האינפלציה בארה״ב מאיצה, ומציבה את הבנק המרכזי בפני דילמה מחודשת. מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר, שפורסם היום (ד') עלה ב0.6%, לעומת עלייה של 0.4% בחודש הקודם. בחישוב השנתי הגיעה האינפלציה ל3.7%, מעל תחזיות הכלכלנים שעמדו על 3.6%. הנתון מגביר את החשש שהפד יידרש להותיר את הריבית ברמה גבוהה ואף להעלות אותה פעם נוספת.
● הבנק המרכזי האירופי יצטרך להכריע: האם לחלץ את צרפת ממשבר החוב
● WSJ | הנוסחה הנורדית לשגשוג כלכלי בעולם מסוכן ומפולג
הגורם המרכזי לעליית המחירים הוא התייקרות האנרגיה, אולם הלחצים האינפלציוניים אינם מוגבלים לתחנות הדלק. מדד הליבה, שאינו כולל את מחירי המזון והאנרגיה, עלה ב0.3% בחודש האחרון וב2.6% בחישוב שנתי, גם הוא מעל התחזיות.
בעקבות הפרסום התחזק הדולר, תשואות האג״ח הממשלתיות בארה״ב עלו. התגובה משקפת חשש מהמשך הידוק המדיניות המוניטרית, לאחר שהפד כבר העלה את הריבית בחודש שעבר. החלטת הריבית הבאה צפויה בסוף אוקטובר.
האם מדובר בעלייה זמנית?
יוני פנינג, האסטרטג הראשי של חדר העסקאות של בנק מזרחי טפחות, מסביר כי מחירי הנפט ומרווחי הזיקוק של הבנזין והסולר הם מהגורמים המרכזיים להתייקרויות. לדבריו, השפעת מחירי האנרגיה ניכרת גם במדדי הליבה, בין היתר באמצעות התייקרות מחירי ההובלה והטיסות.
עם זאת, הוא מצביע גם על אפשרות להתמתנות מחירים בהמשך. לדבריו, חלק ניכר מהאינפלציה השנתית נצבר בשבעת החודשים האחרונים, וכאשר המדדים הגבוהים הללו יצאו בהדרגה מחלון החישוב השנתי, ייתכן שקצב האינפלציה יתקרב שוב ליעד ה2% של הפד, גם אם מחירי האנרגיה יישארו גבוהים.
לדברי ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, אף שהמדד הפתיע רק במעט כלפי מעלה, התגובה בשווקים הייתה משמעותית. ״מדד המחירים לצרכן בארה״ב עלה במעט מעבר לציפיות, אבל זה הספיק כדי שהשווקים יעברו לגלם מדיניות יותר ניצית של הפד״, אמר בהר. לדבריו, אף שאינפלציית הליבה השנתית עומדת על 2.6%, שיעור שאינו גבוה במיוחד, הפד כבר הבהיר שלא ישלים עם אינפלציה מתמשכת של מעל יעד ה2%. ״השוק עבר לתמחר כמעט ארבע עליות ריבית בשנה הקרובה, וגם התשואות הארוכות עולות מעט״.
ומה המשמעות לישראל?
בעוד שבארה״ב האינפלציה ממשיכה לעלות, בישראל צפויה תמונה שונה, עם צפי לירידות במדד למחירי הצרכן שיפורסם מחר (ה'), בין היתר בשל הירידה העונתית במחירי הטיסות והפחתת מס הבלו על הדלק.
למרות זאת, האינפלציה השנתית בישראל צפויה לעלות לכ1.8%, עדיין בתוך טווח היעד של בנק ישראל, העומד על 1%-3%. לכאורה, נתון כזה עשוי לאפשר לבנק ישראל להמשיך בהפחתות הריבית, אלא שהאפשרות להעלאות ריבית נוספות בארה״ב מסבכת את התמונה. התרחבות פער הריביות לטובת ארה"ב עלולה להחליש את השקל מול הדולר, ובכך לייקר את היבוא ולהגביר את הלחצים האינפלציוניים בישראל. התפתחות כזו עשויה להקשות על בנק ישראל להמשיך בהורדות הריבית.
פנינג מציין כי כעת ניכרת התמתנות במגמת התחזקות השקל מול הדולר, וכי בשוק כמעט נעלמו הציפיות להפחתת ריבית בישראל. כך, גם אם האינפלציה המקומית אכן תישאר מתונה, ההתפתחויות בארה״ב עשויות לצמצם את מרחב הפעולה של בנק ישראל בהחלטותיו הקרובות.
