7 מיליון מעל גיל 18, ניצב מזה שנים על כרעי תרנגולת. העלייה בתוחלת החיים לצד האישור הכמעט אוטומטי לתביעות בביטוח לאומי, ובעקבות כך גם בחברות הביטוח, הפכה את המערכת לבלתי יציבה.
● ראיון | סטפק: "צעירים אומרים 'למה לי להשקיע באג"ח ולקבל 5% בשנה, כשאני יכול לעשות את זה ביום'"
● לקרנות ההשקעה הפרטיות יש בעיה, והממשל האמריקאי חושב שהארנק שלכם יכול לפתור אותה
אחרי שהביטוח הסיעודי של קופת חולים כללית, בו מבוטחים 2.7 מיליון איש כמעט קרס, מכיוון שההתחייבויות בלעו את הכסף שנכנס לקופה המשותפת, רשות שוק ההון נאלצה לבצע סדרת צעדי חירום: היא קיצצה את גמלת הסיעוד מ־6,100 שקל ל־5,000 שקל בחודש, הקשיחה את מבחני התלות (חוסר יכולת לבצע 4 פעולות יומיומיות מתוך 6 במקום 3), ופטרה את חברות הביטוח מכל סיכון ביטוחי והפכה אותן למתפעלות בלבד.
הראל, החברה שתפעלה את מערך הביטוח הסיעודי בקופת חולים כללית, החליטה בכל זאת לצאת מתפעול הביטוח של הקופה, ובמקומה נכנסה חברת הביטוח איילון. ברשות שוק ההון מזהירים מתפוצצות היציבות בכלל החברות ומבקשים לייצר פתרון חלופי לטווח ארוך.
לכן, רשות שוק ההון מציעה מודל חדש: מעבר מביטוח הדדי של סבסוד צולב בין־דורי, לחיסכון אישי המזכיר את קרנות הפנסיה. אלא שהתוכנית מעוררת שאלות מורכבות של היתכנות ועלויות גבוהות. הנה כל מה שצריך לדעת.
מה בתוכנית?
על פי התוכנית החדשה, במקום שהפרמיות החודשיות שמשלמים צעירים לביטוח הסיעודי ישמשו לתשלום עבור מבוגרים סיעודיים, הצעירים - שיוגדרו ככל הנראה מתחת לגיל 50־60 יוכלו לפתוח חשבון חיסכון, שיחליף את התשלום לביטוח הסיעודי לקופות החולים.
הכסף שייצבר בחיסכון, יחד עם התשואה שתיצבר לאורך השנים, יהפוך לקניית ביטוח סיעודי בסביבות גיל 70.
לאחר גיל 70 החוסכים יפסיקו להכניס כסף לחיסכון ויהיו מבוטחים למקרה סיעודי עם תשלומי ביטוח בהיקף כספי של 5 שנות ביטוח (כלומר כ־5,000 שקל בחודש לטיפול סיעודי ביתי ו־10,000 בחודש לטיפול במוסד, כמו היום).
במקביל, וכדי לעבור את שלב הביניים, המדינה תממן את הביטוח הסיעודי עבור קבוצת המבוגרים, והזכויות שלהם יישמרו כפי שהן כיום.
לפי המודלים שהכינו בשנתיים האחרונות ברשות שוק ההון, הציבור הרחב לא אמור להרגיש שינוי. למעשה, זו גם אחת המטרות שלהם. לפי התוכנית שבנו, הכסף שייצבר לאורך השנים בתוכניות החיסכון האישיות צפוי להספיק כדי לקנות את הפוליסה בגיל 70.
כמה התוכנית תעלה למדינה?
לפי מספר הערכות בשוק שהגיעו לידי גלובס, העלות התקציבית לקופת המדינה תהיה כבדה ותעמוד על כמה מיליארדי שקלים, לאורך כ־20-30 שנות זמן המעבר. זאת בכדי להשלים את הפער התקציבי שתדרוש שכבת הקבוצה הסגורה של המבוגרים.
האם החיסכון החדש יספיק לכסות אירוע סיעודי?
לא. כיום מבוטח מקבל מהביטוח הסיעודי 5,000 שקל לחודש לטיפול ביתי ו־10 אלף שקל חודשי לטיפול במוסד. בפועל, העלות היא 10 אלף שקל ו־15 אלף שקל בחודש בהתאמה.
מוצר החיסכון המוצע לא יסגור את הפער הזה אך הוא אמור לשמור על אותו היקף חיסכון בקרות מקרה סיעודי.
מה יקרה לאנשים שיהפכו סיעודיים לפני גיל 70?
כ־85% ממקרי הביטוח הסיעודי בישראל מתרחשים לאחר גיל 70 כך שעיקר הסיכון להיהפך לאדם סיעודי נמצא בגיל הזה ולכן הגיל למעבר מחיסכון לביטוח באמצעות הפרמיה יהיה באזור הגיל הזה. אלא שיש 15% מהציבור שהופכים לסיעודיים בגיל צעיר יותר, ואנשים אלה עלולים ליפול בין הכיסאות.
וכאן אין בשורה. ההנחה היא שחברות הביטוח יוכלו לתת מוצר משלים ולהציע לחוסך להיות מבוטח דרכן, בתשלום נפרד.
האם לא נגיע למצב שבו החוסכים "מסבסדים" את מי שלא חסך?
כן, אבל בפועל זה המצב גם כיום. בישראל יש כ־1.5 מיליון איש שלא מבוטחים בביטוח הסיעודי של קופות החולים. הנטל עלול ליפול על כתפי משלם המסים גם כיום, ולא מן הנמנע שזה יהיה המצב גם בתוכנית החדשה.
אם המדינה לא תסבסד אותם, דווקא החלשים בחברה יישארו לבד וללא כיסוי. אם כי זה לא שונה מהמצב כיום. מנגד, 5.2 מיליון איש מבוטחים בקופות החולים, כך שרוב האנשים כן פועלים באחריות בהקשר הזה.
ייתכן כי השלב הבא יהיה לקדם חובת חיסכון לתוכנית הסיעוד החדשה. גם מהלך כזה יצריך כמובן חקיקה.
שתי שאלות נוספות הן מה קורה לאדם בריא שרוצה למשוך את הכסף בגיל 60. האם הוא יוכל לעשות זאת, או שהכסף "נעול". ומעבר לכך, מה יקרה לאדם שימות מוקדם, האם השארים שלו יקבלו את הכסף?
מי בוודאות ירוויחו?
חברות הביטוח שיצאו מהתחום בעשור הקודם, ירוויחו מהתוכנית החדשה, שכן אלה כמובן יוכלו לגבות דמי ניהול, על ניהול כספי החיסכון החדש. מדובר בחיסכון של עשרות שנים שייצר להן הרבה מאוד כסף כדמי ניהול. אם אכן יהיה מדובר במוצר ביטוחי, הרי שבתי ההשקעות לא יוכלו לשווק את המוצר.
מתי המהלך צפוי להיכנס לתוקף, ומה סיכוייו לעבור?
כרגע מדובר בהצעה ראשונית בלבד שתונח לפתחה של הממשלה הבאה. הדרך ליישום ארוכה ורצופה מכשולים: המהלך מחייב חקיקה בכנסת, שכן הוא משנה רטרואקטיבית את הסטטוס של מיליוני מבוטחים קיימים ואף מפצל אותם לקבוצות גיל שונות.
ברשות שוק ההון מדגישים כי מדובר בסקיצה ראשונה וכי הפרמטרים, לרבות גילאי החיתוך, מבנה הכיסוי והגדרות הזכאות, עשויים להשתנות, בהתאם להערות של שאר הגורמים המקצועיים.
אלא שבינתיים כבר נשמעות התנגדויות. במשרד האוצר יש מי שמעריכים כי הביטוח הסיעודי כיום יציב ולא מצריך פעולות נוספות, ובלי תמיכת משרד האוצר, לא בטוח שזה יעבור בכנסת. יש מי שמעריכים כי הקופות חזרו להיות יציבות גם קדימה.
ניר קידר, מנכ"ל מרכז טאוב, שעוסק בסוגיה, מסכים אומנם שהמצב הנוכחי בביטוח הסיעודי לא יכול להימשך, ומציין כי "כשאני קונה ביטוח לרכב, אני יודע בדיוק מה אקבל. כשאני רוכש ביטוח סיעודי, אינני יודע מה יהיו הזכויות שלי בעוד עשור, כיוון שהרגולטור יכול לשנות בכל רגע את ההגדרות ואת תנאי הפוליסה".
אלא שקידר מבקר כי "ההצעה של רשות שוק ההון נראית טוב בעולם תאורטי, אך היא תדרוש השקעה של מיליארדי שקלים. בנוסף, מדוע שהמדינה תעזור רק לחלק מהאנשים?".
בנוסף הוא טוען כי "הגידול העצום במספר התביעות נבע במידה רבה מהרחבת הזכאות בביטוח הלאומי, וגם את זה צריך לתקן. הפתרון חייב להיות הוליסטי, שמסתכל על גמלת הסיעוד בביטוח הלאומי, וגם על הביטוחים הפרטיים. טיפול בצד אחד בלבד של המשוואה לא יביא פתרון שלם".
מנגד, בשוק יש מי שמדברים על דחיפות "אפשרות אחת היא לעצום עיניים ולקוות שמשהו יסתדר. האם כדאי לחכות לסיום חוזה התפעול של איילון? אפשר, אבל לא ייפול אז פתרון קסם מהשמיים. כעת הפתרון זמני, וצריך למצוא פתרון קבע".
