הפרויקט של צה"ל שמדאיג את סוריה

1פרויקט "סופה 53": הצעד של צה"ל בסוריה שמטריף את דמשק

כפי שפורסם בערב ניוז, אתר חדשות קטארי שבסיסו בלונדון, בעוד ישראל צועדת לקראת בחירות, דחפורי צה"ל מעמיקים את פעילותם בדרום סוריה, מה שלטענת הכתבה פוגם במאמצים הדיפלומטיים.

● הבכיר האיראני שאזר אומץ לתקוף את משמרות המהפכה
● רף המתיחות בין סעודיה לחות'ים עולה מדרגה, וארדואן מנסה לנצל את הוואקום

הכתבה מתמקדת בעבודות החפירה שבמחוז קוניטרה - הידועות בשם פרויקט "קו סופה 53" (ששמו נגזר מתוך שמו של גדוד סופה 53 מחטיבה 188, שכוחותיו מובילים את עבודות ההנדסה באזור), וכוללות פריצת צירים, כריית תעלות והקמת מוצבים ועמדות תצפית. בדמשק מגנים את העבודות "כהפרה חמורה של הסכם הפרדת הכוחות ומזהירים מפני שחיקת הריבונות הסורית".

אנליסטים שהתראיינו לערב ניוז מעריכים כי הפעילות הצבאית נועדה לבסס נוכחות ארוכת טווח, להעניק לישראל עומק הגנתי ולהגדיל את מנופי הלחץ שלה מול הממשל החדש בסוריה. כמו כן, הם מצביעים על כך שלצד השיקולים המבצעיים, הפעילות בדרום סוריה משרתת גם צרכים פוליטיים פנימיים בישראל לקראת הבחירות, במטרה להציג עמדה תקיפה המונעת איומים עתידיים בגבול הצפון.

כיצד ישפיעו העובדות החדשות שנקבעות בשטח והמתיחות בגבול הצפון על עתיד הסדר הביטחוני באזור? על כך בכתבה המלאה.

מתוך Arab News, מאת ענאן טלו. לקריאת הכתבה המלאה.

2בטורקיה טוענים: התמיכה בישראל עולה לגרמניה ביוקר

מדיניות החוץ של גרמניה בנוגע למלחמה בעזה מציבה אותה בעמדה מורכבת במיוחד בזירה הבינלאומית, כך פורסם בטור פרשנות באנאדולו, סוכנות הידיעות הממשלתית הרשמית של טורקיה, הידועה בקו ניצי כנגד ישראל. לפי הכתבה, התמיכה הבלתי מתפשרת של הקנצלר פרידריך מרץ בממשלת ישראל, לצד המשך יצוא הנשק בהיקפי שיא ובלימת סנקציות באיחוד האירופי, נתפסת במדינות רבות בעולם כ"סטנדרט כפול מובהק" בהשוואה לעמדתה התקיפה מול רוסיה במלחמה באוקראינה.

במרכז הניתוח עומדות תגובותיהם של מומחים ודיפלומטים גרמנים לשעבר, בהם השגריר לשעבר מרטין קובלר, שטוענים כי המחיר הדיפלומטי שברלין משלמת כבר הפך למוחשי. הכישלון ההיסטורי של גרמניה ביוני האחרון בהשגת מושב במועצת הביטחון של האו"ם מוגדר בכתבה כ"אזהרה ראשונה", וכעת הפרשנים מסמנים את ההצבעה הקרובה למועצת זכויות האדם כתרחיש מבחן נוסף.

כיצד תתמודד ברלין עם השחיקה במעמדה הבינלאומי? על כך בכתבה המלאה.

מתוך אנאדולו, מאת אייהאן שימשק. לקריאת הכתבה המלאה.

3"כבר לא אותה עיר": הדיווח בהודו של מה שבאמת קורה בערד ערב הבחירות

העיר ערד הפכה למראה מזוקקת ומטרידה של השבר החברתי והפוליטי העמוק בישראל, פורסם בכתבת עומק נרחבת באינדיאן אקספרס, עיתון חדשות הודי מוביל. הכתבה צוללת אל ימי שגרת החיים בעיר המדברית לקראת הבחירות לכנסת, ומתארת כיצד עיר שהייתה בשנות ה-80 סמל לפריחה חילונית ולתרבות (בין היתר כבית למוסדות תרבות ופסטיבלים) הפכה למוקד חיכוך יומי על צביון, משאבים וזהות.

במרכז הכתבה עומדת תחושת התסכול של התושבים החילונים מול הגידול הדמוגרפי המהיר של הקהילה החרדית - המהווה כיום כ-40% מתושבי העיר - על רקע הזעם הלאומי המושתק סביב סוגיית הפטור מגיוס בזמן מלחמה מתמשכת.

תושבים מתארים מציאות של השחתת פרסומות עם דמויות נשים, ירידה בהשקעה באירועי תרבות, ואף טוענים כי מקלטים ציבוריים הוסבו לבתי כנסת. מנגד, הכתבה מציגה גם את עמדת נציגי הקהילה החרדית, הדוחים את הטענות על "שתלטנות". יצחק גורדון, מנהל אגף הכספים בעירייה וממנהיגי הקהילה, טוען כי הלהבות מופעלות בעיקר ברשתות החברתיות, בעוד שבשטח מתקיימת שכנות טובה.

האם הפריפריה הישראלית מצביעה על העתיד הדמוגרפי והפוליטי של המדינה כולה? על כך כתבה המלאה.

מתוך Indian Express, מאת כתבי סוכנות AFP. לקריאת הכתבה המלאה.