זוכי פרס נובל ברפואה לשנת 2026 הם קרל דיסרות מאוניברסיטת סטנפורד בארה"ב, פיטר הגמן מאוניברסיטת הומבולדט בברלין וגאורג נגל מאוניברסיטת וירצבורג בגרמניה עבור גילוייהם בתחום האופטוגנטיקה - שליטה בפעילות תאים באמצעות אור.
הגילוי הזה מאפשר גישה חדשה לשליטה מדויקת בתאי עצב כדי להשפיע על פעילות המוח לצורך מחקר וטיפול, על-ידי הנדסה גנטית של תאים מסוימים בלבד כדי שיגיבו לאור, ולאחר מכן מתן פולסים מדויקים לצורך עירור אותם תאי עצב מסוימים באופן מדויק כפי שלא ניתן היום לבצע בשום שיטה אחרת.
● "כמעט התעלפנו כשראינו את המאמר": מחקר האלצהיימר שריגש את חתן פרס ישראל
● שני הפרופסורים הישראלים למתמטיקה שזכו בפרס היוקרתי
כדי להנדס את התאים כך שיגיבו לאור, משתמשים באופסינים, שהם קולטנים עצביים רגישים לאור שכבר נמצאים ביצורים חיים, למשל ברשתית העין, ומאפשרים המרה של אור לפעילות חשמלית בתאי עצב. באמצעות ההנדסה הגנטית מקודדים אותם לתוך תאים שאינם מבטאים אותם בדרך-כלל, והרי לנו אפשרות לגרום לכל תא להגיב לאור.
היגמן ונגל גילו יחד את התעלות המגיבות לאור, ותגלית זו נחשבת לבסיס לפיתוח התחום. דיסרות השתמש בטכנולוגיה הזו לראשונה כדי לגרות נוירונים. דיסרות והיגמן קיבלו בעבר את פרס הארווי המוענק על-ידי הטכניון.
כיום השימוש בטכנולוגיה הזו הוא בעיקר מחקרי, וכבר שימש למיפוי הפעילות המוחית המאפשיינת מצבים כמו חרדה, סוגים שונים של זיכרון, רעב וצמא ודפוסים מוטוריים. העתיד עשוי לאפשר גרוי של תאים ספציפיים כדי לשפר פעילות מוחית, בין היתר במחלות כמו אפילפסיה, פרקינסון או דיכאון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
