1הניסיון האמריקאי לבלום את "רכבת המשא" הסינית־איראנית
"הסנקציות החדשות של וושינגטון על משטר האיתוללות לא צפויות לעצור רכבת משא שתעבור מסין לאיראן, אבל עשויות להפוך את המסלול שאליו פנתה טהרן תחת הלחץ הימי האמריקאי ליקר ופחות אמין", כך נכתב באתר איראן אינטרנשיונל, בניתוח של אומוד שוקרי, עמית מבקר בכיר באוניברסיטת ג'ורג' מייסון.
● הפרויקט של צה"ל שמדאיג את סוריה
● הברית מול טורקיה מתהדקת: ישראל עשויה לייצר טילים בליסטיים ביוון
בשבוע שעבר הכריז משרד האוצר האמריקאי על סנקציות נגד שלוש חברות רכבת איראניות: חברת הרכבות הממלכתית RAI, חברת רג'ה לרכבות נוסעים והמפעילה הפרטית Railway Transportation Company. האוצר האמריקאי מסר שאיראן פנתה לרכבת כדי להמשיך לסחור ולהוביל נפט, אחרי שהמצור הימי הגביל את הסחר. עם זאת, לדברי שוקרי, אין ראיות לכך שהרכבת מהווה תחליף משמעותי ליצוא נפט בים.
לפי שוקרי, ההשפעה המיידית תוביל לזהירות יתר בקרב החברות המעורבות בסחר: בנקים עשויים לדחות תשלומים, מבטחים וספקי ציוד עשויים לסרב לטפל בעסקאות הקשורות לחברות שהוגדרו, ואחרים עשויים לדרוש עמלות גבוהות יותר או להאריך את זמני הטיפול.
הקו בין סין לאיראן כבר פעיל, ובספטמבר דווח על רכבת מטען שנסעה לאיראן דרך קזחסטן, אוזבקיסטן וטורקמניסטן. כמה רכבות משא כבר עברו בקו? על כך בכתבה המלאה.
מתוך איראן אינטרנשיונל, מאת אומוד שוקרי. לקריאת הכתבה המלאה.
2הברחות וייצור עצמי: למה החות'ים הפכו לאיום שקשה לחסל
"לאחר ארבע שנים של רגיעה יחסית, המלחמה בין החות'ים לממשלת תימן ולבעלת בריתה ערב הסעודית חזרה לשולחן", נכתב בבלומברג. "הקואליציה בהובלת ערב הסעודית הודיעה ב־4 באוקטובר על תחילתו של מבצע צבאי רחב נגד הארגון", שמטרתו, "לחסל אותו".
בבלומברג מגדירים זאת כיעד שאפתני. אף שהחות'ים מקבלים סיוע צבאי מאיראן, הם אינם תלויים בה. הם נשענים על רשתות הברחה שבטיות בתוך תימן, מוציאים רכיבים וחומרי גלם מסחריים מרחוק, בין היתר מסין, ומרחיבים את ייצור הנשק העצמי. "על ידי צמצום התלות במשלוחי נשק איראני מוכן, החות'ים הקשו על יריביהם לשבש את פעילותם", נכתב.
התקיפות מאיימות על שאיפותיו הכלכליות של יורש העצר מוחמד בן סלמאן למשוך מיליארדי דולרים של השקעות זרות. בנוסף, מציינים הכותבים, חברות ספנות רבות מעדיפות לעקוף את הים האדום דרך דרום אפריקה, מסלול שמוסיף עד שבועיים להפלגה.
מי עוזר לסעודיה במלחמה נגד החות'ים? על כך בכתבה המלאה.
מתוך בלומברג, מאת וינה עלי־חאן ופול וואלאס. לקריאת הכתבה המלאה.
3כך הפך טבח 7 באוקטובר לזירת קרב פוליטית
"הפיגוע היכה בישראל בטראומה, אך לא יצר את סוג הזעם שיוביל לשינוי פוליטי", כך נכתב בניו יורק טיימס. לפי הכתבה, הישראלים נכנסים אל הבחירות עם גרסאות שונות מאוד לשאלה מי אשם בכישלון שהוביל לטבח 7 באוקטובר: חלקם מאשימים את ראש הממשלה בנימין נתניהו ברשלנות ואחרים מאשימים את מפקדי הצבא.
השסע בולט במיוחד בין היישובים הקרובים לגבול עזה. בקיבוץ נחל עוז הצביעו ב־2022 83% מהתושבים למפלגות מרכז ושמאל, מגמה שצפויה להישאר גם בבחירות הקרובות. בשדרות השכנה, הצביעו ב־2022 79% למפלגות הימין והחרדים שמרכיבות את הקואליציה של נתניהו. שם ראש הממשלה זוכה לתמיכה בקרב רבים ומאשימים את מערכת הביטחון.
על פי מומחים, רבים ציפו ציפתה ל"רעידת אדמה פוליטית" אחרי 7 באוקטובר. אולם, המלחמה חיזקה את עמדותיהם הקודמות של הישראלים, שנסוגו ל"אזורי הנוחות" הפוליטיים שלהם.
מה אומרים הסקרים? על כך בכתבה המלאה.
מתוך ניו יורק טיימס, מאת איזבל קרשנר. לקריאת הכתבה המלאה.
