מחירי המזון בישראל ממשיכים להכביד על משקי הבית, ומחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצביע על היקף ההתייקרויות שנרשם ברשתות השיווק בשנים האחרונות. לפי המחקר, שהתבסס על מעקב אחר סל קבוע של 80 מוצרים, בין ספטמבר 2022 לאוגוסט 2026 התייקר הסל ב-19.6% בחנויות השכונתיות, ב-19% בערוצי האונליין וב-14.5% ברשתות הדיסקאונט. מדובר בהאצה משמעותית לעומת ארבע השנים שקדמו להן (2022-2018), שבהן נרשמו עליות מחירים מתונות בהרבה.
● הסחורות בעולם כבר התייקרו, ישראל תצטרף לעליית המחירים אחרי החגים
● ניתוח | ברקת הבטיח לשבור את כללי המשחק, ו"הסל של המדינה" לא סיפק את הסחורה
● המסמך שהסתתר באתר מבקר המדינה ומסביר איך נכון למדוד את יוקר המחיה
אלא שאת הנתונים הללו יש לבחון גם על רקע ההתפתחויות במשק כמו אינפלציה, מעמד השקל מול הדולר, עלויות השילוח בעקבות הקורונה והמלחמה ותשומות חומרי הגלם. בתקופה שנבדקה עלה מדד המחירים לצרכן בכ-12.5%, כך שחלק ניכר מהתייקרות הסל משקף את האינפלציה הכללית.
את המחקר ערכו פרופ' איתי אטר והדוקטורנטית עדי עומר מהפקולטה לניהול על שם קולר באוניברסיטת תל אביב. החוקרים השתמשו בנתוני מערכת פרייסז, האוספת מחירים שמפרסמות רשתות השיווק במסגרת שקיפות המחירים המחויבת בחוק המזון, ועקבו אחר מחירי המוצרים לאורך שמונה שנים, מספטמבר 2018 ועד אוגוסט 2026. הנתונים מבוססים על מחירים חודשיים ממוצעים לאחר הנחות, ברשתות הגדולות ובהן שופרסל, רמי לוי, ויקטורי, יוחננוף ופרשמרקט.
מה באמת התייקר פי חמישה?
אחד הממצאים המרכזיים שמדגישים החוקרים הוא ששיעור ההתייקרות בארבע השנים האחרונות היה גבוה כמעט פי חמישה מזה שנרשם בארבע השנים הקודמות. אלא שאין פירוש הדבר שמחירי המוצרים עצמם הוכפלו פי חמישה, אלא שקצב ההתייקרות המצטבר היה גבוה משמעותית בהשוואה לתקופה שבה נרשמה יציבות מחירים יחסית. כמובן, יש לסייג ולהתייחס לעליות בהתאם לשינויי המאקרו שהשפיעו בצורות שונות על כל שרשרת הערך.
כך למשל, בחנויות השכונתיות התייקר הסל ב-4.3% בין ספטמבר 2018 לאוגוסט 2022, לעומת 19.6% בארבע השנים שלאחר מכן. ברשתות הדיסקאונט עמדו שיעורי ההתייקרות על 2.8% ו-14.5% בהתאמה, ובאונליין על 4.1% ו-19%. היחס בין שיעורי ההתייקרות בשתי התקופות הוא הבסיס לנתון של כמעט פי חמישה, אף שבפועל מדובר בעליית מחירים מצטברת של כ-15%-20% בתקופה האחרונה.
מעבר להבחנה הזאת, גם תנאי הרקע בשתי התקופות שונים באופן מהותי. התקופה הראשונה כללה את שנות מגפת הקורונה, שבהן נרשמו גם ירידות מחירים בחלק מהמוצרים, ואת תחילת גל האינפלציה העולמי. התקופה השנייה כללה את המשך השלכות האינפלציה ואת המלחמה בישראל, לצד שינויים בעלויות התפעול, שערי החליפין ומחירי חומרי הגלם. לכן, אף שההשוואה בין שתי תקופות שוות באורכן מאפשרת לזהות האצה במחירים, היא אינה מסבירה כשלעצמה מה גרם לה.
למעשה, גם המחקר עצמו מציג נתון מתון יותר בהערת שוליים. לפי מדד מחירי המזון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בין ספטמבר 2018 לאוגוסט 2022 עלו מחירי המזון ב-6.9%, ואילו בין ספטמבר 2022 ליולי 2026 נרשמה עלייה של כ-14%. כלומר, על-פי המדד הרשמי, קצב ההתייקרות המצטבר בתקופה המאוחרת היה גבוה בערך פי שניים מזה שנרשם בתקופה הראשונה, ולא פי חמישה. מדובר אומנם במדדים המבוססים על שיטות מדידה שונות, אך הפער ממחיש את חשיבות הבחירה בסל המוצרים ובאופן חישוב המחירים.
הפערים בין הרשתות והמותגים
לצד ההסתייגויות, המחקר מצביע על הבדלים משמעותיים בין רשתות השיווק. בשופרסל דיל, למשל, התייקר הסל ב-22.7% בארבע השנים האחרונות, לעומת 0.6% בלבד בארבע השנים הקודמות. ברשת ויקטורי נרשמה התייקרות של 16% לעומת 1.2%, ואילו ברמי לוי הסתכמה ההתייקרות ב-10.3% לעומת 6.1%. ביוחננוף נרשמה עלייה של 8.5% בתקופה האחרונה, לעומת 4% בתקופה המוקדמת.
גם בערוץ האונליין נרשמו פערים גדולים. בשופרסל אונליין התייקר הסל ב-24% בארבע השנים האחרונות, לאחר עלייה של 0.1% בלבד בארבע השנים הקודמות. בויקטורי אונליין נרשמה עלייה של 18.6%, לעומת 3.8% בתקופה המוקדמת. ממצאים אלה מצביעים על כך שההתייקרות לא הייתה אחידה בין הרשתות, גם כאשר נבחן סל מוצרים זהה.
המחקר מציג גם דוגמאות למוצרים בודדים שמחיריהם עלו בחדות. בחנויות השכונתיות התייקרה חפיסת שוקולד פרה חלב של עלית, במשקל 100 גרם, מ-5.21 שקלים בממוצע בספטמבר 2022 ל-9.26 שקלים באוגוסט 2026, זינוק של כ-78%. בארבע השנים הקודמות התייקר אותו מוצר בכ-22%. חבילת בורקס גבינה של מעדנות, במשקל 800 גרם, התייקרה בכ-31% בתקופה האחרונה, ואילו קפה נמס טייסטר'ס צ'ויס במשקל 200 גרם התייקר בכ-26%.
עם זאת, חשוב לציין כי הסל שנבחן במחקר אינו זהה לסל הקניות הממוצע של משק בית ישראלי. מדובר ב-80 מוצרים קבועים, ובהם גם מוצרי ניקיון, שחושבו ללא שקלול של כמויות הצריכה בפועל. השיטה מאפשרת לעקוב אחר שינויי המחירים של אותם מוצרים לאורך זמן, אך אינה מביאה בחשבון שינויים בהרגלי הקנייה, כמו מעבר למותגים זולים יותר או למוצרים חלופיים. בכך היא שונה מהמדד הרשמי של הלמ"ס, המשקלל את משקלם של מוצרים שונים בהוצאות משקי הבית.
האם הממשלה אחראית להתייקרויות?
בסיכום המחקר מצביעים החוקרים על כמה גורמים שעשויים להסביר את גל ההתייקרויות, ובהם העלאות המע"מ, הארנונה, תעריפי החשמל והמים ומחירי המוצרים המפוקחים. מנגד, הם מציינים כי התחזקות השקל וירידת מדד מחירי המזון העולמי משיאו ב-2022 היו עשויות למתן את עליות המחירים בישראל.
החוקרים מציגים גם נתון נוסף שעשוי לעורר שאלות בנוגע למקורות ההתייקרות: לפי מדד מחירי ייצור המזון של הלמ"ס, מחירי היצרנים עלו בכ-12% בארבע השנים המוקדמות, לעומת כ-2% בלבד בארבע השנים האחרונות. לטענתם, הדבר מלמד שהשינויים בעלויות הייצור והיבוא אינם יכולים להסביר לבדם את מלוא ההתייקרות לציבור. עם זאת, מדד מחירי הייצור אינו משקף בהכרח את כלל עלויות הרכש והתפעול של הקמעונאים, והמחקר אינו מציג ניתוח מלא המפריד בין תרומתם של גורמי העלות השונים לעליית המחירים.
מעבר לגורמים הכלכליים, החוקרים מייחסים חלק מההתייקרויות להיעדר טיפול ממשלתי מספק ביוקר המחיה ולירידה בקשב הציבורי והתקשורתי לנושא. לטענתם, כאשר יוקר המחיה נדחק מסדר היום, החברות בשוק המזון מנצלות את ההזדמנות להעלות מחירים. המחקר אף מציין כי גל ההתייקרויות החל בתחילת 2023, במקביל להקמת הממשלה הנוכחית.
אלא שמדובר בפרשנות של החוקרים, ולא במסקנה סיבתית שהוכחה באמצעות הנתונים. המחקר מתאר את התפתחות המחירים לאורך השנים, אך אינו מבודד את השפעת המדיניות הממשלתית מזו של גורמים אחרים, כמו האינפלציה, המלחמה או ההתפתחויות בשוקי המזון העולמיים. לפיכך, ניתן לקבוע כי ההתייקרות התרחשה בתקופה הנבדקת, אך לא להסיק מן הנתונים בלבד מה חלקה של הממשלה בעליית המחירים.
אחד הניסיונות הבולטים בשנה האחרונה לבלום את עליית המחירים היה מיזם "הסל של ישראל" של משרד הכלכלה, שבמסגרתו הורידה רשת קרפור את מחירי המוצרים שנכללו בסל בכ-35% בממוצע. המדינה השקיעה כ-25 מיליון שקל בקידום המיזם, ובמשרד הכלכלה העריכו כי החיסכון הישיר לציבור הגיע ל-40 מיליון שקל לפחות. גם את היוזמה הזו חקר בעבר פרופ' אטר, והראה כי היא לא הצליחה להוזיל משמעותית את מחירי הסלים.
גם המחקר הנוכחי מזהה ירידה במחירי הסל ברשת קרפור היפר בחודשים האחרונים, במקביל להפעלת היוזמה. אלא שהניסיון לעורר מלחמת מחירים רחבה בענף נחל הצלחה מוגבלת, כשמרבית הרשתות המתחרות לא הצטרפו למהלך באופן משמעותי, והמחקר הקודם בנושא אף הצביע על התייקרויות בחלק מהמוצרים שלא נכללו בסל המוזל.
לקראת סיום הפיילוט הודיעה קרפור כי תמשיך את ההנחות עד 14 באוקטובר, ולאחר מכן תשיק מהלך מבצעים עצמאי. בכך נותרת פתוחה השאלה עד כמה יוזמות נקודתיות מסוגלות לחולל שינוי מתמשך במחירי המזון בישראל, מעבר להוזלות זמניות של מוצרים נבחרים.
פרופ' אטר מסכם כי "לאחר ארבע שנים של עליות מחירים מתונות יחסית, נרשמה האצה חדה בכל ערוצי המכירה, מהחנויות השכונתיות ועד רשתות הדיסקאונט והאונליין". לדבריו, הפגיעה קשה במיוחד במשפחות מעוטות הכנסה, שמוציאות חלק גדול יותר מהכנסתן על מזון. הוא קורא לפעולה ממשלתית נרחבת לקידום התחרות, להסרת חסמים ולטיפול במוקדי הכוח בשוק המזון.
בשורה התחתונה, הנתונים מצביעים על התייקרות משמעותית של סל המוצרים שנבדק ועל הבדלים ניכרים בין רשתות השיווק. ואולם כאשר מביאים בחשבון את האינפלציה הכללית ואת מדד מחירי המזון הרשמי, מתקבלת תמונה מורכבת יותר מזו שמשתקפת בכותרת על התייקרות בקצב הגבוה פי חמישה. השאלה שנותרת פתוחה היא כמה מעליית המחירים נבע מהתייקרות העלויות במשק, וכמה מגורמים אחרים בשוק המזון הישראלי.
