פרס נובל לפיזיקה לשנת 2026 ניתן לפרופ' פרנסיס הלזן, יליד בלגיה והיום חוקר באוניברסיטת מדיסון-ויסקונסין בארה"ב. הלזן בנה בקוטב הדרומי את מעבדת ה- IceCube Neutrino Observatory, בה הוא משתמש בשיטות חדשניות כדי לאתר את הניטרינו, חלקיק "סודי" בטבע.
● זוכי נובל ברפואה: מפתחי שיטה שמאפשרת לשלוט במוח דרך אור
● היעד הבא של תרופות להשמנה הוא לא כמה משקל מורידים, אלא איזה סוג
ניטרינו הוא חלקיק ללא מטען חשמלי וכמעט ללא מאסה, שעובר דרך חומרים אחרים כמעט מבלי להותיר סימן. בכל רגע עוברים 65 מיליארד נוטרינו דרך ציפורן הזרת שלכם, אך אינכם מרגישים זאת, כך הסבירה ועדת הפרס.
בכתבה קודמת שלנו בנושא הנויטרונו הסבירה פרופ' שקמה ברסלר ממכון ויצמן כי: "כיוון שהניטרינו יוצרים אינטראקציה לעתים כל כך נדירות, יש כאלה שלא עשו זאת כבר מיליוני שנים, אפילו ממש משחר היקום, הם מכילים מידע מתקופות מאוד מוקדמות, מידע שאין לנו שום דרך אחרת לגלות".
העולם זקוק לפיזיקה חדשה
"המודל הסטנדרטי" בפיזיקה מסביר באופן כמעט מושלם את ההתנהגות של החלקיקים האחרים המרכיבים את החומר שממנו עשוי האטום, אבל מרגע שהתגלו חלקיקי הניטרינו, היה ברור שהם מתנהגים אחרת. כלומר, המודל זקוק להרחבה ולשם כך זקוק העולם לפיזיקה חדשה. זה ממש לא מתסכל את החוקרים, אלא מרגש אותם, כי הניטרינו נראים כדרך לפרוץ את הדלת לגילוי הפיזיקה החדשה הזו. לכן, זהו תחום המחקר החם בפיזיקת החלקיקים היום. מתקני מחקר עצומים בגודלם מוקמים במקומות אסטרטגיים בעולם, רק כדי לתעד את הרגעים המעטים שבהם ניוטרינו מועיל בטובו ליצור קשר עם חלקיקים אחרים.
ב-1980, הלזן הבין כי הקרח באנטרקטיקה עשוי להוות הזדמנות למצוא בו ניטרינו. הרעיון היה כי כאשר ניטרינו פוגש את גרעין של אטום בקרח, הוא עשוי ליצור תגובה חשמלית שאותה ניתן לזהות. ב-1992, החלו חוקרים להחדיר גלאי אור לתוך הקרחונים בקוטב. אולם, רק לאחר 20 שנים נוספות, נרשמו במעבדת Ice Cube המדידות הראשונות של הניטרינו בשיטה זו.
הלזן התחיל את המחקר הזה כחוקר תיאורטי, והתכוון להישאר כזה אבל חוקרים רבים סביבו עודדו אותו כדי ליזום יחד את המעבדה, אשר כוללת היום קילומטר מעוקב (לכן - Ice Cube) של שטח שבו 5,150 חיישני אור.
ככל שיתפסו יותר סימנים מחלקיקי נוטרינו בקרח, כך יגדל הסיכוי להבין מהיכן בחלל הם מגיעים. חברי הועדה מביעים תקווה כי המעבדה תתרום ידע רב לאנושות בשנים הקרובות.
