מביטוח לחיסכון: המהפכה של רשות שוק ההון בביטוח הסיעודי

שוק הביטוח הסיעודי בישראל נמצא כבר שנים על סף תהום. מודל הביטוח ההדדי בקופות החולים, שמבוסס על סבסוד בין-דורי - הצעירים משלמים כדי לממן את המבוגרים - כשל תחת כובד המשקל הדמוגרפי. תוחלת החיים המזנקת, העלייה בשיעורי התחלואה והזינוק החד בתביעות הביאו את הקרנות לגירעונות מסוכנים. כעת, לאחר שורה של פלסטרים כואבים בדמות קיצוץ קצבאות והקשחת תנאים, מניחה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון את הצעת הדגל שלה לפתרון קבע: הפיכת הביטוח הסיעודי למוצר חיסכון אישי.

● פערים של 6,000 שקל על אותו ביטוח: דגם הרכב משפיע יותר משחושבים
● "היא מתחרה קשה ומזיזה את המחט": המהפך באיילון והאם יש עוד אפסייד במניה

על פי התוכנית שמתפרסמת כעת אך תעלה כבר על שולחנה של הממשלה הבאה, הביטוח הסיעודי יעבור שינוי ויהפוך דומה לקרנות הפנסיה. בשלב הראשון הוא יוצע כמוצר מדף וולונטרי לחיסכון וביטוח, ובהמשך אולי תהיה חובת הפרשה לכלל האזרחים.

כוחה של הריבית דריבית מול בור של מיליארדים

כיום, מתוך כ-6.7 מיליון בוגרים מעל גיל 18 בישראל, כ-5.2 מיליון מבוטחים בביטוח הסיעודי של קופות החולים, כמחציתם (כ-2.7 מיליון) דרך שירותי בריאות כללית.

במודל החדש שמקדמת הרשות, החיסכון יחל כבר מגיל צעיר. הרעיון הוא להמיר את דמי הביטוח החודשיים שהמבוטח משלם כיום לקופת החולים להפקדה בחיסכון אישי מנוהל וצובר תשואה. ברשות שוק ההון מעריכים כי הודות לאופק ההשקעה הארוך וכוחה של הריבית דריבית, הצעירים יצברו סכום שיאפשר להם לקבל בעת הצורך גמלה חודשית השווה לרף הקיים כיום בקופות: כ-5,000 שקל בחודש לטיפול ביתי וכ-10,000 שקל לחודש לאשפוז במוסד סיעודי, לתקופה של עד חמש שנים (צבירה מוערכת של 300 עד 600 אלף שקל).

הדילמה הבין-דורית: מאיפה יגיעו מיליארדי השקלים למבוגרים?

כדי להוציא את הרפורמה לפועל, הרשות מציעה חלוקה חדה של המבוטחים לשתי קבוצות: "צעירים" (מתחת לרף גיל שייקבע)- כספי הפרמיה שלהם יופנו למסלול צבירה אישי ארוך טווח, והם יפוזרו במודל תחרותי בין חברות הביטוח השונות". מבוגרים" (מעל רף הגיל) יוגדרו כ"קבוצה סגורה" וימשיכו לפעול במתכונת הפוליסה הקיימת כדי להגן על זכויותיהם.

הגבלת גיל הזכאות: רק מגיל 70 ומעלה?

שינוי משמעותי נוסף שנשקל ברשות הוא הגבלת גיל הזכאות לשימוש בכספי החיסכון הסיעודי סביב גיל 70. ההיגיון האקטוארי של הרשות הוא שכ-85% מתביעות הסיעוד מתרחשות מעל גיל 70, שם מתרכז הסיכון הממשי.

ההצעה הנוכחית של רשות שוק ההון אינה מגיעה בחלל ריק. היא תוצאה ישירה של סדרת משברים מתגלגלים שהגיעו לשיאם בשנתיים האחרונות.

בשנים האחרונות עמד הביטוח הסיעודי של קופת חולים כללית, המבטחת הגדולה במדינה, בפני סכנת קריסה ממשית, וזו נכנסה למסלול חיסול עצמי (Run-off) לאחר שחברת הראל הודיעה שלא תוכל להמשיך לתפעל אותו במתכונת המפסידה. כדי להציל את המערכת, נקטה הרשות בשורה של מהלכי חירום קשים: קצבת הסיעוד החודשית הופחתה מכ-6,100 שקל ל-5,000 שקל בלבד, והמבחנים להכרה באדם כסיעודי הוקשחו. כיום כדי שאדם יוגדר כסיעודי, הוא נדרש להוכיח אי-יכולת לבצע לפחות 4 מתוך 6 פעולות יומיומיות בסיסיות (להתלבש, לקום ולשכב, להתקלח, לאכול ולשתות, ללכת או לשלוט בסוגרים), לעומת 3 פעולות בעבר.

בנוסף, הרשות פטרה את חברות הביטוח מכל סיכון ביטוחי והגדירה אותן כמתפעלות בלבד (תמורת דמי ניהול), כאשר כל הסיכון הוטל על קרן המבוטחים.

רק באמצעות הצעדים הללו הסכימה הראל להאריך זמנית את התפעול בכללית. לאחרונה, במכרז החדש שפרסמה כללית לתפעול הפוליסה, נרשמה התפתחות עגומה נוספת: רק חברה אחת בלבד, חברת הביטוח איילון, ניגשה למכרז וזכתה בו.