החזרה של עובדי ההייטק למשרדים אחרי חופשות הקיץ והחגים מסמנת גם את שובם של הפיטורים בהייטק, שמעמיקים את הפגיעה גם בעובדי מחקר ופיתוח - אותם מתכנתים ואנשי תוכנה שבעבר נחשבו חסינים יותר למהלך שכזה. היום (א') הודיע הבנק הדיגיטלי ONE ZERO על פיטורי 10% מהעובדים - בין 25-30 איש, סבב פיטורים שלישי בבנק, שמוסבר הפעם בעיקר בשל אימוץ משמעותי יותר של כלי בינה מלאכותית.
● קבלת הפנים למנכ"ל סימילרווב: חבילת תגמולים של מעל 10 מיליון דולר
● "אולי הגניבה הגדולה בהיסטוריה": אתרי החדשות מאבדים גולשים ל-AI, וענקיות הפרסום הדיגיטלי בלחץ
"ההתפתחות המהירה של GenAI (בינה מלאכותית יוצרת, א' ג') משנה כבר היום את הדרך שבה ארגונים עובדים, מפתחים מוצרים ומשרתים לקוחות". כתב אייל גפני, מנכ"ל הבנק. לדבריו הבנק, שכבר נבנה מלכתחילה על מערכות מידע ואוטומציה חדשניות, נמצא בעמדה שמאפשרת לו להטמיע את היכולות החדשות במהירות יחסית, והשאיפה היא לאפשר לו לצמוח מבלי שמספר העובדים וההוצאות יגדלו באותו הקצב.
כניסה משמעותית של AI
סיבוב הפיטורים בחברה לא מתקיים על רקע בעיה בצמיחה של הארגון - להיפך. בבנק מתגאים בצמיחה של 33% בהכנסות ל-66 מיליון דולר ובירידה של 10% בהוצאות ל-149 מיליון שקל, וצמצום של 27% בהפסד הנקי, שעמד על 84 מיליון שקל. זאת, אף שעד כה הוא שרף 1.3 מיליארד שקל.
אבל ONE ZERO לא הייתה היחידה שביצעה פיטורי AI בימים האחרונים. בשבוע שעבר ביצעו שתי חברות ישראליות מהלך דומה, שהוסבר גם הוא בכניסה משמעותית של כלי AI לארגון ובהבנה כי כלי הבינה המלאכותית יכולים להחליף תפקידים המאוישים כיום על ידי עובדים רבים - בעיקר במשרות הפיתוח.
חברת הסטארט-אפ סילק מיוקנעם (Silk) שהקים יוצא קמינריו דני גולן, פיטרה לפי ההערכה מעל ל-30 עובדים - 20 בתחילת השבוע ועוד כעשרה לפני מספר שבועות - המהווים יחד כ-25% מעובדי המחקר והפיתוח בחברה. לפי ההערכה, החברה מעסיקה כ-150 עובדים בישראל ובארה"ב, ורוב עובדי הפיתוח שלה מועסקים ביוקנעם.
בשבוע שעבר פיטרה חברה ישראלית נוספת, האניבוק, 35 מתוך 255 עובדים, כ-14% מכלל המועסקים, בשל מה שהיא תיארה כהתאמה של מבנה החברה ותהליכי העבודה בה לעידן ה-AI. האני בוק פיתחה מערכת שמאפשרת לעסקים קטנים לנהל ממקום אחד מספר תהליכים עסקיים, כמו ניהול שיווק או יצירת חשבוניות, והיא זוכה לתחרות מצד חברות דוגמת בייס44 של וויקס או קלוד קוד - שנמצא באימוץ על ידי יותר ויותר בעלי עסקים קטנים.
"זו רק ההתחלה"
מוקדם יותר במהלך הקיץ פיטרו חברות ישראליות נוספות עשרות עובדים כל אחת - חברת ניהול האירועים המקוונים ביזאבו, יצרנית אפליקציית Facetune לייטריקס ומרכז הפיתוח של פייפאל בישראל. אלה מצטרפים, כמובן, למגמה שאיננה מפסיקה בעולם של חברות שמנהלות מדי כמה חודשים מהלכי פיטורים. חברת המערכת לניהול השיווק האבספוט יוצאת לסבב פיטורי 650 עובדים, 7% מכוח העבודה, אמזון פיטרה החודש כ-1,000 עובדי צווארון לבן שלקחו חלק בפעילות החנויות שלה, מיקרוסופט פיטרה כ-270 עובדים בחטיבת אקסבוקס, ומתכננת פיטורי 1,600 עובדים נוספים, באובר קיצצו 3,300 משרות - כ-10% מכוח העבודה, וגם אורקל נמצאת בעיצומו של מהלך פיטורים מתמשך.
משקיע ישראלי בכיר שסירב להזדהות בשמו ועמד מאחורי מהלך פיטורים באחת החברות הזהיר כי "זו רק ההתחלה. הפיטורים פוגעים משמעותית במחלקות המחקר והפיתוח והאנשים שהולכים אינם דווקא מתכנתים לא טובים, חלקם מצוינים, אבל מנועי ה-AI כבר יודעים להחליף אותם. המגמה רק תלך ותגבר".
התמונה מורכבת יותר
עם זאת, נתוני צבירן ורשות החדשנות שפורסמו בחודש אוגוסט האחרון מציגים תמונה מעט מורכבת יותר. בסקר שהועבר למעסיקים בהייטק חלה הרעה בצפי למחצית השנייה של השנה ביחס למחצית הראשונה בנושא גיוסי כוח האדם. מנהלים בהייטק מודים כי שיעור העובדים שחברות מתכוונות לגייס ירד מ-7.2% בסוף 2025 ל-5.9% עד סוף השנה, ושיעור העובדים שחברות מתכננות לפטר צפוי לעלות מ-4.1% ל-6.4%. אלא שמבט מעמיק יותר לתוך התעשייה עשוי להפריד בין שיעור פיטורים גבוה בחברות תוכנה (6.6%) לעומת 1.1% בלבד בחברות חומרה ו-2.7% בחברות פארמה ומדיקל. בחברות בינוניות, המעסיקות 50-200 עובדים, פוטרו במהלך המחצית הראשונה השנה פי שלושה עובדים מאשר בכלל המדגם - 8.7% בהשוואה לכ-3% בממוצע.
שירי וקס, מנכ"לית חברת ההשמה להייטק גוטפרנדס (Gotfriends) מציינת כי עיקר הפיטורים נערכים כיום בחברות תוכנה שמייצרות מוצרים דיגיטליים המאותגרים על ידי AI, כמו מוצרי תוכנה או פלטפורמות ליצירת תוכן, אך גם בחברות שמתאימות את מחלקות הפיתוח לעידן החדש. "אם הכרנו מנהלי פיתוח ומוצר שמנהלים צוותים שמתמחים בתחומים ספציפיים, כמו מפתחי ממשק משתמש (פרונט-הנד) וממשקי תשתיות תוכנה (בק-אנד), היום אנחנו רואים שאלה מתחלפים במנהלי פיתוח ומוצר שיודעים להשתמש בעצמם בכלי פיתוח AI, ושמפקחים על צוותים קטנים יותר של מהנדסים, שיודעים לבצע טווח רחב יותר של משימות בעצמם. הפיטורים מוגבלים בעיקר לחברות התוכנה, בעוד שבחומרה ובדיפנס-טק יש גאות שמזכירה ביקושים שלא נראו כאן מ-2021".
