"ב-2021, כשכל השוק רק גייס טונות של כסף, החלטתי שאני מוכרת את החברה. משהו הרגיש לי בבטן לא טוב עם השוק", כך סיפרה היום (ב') היזמת הסדרתית והסופרת איריס שור בכנס משקיעות הדור הבא של גלובס, בשיתוף הפניקס, בנק לאומי ושטראוס, שנערך בבורסה לניירות ערך.
● כנס משקיעות הדור הבא | רות אליאס, הפניקס: "חברה מוצלחת מאפשרת שיח גם על הסיכונים"
● כנס משקיעות הדור הבא | קרן כהן-חזון: "אם לא תהיה תעשייה בישראל, לא תהיה ישראל"
בכנס שיתפה שור את הקהל בהחלטות הלא שגרתיות שליוו את הקריירה שלה, ובהן ההחלטה למכור את הסטארט־אפ שהקימה ללינקדאין דווקא בתקופה שבה חברות טכנולוגיה גייסו סכומי עתק. שור, שלמדה אדריכלות בבצלאל והקימה לאורך השנים שלושה סטארט־אפים, ששניים מהם נמכרו, סיפרה כי מעולם לא ראתה בעצמה יזמת טיפוסית. "אין לי רקע טכנולוגי, אין לי אופי יזמי קלאסי בכלל", אמרה. "גייסתי יותר מ-30 מיליון דולר, ועדיין יש לי חוסר ביטחון לבקש כסף ודימוי עצמי נמוך". לדבריה, המסר המרכזי שביקשה להעביר הוא שאין דרך אחת להצלחה עסקית או כלכלית. "אפשר להגיע ליעדים מאוד גבוהים בהרבה מאוד דרכים שונות ולא מקובלות", אמרה. "לא התגברתי על הדברים ואני לא יכולה להגיד שאני בן אדם אחר. חלק מההצלחות עזרו לי להיות אדם שונה, אבל לא הצלחתי בגלל זה, אלא עם זה".
"משהו הרגיש לי משובש בשוק"
אחד הרגעים המשמעותיים שעליהם סיפרה שור היה ההחלטה למכור את החברה השלישית שהקימה, ללא שותפים, בשנת 2021. לדבריה, בעוד שחברות רבות התמקדו בגיוסי הון ובהצגת נתוני צמיחה, היא החלה להרגיש שהשוק מתרחק מההיגיון העסקי שהנחה אותה. "לא חזיתי שהשוק ירד או משהו כזה", הבהירה. "פשוט ברמה האישית הרגשתי שאף פעם לא עברתי תקופה שמגייסים מלא כסף רק כדי להראות גרפים עולים ושאין שום היגיון כלכלי. נורא חשוב לי לבנות ביזנס טוב, וזה לא הולך לשם".
ההחלטה עוררה התנגדות מצד הסובבים אותה. החברה לא הייתה במשבר, אך גם לא הציגה צמיחה יוצאת דופן שהפכה אותה ליעד רכישה מובן מאליו. "כולם אמרו לי, את לא יכולה להחליט שאת מוכרת חברה. אין סיכוי שתמכרי חברה טובה", סיפרה. אלא שבתוך חודשים ספורים הצליחה שור לקבל שלוש הצעות רכישה, ובחרה בזו של לינקדאין. לדבריה, בין החתימה על ההסכם הראשוני בדצמבר לבין השלמת העסקה בתחילת אפריל, שוק הטכנולוגיה החל לרדת בחדות. "זו הייתה אחת הפעמים היחידות בחיים שהתפקסתי על משהו ולא ראיתי שום דבר אחר ממטר", אמרה.
במקום נטוורקינג: ניוזלטר שהפך לכלי עסקי
שור סיפרה כי לאורך הקריירה נאלצה למצוא דרכים חלופיות להתנהל בעולם העסקי, משום שחלק מהכללים המקובלים בו לא התאימו לאופייה. כך, למשל, במקום להשתתף באירועי נטוורקינג ולהיפגש שוב ושוב עם אנשים שלא הכירה, היא הקימה ניוזלטר בשם Secret Startup Jobs, שריכז משרות בחברות סטארט־אפ קטנות. "הייתי יזמת והייתי צריכה להגיע למשקיעים ולהכיר את התעשייה", סיפרה. "הרצתי את זה שנתיים, ומבלי לפגוש אף אחד, תוך שנתיים כולם הכירו אותי והיה לי קשר עם כמעט כל אחד מהמנכ"לים".
בהמשך החלה לכתוב ברשתות החברתיות על חוויותיה כיזמת, מה שסייע לה גם בגיוס עובדים. לדבריה, כמעט כל 30 העובדים שהועסקו בחברה השלישית שלה לפני מכירתה הגיעו בעקבות תכנים שפרסמה. שור התייחסה גם לחשיבותה של פתיחות אישית בעולם העבודה. היא סיפרה כי במהלך עבודתה בלינקדאין החליטה להקדיש הרצאה פנימית, שהייתה אמורה לעסוק במתודולוגיות ניהול, דווקא לנושא הפגיעות בניהול. בהרצאה שיתפה בחוויות אישיות של אובדן הריונות ובאופן שבו בחרה לדבר על כך עם עובדיה.
לדבריה, אף שבתחילה התקבלה ההרצאה בשתיקה, בהמשך פנו אליה עובדים ששיתפו אותה בחוויות אישיות משלהם. "היה נורא מעניין לראות איך בתוך הקורפורייט, במשבצת שבדרך כלל מדברים בה על איך מודדים KPI, אפשר לבוא עם סיפור אישי וליצור קשרים יותר חזקים ולהשפיע על אנשים".
עזבה את ההייטק, ויצרה עסק חדש מספר ילדים
לפני כשנתיים החליטה שור לעזוב את לינקדאין ואת תעשיית ההייטק. היא סיפרה כי לקחה לעצמה כמעט שנה של הפסקה מעבודה, בין היתר כדי לבחון עד כמה תחושת הסיפוק שלה תלויה בעשייה ובהישגים מקצועיים. "השאלה הכי גדולה שהייתה לי מול עצמי היא האם אני יכולה להיות מאושרת באותה מידה מלראות נטפליקס, ללכת לפילאטיס ולשתות קפה עם חברה", סיפרה. לדבריה, בסופו של דבר הבינה שהיא זקוקה לעשייה, אך החליטה להפנות אותה לתחום אחר לחלוטין: יצירה ומשחקים לילדים. לפני כחמישה חודשים הוציאה לאור ספר ילדים בשם "מפלצות בסלון", שלדבריה כבר הניב הכנסות של כ-700 אלף שקל. "זה לא על הבסיס של מי שמכיר אותי מהיזמות. זה ממש משהו שהייתי יכולה לעשות גם אם לא היה לי את הרקע ביזמות", אמרה. "זה נבנה עם תוכנית שיווקית, ומאוד מעניין אותי כל המקום בין יצירה ואמנות לבין ביזנס".
את ההרצאה חתמה בהתייחסות למקומה של האינטואיציה בקבלת החלטות עסקיות ובהשקעות. לדבריה, אף שהיא מקפידה גם לקרוא, ללמוד ולהבין את הנתונים, רבות מהחלטותיה התקבלו מתוך תחושת בטן. "אני לא אומרת תלכו לפי אינטואיציה", סיכמה. "אני רק אומרת שיש מלא דרכים, ולא בהכרח יש דרך שהיא נכונה".
