היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מי שקיבל את ההחלטה על הגשת כתב האישום נגד ראש הממשלה נתניהו, יעלה הבוקר לדוכן העדים בבית המשפט המחוזי בירושלים. מנדלבליט זומן על ידי ההגנה, שטוענת כי פעולות החקירה בפרשה החלו לפני שניתן אישורו הרשמי כפי שנדרש.
● התביעה שמטלטלת את הבנקים ועשויה לפתוח עידן חדש במערכת
● בגלל סכסוך שכר: פיצויי מלחמה שהגישו אלפי אזרחים תקועים
מנדלבליט שימש כמזכיר הממשלה של נתניהו בשנים 2013- 2016, לאחר שסיים את תפקידו כפרקליט הצבאי הראשי. נתניהו קידם את מינויו של מנדלבליט ליועץ המשפטי, הוא נכנס לתפקיד בפברואר 2016 וסיים את כהונתו בתחילת 2022. זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד החלה הבדיקה בתיק 1000 ו-2000. ביולי 2016 יצאה הודעה רשמית כי החלה בדיקה בעניינו של ראש הממשלה. כיום מכהן מנדלבליט כדקאן הפקולטה למשפטים במכללה האקדמית רמת גן.
סנגורי ראש הממשלה ביקשו כי מנדלבליט יעיד במשך שבעה ימים. במהלכם תנסה ההגנה להוכיח את הטענה כי היועמ"ש לשעבר לא אישר לפתוח בחקירה כנדרש בחוק. במהלך המשפט לא היתה מחלוקת שלא ניתן אישור בכתב, אך התביעה טוענת, על בסיס מזכר של מנדלבליט, כי הוא נתן אישור בעל פה לפתיחת החקירה וכל הפעולות נעשו באישורו.
"'הסכמה בכתב' נקבעת במפורש על ידי המחוקק"
לאורך המשפט, ההגנה ביקשה להראות כי נעשו פעולות חקירה עוד לפני שמנדלבליט נתן אישור לפתיחה בחקירה. בינואר 2021 הגישה הפרקליטות להרכב השופטים בתיק מזכר של היועמ"ש לשעבר, שלפיו לא רק שניתנה הסכמה ראשונית על-ידו לפתיחת הבדיקות בשלושת תיקי החקירה כמתחייב מהחוק, אלא הוא גם אישר אישית בשלבים שונים פעולות חקירה בתיקים. מנדלבליט פירט את התאריכים שבהם קיבל החלטות לפתוח בבדיקות פליליות מקדימות שהתפתחו בהמשך לחקירות. הוא הוסיף במזכר כי ניתן שהסכמה תהיה מתועדת בתרשומת פנימית בלבד או בכל דרך אחרת. כאשר רוצה המחוקק לקבוע דרישת 'הסכמה' מסוג נוקשה יותר כמו 'הסכמה בכתב', הוא עושה זאת במפורש, כתב.
כתב האישום נגד ראש הממשלה, הכולל שלושה אישומים, הוגש בינואר 2020. בנובמבר 2019 הודיע מנדלבליט על ההחלטה להגיש את כתב האישום. הוא נשא נאום לציבור ובו אמר כי הוא קיבל את ההחלטה "בלב כבד, אך בלב שלם" וכי "יום שבו היועמ"ש לממשלה מחליט על כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן בגין עבירות חמורות הוא יום קשה ועצוב מבחינת הציבור בישראל - ומבחינתי באופן אישי".
