צרפת, הכלכלה השנייה בגודלה בגוש האירו, הופכת לנקודת תורפה מדאיגה עבור הכלכלה האירופית. כך טוען הכלכלן זוכה פרס נובל פול קרוגמן. בטור שפרסם בסבסטק (Substack), הוא מזהיר מפני משבר חוב שעלול לטלטל את אירופה כולה. "צרפת אולי חצתה את הקו שבין גדולה מכדי ליפול לגדולה מכדי להציל", הוא כותב.
● מנכ"ל בנק לאומי הגיע לרשת X וביקש מהגולשים פידבק. איך הם הגיבו?
● הצעיר שסוחף אחריו את המשקיעים החדשים: "המוסדיים חושבים שהציבור לא אינטליגנט. שיתקדמו"
הנתונים ממחישים את עומק הבעיה: בסוף יוני הגיע החוב הציבורי של צרפת לכ־3.6 טריליון אירו, כ־119% מהתוצר. בתחילת אוקטובר טיפסה תשואת האג"ח הממשלתית לעשר שנים לכ־4.9%, לעומת כ־3.5% בגרמניה. הוצאות הריבית על החוב צפויות להגיע לכ־79 מיליארד אירו ב־2026 ולכ־91 מיליארד אירו ב־2027.
אבל המשבר אינו מתרחש רק בשווקים. המחאות בצרפת ממחישות את הקושי הפוליטי לצמצם את ההוצאות: בעוד המשקיעים דורשים מהממשלה לרסן את הגירעון, אזרחים ואיגודים מתנגדים לקיצוצים ודורשים לשפר את השירותים הציבוריים. הממשלה נדרשת למצוא דרך לצמצם את החוב בלי להחריף את המתיחות החברתית.
"צרפת אינה יכולה להדפיס אירו"
קרוגמן מצביע על הבדל מהותי בין צרפת לארה"ב: "ארה"ב אינה יכולה להיקלע למצב שבו נגמרים לה הדולרים, משום שהיא מדפיסה אותם. אבל צרפת אינה יכולה להדפיס אירו". כחברה בגוש האירו, צרפת אינה שולטת באופן עצמאי בהנפקת המטבע שלה, ולכן משבר אמון בשווקים עלול להגביל את יכולתה להתמודד עם עלויות החוב.
קרוגמן מזכיר את משבר החוב האירופי של 2009-2012, שהחל ביוון והתפשט לפורטוגל, לספרד ולאיטליה. כעת הוא מזהיר מפני תרחיש דומה בצרפת: "קל מאוד לתאר תרחיש מכוער במיוחד של משבר בצרפת, שיהיה מפלג מאוד בתוך אירופה". בניגוד ליוון, צרפת היא כלכלה גדולה ומרכזית, ולכן גם חילוץ שלה יהיה מורכב ויקר במיוחד.
"צרפת למעשה מעבירה סובסידיות גדולות למבוגרים הצרפתים, על חשבון כל היתר", טוען קרוגמן. הוויכוח על גיל הפרישה, שהרפורמה להעלאתו ל־64 עוררה מחאות נרחבות, ממחיש עד כמה קשה לשנות את המערכת.
מבחינת קרוגמן, הסכנה היא שילוב של חוב גבוה, עלויות מימון עולות וחוסר יכולת פוליטית להגיע להסכמה על רפורמות. משבר צרפתי אינו בלתי נמנע, אך אם המשקיעים יאבדו אמון, השלכותיו עלולות לחרוג בהרבה מגבולות המדינה.
