גביית מס המטרו הניבה למדינה עד כה 45 מיליון שקל בלבד, בעוד סך הכסף שהצטבר בקופת המטרו כבר עומד על 2.8 מיליארד שקל, כך נודע לגלובס. פרויקט הענק להקמת מערכת רכבות תחתיות בגוש דן נאמד בכ־182.5 מיליארד שקל, כאשר מחצית הסכום תמומן מקופת המדינה והמחצית השנייה ממסים ייעודיים.
הכנסה משמעותית נרשמת מצד רשות מקרקעי ישראל, המעבירה על פי החוק לפחות 500 מיליון שקל מדי שנה מאז 2021 בהתאם לעסקאות סביב התחנות. ואולם, רמ"י אינה מעבירה סכומים העולים על מינימום זה. הכנסה נוספת מגיעה מהרשויות המקומיות, שאמורות להזרים לפרויקט 4.5 מיליארד שקל על בסיס נוסחה המחושבת לפי יכולתן הכלכלית ומספר התחנות. עד לסוף השנה שעברה הועברו מהן 268 מיליון שקל.
● בתום המיון המוקדם: 19 קבוצות יתמודדו במכרז בהיקף של כ-65 מיליארד שקל
● לטובת מערכת הביטחון: האוצר עומד לבצע קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה
הכנסה נוספת לפרויקט מגיעה ממס המטרו, שנולד מתוך הנחה שפיתוח המטרו יאפשר העצמת זכויות בנייה לצד השבחת שווי המקרקעין. משכך, בעלי מקרקעין שייהנו מפירות הפרויקט אמורים לשלם מס מיוחד נוסף על היטל ההשבחה. עד כה התקבל במסגרת מס זה סכום של 45 מיליון שקל בלבד. אמנם מדובר במס חדש שאמור לגדול ככל שיעבור הזמן, אך מנגד, ליזמים יש תמריץ לשלם היטל השבחה מהיר שכן עד לסוף שנת 2030 הוא עומד על 60% ויאמיר לאחר מכן ל־72%.
הכנסות מס המטרו אמורות להניב בסך הכל כ־25-30 מיליארד שקל במשך חיי הפרויקט, אך מוקדם להעריך האם סכום זה ריאלי. מבקר המדינה מציג עמדה סקפטית בדוח שפרסם על הפרויקט. "הערכה זו משקפת ירידה באומדן ההכנסות בהיקף של 2-13 מיליארד שקל", כתב המבקר.
מקור נוסף הוא אגרות הגודש, שאמורות להכניס 700 מיליון שקל אך כניסתן לתוקף נדחתה שוב ושוב וכעת נדחתה לשנת 2027. בדוחות הכספיים של הממשלה צוין כי מבוצעות עבודות לתיקוף אומדני ההכנסה ולגיבוש תפיסת מימון כוללת לפערי התקציב.
"השפעה על התחייבויות המדינה"
מבקר המדינה ומאזנים מבנק ישראל מזהירים מפני פערי תזמון חריפים. "לפי הערכות ראשוניות, יידרש מימון ממשלתי לתקופת ביניים בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים", כתב המבקר. הפתרונות האפשריים שהעלתה הממשלה בפניו הם גיוס אג"ח על ידי מקור תקציבי או מימון מוסדי. לדבריו, אגף התקציבים ואגף החשב הכללי במשרד האוצר טרם גיבשו את הגישה שינקטו לצורכי מימון הפרויקט. "מדובר בסכומי גישור גדולים בעלי השפעה ניכרת על התחייבויות המדינה לשנים הבאות", כתב המבקר.
בינתיים, הפרויקט מתקדם כשעשרות קבוצות ניגשו למכרזי החפירה בהיקף של 65 מיליארד שקל. נכון לעכשיו אין פערים תזרימיים שכן העבודות המשמעותיות טרם החלו וההוצאות נמוכות מהתחזיות, על פי מידע שהגיע לגלובס. הסוגיה תונח לפתחה של הממשלה הבאה: בחינת ריאליות הנחות המימון וגישור על פערי הביניים. זאת, בזמן שגורמי המקצוע תמימי דעים כי הפרויקט חיוני לצמיחת התמ"ג ולחיזוק הכלכלה בעשורים הקרובים.
