תחת ראש הממשלה פדרו סאנצ'ס, הפכה ספרד לאחת השחקניות האנטי־ישראליות הבולטות באיחוד האירופי. המדיניות הספרדית מתבטאת בביקורת חריפה, בהתקרבות לטורקיה, ואף בהקפאת חוזים ביטחוניים עם חברות ישראליות - בהן עסקאות ענק למכירת מערכות ארטילריה מדגם PULS של אלביט וטילי נ"ט מסדרת ספייק של רפאל.
● תעלומת הבוטים האנטישמיים: מתקפת הרחפנים ברוסיה שהציתה סערה
● המתקפה ששינתה את כלכלת גרמניה: נפתח משפט "נורד סטרים" בהמבורג
עם זאת, אספקת נגמ"שים שביצעה לאחרונה "סנטה ברברה מערכות" הספרדית ללטביה מעידה כי בשוק העולמי לא מתפשרים על האיכות הישראלית. על גבי פלטפורמת "מדנייקס" שייצרו הספרדים, הותקן צריח לחימה מודולרי בלתי מאויש מתוצרת אלביט מערכות מדגם UT30 Mk2. הצריח, בקוטר 30 מ"מ, ניתן להפעלה מאוישת או שלט־רחוק ומיועד להגביר את כוח האש של הנגמ"ש מבלי לחשוף את הצוות.
סנטה ברברה הייתה תאגיד ביטחוני לאומי בספרד, עד שהופרטה ב־2001 והפכה לחלק מתאגיד ג'נרל דיינמיקס האמריקאי. החברה חולשת על תחומי ייצור נרחבים - מרובים וטנקים ועד חימושים, טילים ונגמ"שים. הסיבה שבגינה מצאו לנכון להתקין את הצריחים הישראליים - מבלי שמדריד תערים קשיים - טמונה בשגרה המבצעית של התאגיד־האם GDELS, הנוהג להתקין את צריחי UT30 Mk2 על גבי נגמ"שי פיראנה ו־ASCOD.
התחמשות מול מוסקבה
נגמ"ש המדנייקס משתייך לדגם האנטר בסדרת ASCOD. לטביה רכשה אשתקד 84 יחידות ממנו, בהיקף עסקה כולל של כ־800 מיליון אירו (כ־929 מיליון דולר), לפי אתר דיפנס. על רקע המתיחות מול רוסיה והחשש מזליגת המלחמה באוקראינה לאיחוד האירופי, הלטבים צפויים לקבל את הכלים עד 2029.
נגמ"ש המדנייקס מיועד לשאת צוות של שלושה לוחמים ועוד שישה לוחמים מצוידים. לאחר שבעשור הקודם רכשה לטביה נגמ"שי CVR(T) מיושנים מיד שנייה מבריטניה, מעברה לכלים מתקדמים מעיד על שינוי תפיסתי באירופה ובנאט"ו.
מנתוני הברית עולה כי שיעור תקציב הביטחון של לטביה זינק מכ־1% בלבד ב־2014 לכ־3.73% ב־2025 - הנתון השלישי בגובהו בנאט"ו, אחרי פולין וליטא. ספרד, לשם ההשוואה, ניצבת במקום הלפני אחרון עם כ־2% מהתוצר בלבד.
רק בחודש שעבר ביקר בישראל שר ההגנה של לטביה, ראיביס מלניס, ונפגש עם שר הביטחון ישראל כ"ץ, מנכ"ל משרד הביטחון אלוף (מיל') אמיר ברעם ובכירים נוספים. לצד הפגישות הרשמיות, סייר השר הלטבי בתעשיות הביטחוניות הישראליות, במטרה להעמיק את שיתוף הפעולה הביטחוני עם המדינה הממוקמת בקצה המזרחי של האיחוד האירופי.
ככלל, אלוף (מיל') ברעם מוביל מדיניות של פתיחת התעשיות הביטחוניות לשווקים חדשים. מדינות כמו לטביה ויוון - אשר לה נמכרו לאחרונה שלוש מערכות הגנה אווירית תמורת כ־3.6 מיליארד דולר - טומנות בחובן תועלת כפולה, היות שהן חברות הן באיחוד האירופי והן בנאט"ו. חברות זו מאפשרת לישראל להשתלב בתוכנית SAFE, המממנת עסקאות ביטחוניות בהיקף של עד 150 מיליארד אירו (בכפוף לכך ש־65% ערך מהעסקה יירכש ממדינות האיחוד או מאוקראינה), כמו גם להתמודד במכרזי נאט"ו.
הקלפים של אלביט
נוכחותה הכלל־אירופית של אלביט מקבלת ביטוי בולט בדוחותיה. ברבעון השני של 2026 הסתכמו מכירות אלביט באירופה בכ־563.3 מיליון דולר - כ־24.6% מכלל מכירות החברה (שעמדו על 2.29 מיליארד דולר). אף שמדובר בירידה מסוימת בנתח השוק ביחס לתקופה המקבילה אשתקד (28.6%), במונחים אבסולוטיים מדובר בעלייה של כ־10% לעומת 511.9 מיליון דולר ברבעון השני של 2025. הסבר סביר לפער היחסי הוא "שאגת הארי", שבעקבותיו זינק היקף המכירות של החברה לשוק המקומי בישראל.
נוכחותו של תאגיד ג'נרל דיינמיקס באירופה משרתת היטב את היצוא הביטחוני הישראלי, הודות להידוק היחסים האסטרטגיים בין ירושלים לוושינגטון. יחסים אלה כוללים נדבכים צבאיים מבצעיים - כפי שהשתקף במבצע מול איראן - לצד שיתופי פעולה טכנולוגיים ותעשייתיים, שהתרשמו מהם השבוע בתערוכת AUSA היוקרתית בארה"ב.
אחת ההשלכות הישירות לכך היא שממשלה אנטי־ישראלית כמו זו של סאנצ'ס תימנע מלהתערב בעסקה כזו שמועילה לאלביט ולתעשיות הישראליות. הסיבה: על הכף מונחים כאלף משרות של עובדי "סנטה ברברה" בספרד, תשלומי מסים נכבדים למדינה, והשפעה ישירה של GDELS על אלפי מקורות תעסוקה נוספים ברחבי האיחוד.
מעבר לכך, בשוק הביטחוני העולמי הנוכחי - שבו כל מדינה או גוש מעוניינים להותיר את המו"פ, הטכנולוגיה והייצור בתוך הבית - לאלביט יש יתרון מובהק. החברה הישראלית מפעילה זה שנים פריסה נרחבת של חברות־בנות באירופה, בהן בבריטניה, בגרמניה, בשוויץ ובשוודיה, לצד מערך ייצור משמעותי ברומניה.
