"אני לא חושבת שאנחנו בבועת AI. כבני אדם קשה לנו לתפוס את קצב השינויים שקורים היום ב-AI", כך אמרה היום יפעת אורון, שותפה בכירה בבלקסטון ומנהלת פעילות החברה בישראל, בכנס משקיעות הדור הבא של גלובס, בשיתוף הפניקס, בנק לאומי ושטראוס. "אם מסתכלים על הדאטה סנטרים בעולם, הם פחות מ-1% - אין מספיק כוח מחשוב בעולם. צריך המון כסף. לבנות ג'יגה ואט אחד עולה כמעט 50 מיליון דולר. יש בארה"ב 70 ג'יגה וואט, והשוק צריך 230-200 ג'יגה וואט. זה מיליונים של השקעה. זו לא תוכנה, זה תהליכים ארוכים של צ'יפים שיהיו מוכנים, של גנרטורים שיהיו מוכנים, של תשתית שצריך לבנות, המון רגולציה, המון חשמל שלא קיים, או אנרגיה באופן כללי וצריך לייצר אותה. שם אנחנו בחסך מאוד גדול. לכן, בעולם התשתיות אנחנו ממש לא בבועה".
● רות אליאס, הפניקס: "חברה מוצלחת מאפשרת שיח גם על הסיכונים"
● קרן כהן חזון: "אם לא תהיה תעשייה בישראל, לא תהיה ישראל"
בשיחה עם כתבת גלובס, מיטל וייזברג, סיפרה אורון על השפעת הבינה המלאכותית על עולם ההשקעות, על החשש מהיווצרות בועת AI, על הזדמנויות ההשקעה של השנים הקרובות ועל מקומה של ישראל בשוק ההשקעות העולמי. לדבריה, "בעולם הדאטה סנטר, כשמישהו מקים תשתית כל כך יקרה, רצוי שיהיה מי שישתמש בתשתית הזו. אני מניחה שיהיו שחקנים שיצליחו לגבש את הלקוחות הנכונים, ההייפר סקיילרים הנכונים, עם חוזים ארוכי טווח. שחקנים שיסתכלו מהצד ויגידו 'וואו, זה נראה אטרקטיבי' יכנסו מאוחר ולא בטוח שיהיו להם לקוחות".
"אנחנו מחפשים מגמות משמעותיות"
עוד הוסיפה אורון, כי בעולם התוכנה, קצב צמיחת החברות מטורף וצריך לדעת באיזו מהם לבצע את ההשקעה. "יש חברות שהגיעו תוך שנה למיליארד דולר מכירות. סטארט-אפים בישראל ובקליפורניה שצומחים בקצבים שאנחנו לא מכירים והשווי שלהם בהתאם. אלה חברות שיודעות לעבור מ-SEED MONEY לשווי של 20-10 מיליארד דולר. יש כאלו שיגידו שזו בועה. מי משלם על חברה בת חצי שנה-שנה 2 או 5 מיליארד דולר? הסוד הוא להיות משקיע שיש לו עוד אינפורמציה, שחי את התעשייה מבפנים ורואה אותה מכל הכיוונים. השקעה מבוססת דאטה היא השקעה יותר טובה. כשאתה משקיע באקו סיסטם מכל הכיוונים, אתה יותר אינטליגנטי".
בלקסטון היא ענקית ניהול השקעות אמריקאית הפועלת בתחומי נדל"ן, אשראי פרטי, תשתיות וקרנות פרייבט אקוויטי (Private Equity), עם שיתופי פעולה והשקעות משמעותיות גם בישראל (כגון שותפויות בתחום האשראי והסייבר). הקרן מנהלת כיום נכסים בהיקף של כ-1.35 טריליון דולר, עם פעילות בתחומי הטכנולוגיה, התשתיות, הנדל"ן והאשראי.
אורון הצטרפה לבלקסטון בשנת 2021 כשענקית ההשקעות החליטה לפתוח נציגות בארץ, לאחר ששימשה כמנכ"לית לאומי טק, זרוע ההשקעות בהייטק של בנק לאומי. "הצטרפתי לחברה לפני 5 שנים כשהיינו ב-630 מיליארד דולר, היום אנחנו מנהלים 1.3 טריליון דולר. כשגוף מנהל כל כך הרבה כסף, החלטות השקעה זזות מהסתכלות על עסקה בודדת, להסתכלות על העולם", ציינה אורון. "לא ארה"ב, העולם, ומשם יש צורך לגזור לאן אנחנו רוצים לצמוח. כל עסקה בודדת מסוימת קטנה, לא מזיזה את המחט. אנחנו מחפשים מגמות משמעותיות".
בשנה החולפת עלה שמה של הקרן כמי שעשויה לרכוש את אתר יד2 ואת חברת כרטיסי האשראי כאל, שנמכרו בסופו של דבר לקרנות וגופים אחרים. עם זאת, במהלך השנה חתמה בלקסטון על שיתוף פעולה עם חברת הביטוח הגדולה בישראל הפניקס, שבה גם השקיעה. במסגרת ההסכם המשותף, תשקיע חברת הביטוח הישראלית כ-5 מיליארד דולר בחמש השנים הקרובות במכשירי חוב של בלקסטון בארה"ב ואירופה. שיתוף פעולה אותו רקמה אורון יחד עם שני הצדדים.
"הפכנו להיות משקיע גדול בדאטה סנטרים"
אורון סיפרה על הכניסה של הקרן לעולמות הבינה המלאכותית. "בעולמות הדאטה סנטר, הבנו שהעולם הולך לקלאוד. עוד לא הבנו מה זה AI ובתור שחקן שעוסק בנדל"ן בארה"ב, התחלנו להשקיע בענן, ואז פרצה מהפכת ה-AI ועשינו טריפל דאון על הסיפור הזה. הפכנו להיות משקיע גדול בדאטה סנטרים. יש לנו 60 אסטרטגיות השקעה, אנחנו נוגעים בכל תעשייה ומגמה שהיא מספיק משמעותית והדבר הכי חשוב בה שהיא צומחת".
עוד הסבירה אורון על אסטרטגיית ההשקעה של הקרן בתחום. "בתחום ה-AI אנחנו מחפשים חברה אחת מסוגה, לא באמת אחת מסוגה בתעשייה שלהן, אבל חברות מאוד בולטות ובתקווה יהיו ראשונות ויתפסו נתח שוק גדול מאוד. למה? כי מי שיחסית ראשונה, יש לה סביבה להתפתח והרבה כסף נדרש כדי להתפתח, והן בד"כ נתפסות כמובילות ומאוד קשה לנצח אותן. אחד הדברים שאנחנו מנסים לעשות, זה לגעת בעולמות AI ואקו סיסטם, שנוגע בכל דבר, כל החברות, כמעט, בכל תחום, צרכני, נדל"ני וכל תחום אחר, כולן עוברות את מהפכת ה-AI. ככל שאנחנו נוגעים ומשקיעים בתעשייה הרחבה, היכולת להבין לאן העולם הולך ולייצר ערך בין חברה אחת לשנייה עולה".
"תבחרו נכון את המשקיעים שלכם"
לדבריה, הסוד להשקעות חכמות הוא בסינרגיה. "אנחנו לא רק משקיעים, אלא עובדים קשה מאוד ומנסים לייצר סינרגיה בין כל החברות שאנחנו משקיעים בהן. יש לנו 300 חברות בפורטפוליו, 5,000 נכסי נדל"ן, אנחנו מלווים עשרות אלפי חברות, וכל היום עובדים בחיבורים. כסף זה דבר חשוב, אבל זה לא מספיק. תבחרו נכון את המשקיעים שלכם".
לדבריה, אם בעבר היא חשבה "שטכנולוגיה היא חזות הכל", היום, דווקא בעידן הבינה המלאכותית, היא מבינה שזה לא מספיק. "לפני 30 שנה חשבתי שאם מגיע צוות עם טכנולוגיה עמוקה, את כל השאר אפשר לסדר, מרקטינג, ניהול, העיקר שיש טכנולוגיה מנצחת. מה שלמדתי זה שהטכנולוגיה היא הכרחית, אבל לא מספיקה לשום דבר. בעצימות יתר היום בעולמות של ה-AI שמשנים את עולמנו כל דקה, כשאנחנו משקיעים בחברה, בטח בתחילת הדרך, אין לנו מושג מה היא הולכת להיות שנה מהיום או 5 שנים מהיום, איך השוק יראה, העולם זז מאוד מהר. ולכן, הדבר היחיד שחשוב זה הצוות. ב-90% מהמקרים, באופן כללי ובטח בעולם הטכנולוגיה, חברות שמצליחות הן חברות שצוות היזמים שלהם היה מספיק טוב ומוכשר, ידע להתפתח עם החברה לאורך השנים".
לשאלה למה להשקיע בישראל, השיבה אורון כי "ישראל אמנם קטנה מאוד ביחס לעולם, אבל מצליחים לייצר פה כמות גדולה של חברות שמזיזות את המחט בתחום הטכנולוגיה. יש לנו את הטאלנט הנדרש, גם את הג'יליטי הנדרש, גם את היכולת לייצר חברות שמנוהלות מפה, אבל הן חברות גלובליות לכל דבר ועניין, ואנחנו מצליחים לכבוש ומובילים קטגוריות שלמות, כמו סייבר ודיפנס.
בלקסטון יודע להסתכל גלובלית ולהבין באילו מקומות הוא רוצה להשקיע, כמעט בלתי תלוי בגיאוגרפיה שלהם, כל עוד הן החברות טובות ויכולות להשיא תשואה. בלקסטון עקבה אחרי ישראל הרבה מאוד שנים. לא היינו מהגופים הראשונים שנכנסו להשקעות בארץ, ראינו פה את משקיעי הון סיכון, חיכינו לסיטואציה שתאפשר לנו להשקיע כספים משמעותיים. פעם חברות טכנולוגיה ישראליות היו נמכרות מהר, ולא הייתה אפשרות להשקיע צ'קים גדולים. למזלנו, החברות הישראליות קיבלו אומץ. לא מוכרים בשלבים מוקדמים, היזמים והיזמיות מאמינים בעצמם, רוצים לקחת אותה כל הדרך, להנפיק אותה, וככל שהחברות נשארות עצמאיות, פרטיות או ציבוריות, הן מסוגלות לקבל יותר ויותר השקעות.
עוד הוסיפה אורון, כי "בסייבר ודפנס אנחנו (ישראל, א.ל.ו) מובילים, אבל יש משהו יותר בסיסי תשתיתי למה שישראלים יודעים לעשות: אנחנו מאוד קשובים לעולם, מאוד זריזים ומאוד אדפטיביים. אחד הדברים שהצלחנו לעשות טוב, זה להירכש ע"י גופים בינ"ל ולהיטמע בהם בצורה כמעט מוחלטת. אם אנחנו נקנים ע"י אמריקאים, תוך שנייה נכנסים למודה האמריקאית. גם גרמנים. זה מוכח, כי חברות שקנו, קנו יותר מחברה אחת כי זה היה מוצלח. אנחנו יודעים לקרוא את המפה טוב מאוד, עם יד על הדופק כל הזמן, לדעת לקרוא את השוק. שתיים, היזמים הישראלים, וזה נתון משמעותי בישראל, אנחנו מולטי-דיסיפלינרים. יזמים שעסקו בראייה ממוחשבת, דברים טכנולוגיים כאלו ואחרים, עשו סוויץ' בין לילה ללייף-סיינס. הם לא הגיעו מזה, לא עבדו בזה, החליטו שזה מה שהם רוצים לעשות, ושינסו את יכולות הטכנולוגיות שלהם, הלימוד והנטוורקינג. אין יזם ישראלי שלא יכול להגיע למישהו בעולם. הכוח שלנו זה לזהות איך אנחנו מחברים ביחד ידע טכנולוגי עמוק, עם מה שהעולם צריך, לייצר צוותים מצד אחד הומוגניים ומצד שני הטרוגניים של יכולות תעשייה מחוברות ליכולות טכנולוגיות, ולעשות את הפתרון שהתעשייה צריכה מהר מאוד".
לבסוף נשאלה אורון למה לא רואים יותר נשים כמוה בקרנות הון סיכון, על כך היא השיבה כי "זה לא תקין. נשים וגברים לא דומים. נשים משקיעות לא זהות לגברים משקיעים, כל אחד מביא משהו אחר לשולחן, וכולנו צריכים לעבוד בזה שיהיו יותר נשים. אצלנו בבלקסטון למשל ממש מודדים את האוכלוסייה הצעירה שמגיעה ואנחנו כמעט ב-50-50. העבודה החשובה היא לוודא שזה נשמר, ש-50% נשים שנכנסות לפירמה נשארות ומנהלות, ובתקווה ינהלו את בלקסטון יום אחד".
***גילוי מלא: הכנס בשיתוף הפניקס ובנק לאומי ובחסות שטראוס
