"הגענו למצב שבו רוב הקוד במטא נכתב באמצעות AI, כך, למשל, השקנו את המסייע האישי האחרון שלנו, מיוז", כך אומר אחר הצהריים גיא רוזן, מנהל המוצר של מטא והאחראי על אבטחת מידע ברשת החברתית. רוזן הוא הישראלי הבכיר במטא, אחד מהאנשים הקרובים למייסד מארק צוקרברג, שהודיע לאחרונה על עזיבתו לאחר 13 שנה בחברה. רוזן מגלה כי "עיכבנו את השקת מיוז בחודש כדי לוודא שיש לו את כל ההגנות והמגבלות הדרושות. הקמנו מערך פיתוח חדש שמורכב מצוותים קטנים ועצמאיים יותר, והוא זה שעבד על מיוז - עם סביבת פיתוח חדשה ותהליכים חדשים".
● אקזיט שני תוך 5 שנים: חברת הסייבר שהקימו בכירי המוסד לשעבר נמכרת ב-600 מיליון דולר
● זיג משיקה טכנולוגיה חדשה לאיתור המותגים הגדולים הבאים
את הדברים אמר גיא רוזן בכנס ה-Journey של פירמת ראיית החשבון והייעוץ EY, לאירית ראהן מגולדמן סאקס. "כשאתה משרת 4 מיליארד משתמשים יש לך הרבה אחריות, ובאימוץ בינה מלאכותית אנחנו חייבים להיות פרואקטיביים ושתהיה לנו אסטרטגיית אימוץ AI - תמיד עדיף לזוז יותר מהר מאשר יותר לאט עם AI, כי אחרת הוא יהפוך להיות בטוח פחות ופחות. זה לא תהליך מאוד מהנה: הוא כולל מסמכים רבים ושיפורים עקב בצד אגודל, אבל בסוף הצלחנו לייצר ארגון חדש ולהשיק איתו מוצרים".
גם סיכון גדול וגם הזדמנות גדולה
אהרון גולדמן, שותף בקרן האמריקאית ג'נרל אטלנטיק מציב תחזית עגומה לכוח העבודה בתעשייה: "ה-AI הולך נגד עובדים, לא נגד תוכנה והערך הגדול שלו נגזר בין השאר מהחלפת בני אדם. אני דווקא חושב שזה מייצר הזדמנויות לחברות גדולות, כאלה שיש להן לקוחות, מכירות ומותג - ראינו זאת אפילו בדוגמה של ג'ייפרוג הישראלית (שנציגה שלומי בן חיים ישב בפאנל בסמוך לו -א"ג), המנייה שלה עמדה במקום נמוך יותר אבל מאז ראינו שיפור משמעותי כי השוק מבין שחברה שיש לה דאטה, לקוחות ומותג יש לה סיכוי גבוה להצליח גם אחרי שה-AI יגרום לשיבוש. אני מאמין בחברות שמוכרות באפקט הרשת, שיש להן דאטה מיוחד, שמזוהות עם המוצר שלהן - אלה ימשיכו להיות חשובים גם בעידן החדש".
שלומי בן חיים, מנכ"ל ג'ייפרוג הוסיף כי, "מי שלא רואה את ה-AI כסיכון הגדול ביותר ובאותה המידה גם את ההזדמנות הגדולה ביותר - מפספס משהו. רמת אי הוודאות היא הגבוהה ביותר אי פעם, מי יכול לזכור איך ניהלנו חברה לפני הקורונה? אני מתגעגע לימים האלה. לדעתי, ישנן שלוש קטגוריות של חברות: כאלה שלא ישרדו את השיבוש, אלה שיצטרכו להוכיח שהן רלוונטיות לעידן החדש, וכאלה שייהנו ממנו".
בן חיים שיתף עם הקהל את האירוע שעבר עם OpenAI והאגינג פייס, כאשר המערכת שלו התריעה כי מודלי קצה של OpenAI ניסו לאתר כלי תוכנה שיסייעו לו לפרוץ למאגר מודלי השפה הפתוחים שאנבידיה רכשה ב- 13 מיליארד דולר בחודש שעבר. "הרימו אלי טלפון והודיעו לי שכלים של חברה אחת תוקפים חברה אחרת, אתה לא רוצה להיות באמצע בין שתי ענקיות שלא ממש מדברות אתך, מה שעזר לי הוא צוות הנדסי ישראלי שיודע איך לפתור בזמן אמת בעיות קשות וכך ניטרלנו את הסיטואציה שהתגלעה בין שתי החברות".
אופיר ארליך, מנכ"ל חד הקרן EON הוסיף כי "אתה רואה חברות רבות לקראת גוויעה, אבל מגרש המשחקים משוטח בעזרת ה-AI. מצד שני, חברות גדולות מחזיקות בנכסים רבים כמו לקוחות ואמון, אבל הדאטה הוא החפיר הגדול שיבדל חברות מצליחות".
להפוך הטמעות מורכבות לעסק שצומח ברווחיות
את כנס ה- Journey פתח נעם קנטי, המנכ"ל המשותף של הפירמה בישראל בהתייחסות דרמטית לשינוי שעורכת הבינה המלאכותית בשוק: "התעשייה עוברת מתוכנות שמתעדות מידע ומסייעות לעובדים לבצע משימות, למערכות שמקבלות החלטות ומבצעות את העבודה בעצמן: "הצעת הערך משתנה מ-'השתמשו בכלי שלנו כדי לבצע את העבודה' ל-'ספרו לנו מה אתם צריכים ואנחנו נעשה זאת עבורכם'".
קנטי רואה כיצד חברות הטכנולוגיה מתרחבות לשוק השירותים: "על כל דולר שמושקע בתוכנה, מושקעים כשישה דולרים באנשים שמבצעים את העבודה", אך השקעות אלה גם מציבות בפני החברות שאלות אסטרטגיות: למשל, אילו יכולות ניתן להעביר לספק חיצוני, ומה חייב להישאר בידיהם". קנטי העריך כי חברות שמחזיקות בבינה מלאכותית יעברו בהדרגה ממתן שירות לעסקים מסורתיים לתחרות בהם, תחילה בענפים המבוססים על מידע, ובהם בנקאות, ביטוח ושירותים מקצועיים".
עוד הדגיש כי גם חברות נדרשות להוכיח שהן מסוגלות להפוך הטמעות מורכבות לעסק שצומח ברווחיות: ״המבחן הוא האם מה שלמדתם אצל הלקוח הראשון, מאפשר לכם לשרת את הלקוח החמישי מהר יותר״. אחרת לדבריו, ״זהו עסק ייעוץ חדש עם הדגמה מרשימה מאוד״.
