הדו-קרב המשפטי בין גבריאל מגנזי לבין שפיר הנדסה, בעלי המניות בחברה הנסחרת אברות, מסתיים נכון לעכשיו במכה למגנזי. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור שהגיש מגנזי, ובכך אישר את החלטת המחוזי לפסול את קולותיו בבחירת דח"צ באסיפה הכללית של חברת אברות.
● הגישו תביעת סרק ייצוגית וחטפו הוצאות חריגות של 100 אלף שקל
● הפריצה לטלפון של אפי נוה תעלה לגלי צה"ל ולהדס שטייף 600 אלף שקל
● "כושר ההשתכרות מאופס לחלוטין": אורן קובי מבקש להפחית את התשלומים לנושים
"לא מצאתי כי עלה בידי מגנזי להצביע על טעם שיצדיק התערבות בהחלטתו בשלב זה", ציין שופט העליון דוד מינץ, וקבע כי השאלות שמתעוררות יידונו בהליך העיקרי. מינץ עמד על כך שהוא אינו נוטה להתערב בהחלטות בנוסע סעדים זמניים אלא במקרים חריגים, שכן לערכאה הדיונית יש שיקול-דעת.
מינץ הוסיף כי כפי שקבע המחוזי, סיכויי התביעה ומאזן הנוחות לכאורה מטים את הכף לעבר קבלת הבקשה לסעד זמני (פסילת הקולות של מגנזי). בנוסף הוא חזר על כך שהמחוזי תיאר את הנזק העלול להיגרם לחסרה מהיעדרו של דח"צ שני.
בנוגע למומחיות בתחום הליבה של חברת אברות, טענה זו לא הועלתה נגד מינויה של הדח"צית הזמנית איילת נחמיאס-ורבין, שכן היא מתאימה בבחינת כישוריה, כיוון ששימשה כיו"ר דירקטוריון בחברה המתמחה בתעשיות הנוגעות לתחום העיסוק במשך עשור. בכל מקרה, העליון הזכיר שאם בתביעה הראשית ייקבע כי מנויה של הדח"צית יבוטל, יישמרו הטענות של בעלי מניות המיעוט להשפעות ההחלטה בדיעבד.
לדברי השופט מינץ, הוא לא התרשם שבית המשפט קבע כי המנגנון החלופי הוא הדין במקרים של מבוי סתום במינוי דח"צ למרות החוק, כפי שנטען - "שעה שבית המשפט הבהיר בהחלטתו כי המנגנון החלופי לא נועד להחליף מהלך ראשון של מינוי דח"צ בדרך של הצגת מועמדויות מטעם החברה מזה ומטעם המיעוט מזה", וכי יש להחילו בנסיבות המקרה הקונקרטיות.
דרישת כשירות כפולה
גבריאל מגנזי מחזיק, באמצעות מגנזי תעשיות, ב-28% ממניות החברה הציבורית אברות. בית המשפט המחוזי פסל כאמור את קולותיו בהצבעה על מינוי דח"צית לחברה, ועל כן הוא פנה לבית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור שמטרתה לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי, כך שאיילת נחמיאס-ורבין, חברת הכנסת לשעבר, לא תשמש כדח"צית בחברה עד להחלטה אחרת בהליך.
לטענתו, "בעמדה של דירקטור חיצוני צריך להחזיק אדם שיידע למנוע את התפרצות הסכר ויוכל להיות מנגנון בקרה והתראה בכל הנוגע ליחסיה של החברה (אברות) עם קבוצת שפיר, ולכל הפחות שיידע להרים דגל".
בבקשה נטען כי נחמיאס-ורבין, על אף כישוריה הרבים וזכויותיה, אינה בעלת "צבר הכישורים שהמבקשים עומדים על כך שיתקיימו אצל המועמד לתפקיד דח"צ: בנוסף לחוסר זיקה לבעלת השליטה, יש צורך בניסיון חשבונאי ופיננסי לצד ניסיון בתחום הפעילות של החברה".
לגישתו, "כהונתה תשפיע על ניהול החברה ועל הצבעות והחלטות לאורך התקופה, באופן שאברות, הנשלטת על-ידי שפיר, תוכל לקדם החלטות מהותיות, לרבות בוועדות הדירקטוריון, שעלולות לא להיות לטובתה אלא לטובת שפיר - על חשבונה".
הטעם לדרישת הכשירות הכפולה, טען מגנזי, הוא ש"שפיר (בעלת השליטה) - אחת מבין הקבוצות הגדולות במשק, אשר ועדת הריכוזיות מצאה כי יש להגביל את פעילותה בשורה של תחומים - פועלת במגוון של תחומים המשיקים לתחום הפעילות של החברה בתחום הבנייה והתשתיות".
לטענתו, יש לאשר את בקשתו "על-מנת שניתן יהיה לשמור על זכויות החברה ולוודא כי התנהלותה השוטפת והעסקאות משרתות את האינטרסים שלה, ולא את האינטרסים של שפיר, או לאתר כשלי שוק הנובעים מזיקתה של שפיר".
מבוי סתום בדירקטוריון
הבקשה מגיעה לאחר שבית המשפט המחוזי, בסיבוב השני אליו מגיעים הצדדים, קבע כאמור כי לא יימנו קולותיו של מגנזי במניין הקולות ברוב שנדרש למינוי דירקטור חיצוני, וזאת לאחר שבעלי המניות בחברה הגיעו ל"מבוי סתום", כאשר כל צד החליט לממש את זכות הווטו המוקנית לו על-פי חוק.
ההחלטה כאמור על הסעד הזמני למנות את הדח"צית נכנסה לתוקף עד למתן פסק הדין בתביעה העיקרית, שם העניין יכול להתהפך.
את אברות תעשיות ייצגו עו"ד ד"ר גיל אוריון ועו"ד אופירה אלון ממשרד פישר (FBC).
