הנוסחה הנורדית לשגשוג כלכלי בעולם מסוכן ומפולג

הבנק המרכזי של שבדיה מודאג מהשאלה כיצד צרכנים שלא משתמשים במזומן יוכלו לבצע תשלומים במקרה חירום, למשל אם מתקפת סייבר רוסית תשבית את רשת החשמל או התקשורת. לכן, מאז יולי, השוודים יכולים לרכוש מוצרים חיוניים באמצעות כרטיסי ויזה ומאסטרקארד גם ללא חיבור לרשת. הבנק המרכזי של שבדיה (ריקסבנק) מעוניין להתקדם צעד נוסף ולאפשר רכישות גם באמצעות Swish, מערכת תשלומים מקומית בטלפון הנייד שאינה מסתמכת כלל על הרשתות של חברות האשראי.

● האי הקריטי: תרגיל של נאט"ו חשף את החשש מהיעד הבא של רוסיה
● "הפעם זה רציני": פוטין מאיים בשימוש בנשק גרעיני נגד מדינות נאט"ו

"המצב הגיאופוליטי הבהיר עד כמה חשוב שיהיו מערכות גיבוי לפעילות השוטפת", הסביר בראיון נגיד הבנק המרכזי של שבדיה, אריק תדין. "אם נבחן את מערכת התשלומים שלנו, נגלה שאנחנו מסתמכים על שתי חברות כרטיסי אשראי שמגיעות מאותה מדינה, ארה"ב", אמר. "אני חושב שכדאי שנקח זאת בחשבון".

היוזמה הזאת ממחישה, גם אם בקנה מידה קטן, עד כמה האזור הזה בעולם השתנה. מעטות המדינות שהפיקו תועלת רבה כל כך מהגלובליזציה ומסיומה של המלחמה הקרה כמו המדינות הנורדיות: שבדיה, דנמרק, נורבגיה, פינלנד ואיסלנד.

אבל העולם ההוא כבר לא קיים. רוסיה מאיימת על שטחן, סין מאיימת על השווקים שלהן, והן כבר לא יכולות לסמוך על ארה"ב שתגן עליהן מפני שני האיומים. בביקור שערכתי לאחרונה בדנמרק ובשבדיה ראיתי כיצד הן מסתגלות למציאות החדשה: משקיעות יותר כסף וכוח אדם בביטחון, מטפלות בנקודות תורפה במערכות התשלומים, בשרשראות האספקה ובקשרי הסחר, ומחזקות את השילוב בין הכלכלות, התעשיות הביטחוניות והצבאות שלהן, הן זו עם זו והן עם אירופה.

במקום לשלם מחיר על השינויים האלה, נראה שהמדינות הנורדיות דווקא משגשגות, סימן מעודד לשאר העולם.

משקיעות בכל הכוח בהתחמשות מחדש

מעטות המדינות החברות בנאט"ו שפעלו במרץ כמו המדינות הנורדיות בעקבות דרישת הנשיא טראמפ לשאת באחריות רבה יותר לביטחונן. לפי המכון הבינלאומי לחקר השלום בשטוקהולם, הוציאו דנמרק ונורבגיה בשנה שעברה על ביטחון שיעור גבוה יותר מהתמ"ג שלהן מאשר ארה"ב. לפני עשור שיעור ההוצאה שלהן עמד על כשליש מזה של ארה"ב. שבדיה ופינלנד אינן הרחק מאחור.

ההסכמה הפוליטית הרחבה סביב ההתעצמות הצבאית בולטת לא פחות. בבחירות שנערכו בדנמרק במרץ ובשבדיה בחודש שעבר, מפלגות משמאל ומימין, לרבות מפלגות הימין הקיצוני המתנגדות להגירה, תמכו בהגדלת ההשקעה בצבא.

הסיבה לכך היא האיום הרוסי שמעבר לים הבלטי. שירות המודיעין הביטחוני של דנמרק הגיע למסקנה כי לאחר הפסקת אש באוקראינה, רוסיה תהיה מוכנה למלחמה באזור הבלטי בתוך שנתיים, ותוכל לנהל מלחמה רחבת היקף באירופה בתוך חמש שנים. זאת בהנחה שנאט"ו תתקדם באיטיות בהתחמשות מחדש ושארה"ב לא תתערב.

"אנשים יודעים את זה, ולכן מבינים מדוע התחמשות מחדש חיונית כל כך", אומר פלמינג מולר מורטנסן, חבר פרלמנט מטעם המפלגה הסוציאל דמוקרטית, העומדת בראש הקואליציה השלטת.

השינוי בתפיסת העולם ניכר גם בענייני היומיום. כשם ששבדיה דאגה לכך שכרטיסי תשלום ימשיכו לפעול גם במקרה של השבתת הרשת, דנמרק ביקשה מכל משק בית להחזיק מלאי של מוצרים חיוניים שיספיק לשלושה ימים, ובהם מזון, מים, תרופות ורדיו הפועל באמצעות אנרגיה סולארית או סוללות.

"כשאנשים נפגשים במסיבות ובמפגשים פרטיים, אנחנו מדברים על היערכות לשעת חירום: 'אתם נערכים? אתם לא נערכים?'", אמר מורטנסן.

צעירים וצעירות ניצבים שוב בפני האפשרות שיגויסו לשירות צבאי. שבדיה חידשה את גיוס החובה בשנת 2018, והשנה תגייס 9,000 חיילים, לעומת 3,500 בשנת 2018. המדינה דנה באפשרות לבטל את האיסור על שירות חיילי חובה מחוץ לגבולותיה. "איך קובעים מה נחשב להגנה על שבדיה? ייתכן שההגנה עליה תתבצע בלטביה", אומרת תת אדמירל אווה סקוג הסלום, ראשת מערך המבצעים המשולבים של הצבא.

דנמרק החילה את חובת הגיוס גם על נשים, והאריכה את משך שירות החובה מארבעה חודשים ל־11 חודשים.

הצורך בתעשייה ביטחונית מפותחת

מחויבותו המסויגת של טראמפ לנאט"ו ומאמציו לספח את גרינלנד, שנמצאת תחת שלטון דני (מאמצים שהוקפאו בעקבות הסכם עם דנמרק בחודש שעבר), המחישו לדנים ולשוודים עד כמה ביטחונם תלוי בטכנולוגיה אמריקאית: מערכות פטריוט להגנה מפני טילים, הטכנולוגיה של פלנטיר לשימושי בינה מלאכותית במשטרה ובצבא, ואפילו התוכנות המשרדיות של מיקרוסופט. בדומה לרוב מדינות אירופה, דנמרק מתקשה להתחרות בעמק הסיליקון בתחום החדשנות. סטארטאפים מבטיחים כמו זנדסק ויוניטי מעבירים לא פעם את המטה שלהם לארה"ב.

"הבעלות על טכנולוגיות הפכה לגורם בכל העימותים", אומר מרטין לידגור, השר הדני לעסקים ולתחרותיות. אף שארה"ב עדיין שותפתה העסקית החשובה ביותר של דנמרק, "עלינו להבטיח שלא נהיה תלויים בטכנולוגיות אמריקאיות. עלינו גם להבטיח שארה"ב תוכל להיות תלויה בנו".

מלבד אספקת רכיבים למערכות נשק כמו מטוס הקרב F-35, לדנמרק כמעט אין תעשייה ביטחונית. במשך עשרות שנים, "לא חשבנו שיש בכך צורך. זו הייתה טעות גדולה", אומר לארס סנדאל סרנסן, ראש ארגון התעשייה הדני, ארגון העסקים המרכזי במדינה.

דנמרק נקטה צעדים ראשוניים להקמת בסיס תעשייתי ביטחוני, ובהם ייצור כטב"מים עבור אוקראינה תוך הסתמכות על מומחיות אוקראינית. לידגור מתכנן להציג בחודשים הקרובים תוכנית שאפתנית יותר לעידוד הייצור הביטחוני.

לשבדיה, לעומת זאת, יש תעשייה ביטחונית משמעותית, אך גם היא מקדמת רכש משותף עם בעלות בריתה באירופה ועם קנדה כדי לצמצם את תלותה בארה"ב. היא רוכשת פריגטות מצרפת, ואילו צרפת רוכשת מחברת סאאב השוודית את מטוס הביון והמכ"ם GlobalEye. גם קנדה, שמייצרת את גוף המטוס, שוקלת לרכוש אותו.

מחזקות את קשרי הסחר

דנמרק ושבדיה נהנות מהשפעה עולמית גדולה בהרבה מכפי שאפשר היה לצפות בהתחשב בגודלן, בזכות חברות רב־לאומיות כמו נובו נורדיסק הדנית בתחום התרופות לירידה במשקל, אורסטד בתחום חוות הרוח ולגו בתחום הצעצועים, וכן אריקסון השוודית בתחום ציוד התקשורת וספוטיפיי בתחום הזרמת המוזיקה. משום כך, הן חשופות במיוחד להשפעותיה של מדיניות הסחר המגוננת המתרחבת בארה"ב ולתחרות מצד סין.

ארה"ב נותרה השוק המרכזי שלהן, אך חלק גדל והולך מהצמיחה הנוספת צפוי להגיע משווקים אחרים, בין היתר הודות להסכמי הסחר החופשי שעליהם חתם האיחוד האירופי. "כיום קל לנו יותר לסחור עם קנדה מאשר עם ארה"ב", אומר סרנסן. "אנחנו משקיעים כעת סכומים גדולים באוסטרליה במסגרת המעבר לאנרגיה ירוקה". כדי לנצל הזדמנויות בהודו, הארגון שבראשו הוא עומד מעסיק כיום 140 עובדים בצ'נאי.

המדינות גם מעמיקות את שיתוף הפעולה ביניהן. לידגור ועמיתיו במדינות הנורדיות הכריזו לאחרונה על הקמת הברית הנורדית לצמיחה (Nordic Growth Alliance), שנועדה לקדם שיתופי פעולה בתחומים כמו טכנולוגיה קוונטית, מרכזי נתונים וחלל, לצד צמצום הבירוקרטיה.

במקומות אחרים, המעבר לעולם מסוכן יותר ופחות פתוח גבה מחיר כלכלי ועורר מחלוקות. ההוצאות הצבאיות תורמות למשבר התקציבי שפוקד כעת את צרפת. מלחמת הסחר עם ארה"ב פגעה קשות בכלכלת קנדה. הפוליטיקה בגרמניה עברה טלטלה בעקבות עלייתה של מפלגת ימין המקורבת לרוסיה.

דנמרק ושבדיה מתמודדות עם המצב טוב יותר, בין היתר בזכות הלקחים שהפיקו ממשברים כלכליים לפני עשרות שנים. בתחילת שנות ה־90 שבדיה חוותה קריסות בנקים, זינוק בגירעונות ובאבטלה וריביות שהגיעו ל־500% לזמן קצר.

"ל מה שאתם רואים במדיניות הכלכלית של שבדיה ונראה לכם מוצלח הוא במידה רבה תולדה של המשבר בשנות ה־90", אומר תדין, נגיד הבנק המרכזי של שבדיה. לדבריו, הלקחים האלה כוללים כללים נוקשים בנוגע לגירעונות, בנק מרכזי עצמאי ומערכת פנסיה שמתאימה את גיל הפרישה לעלייה בתוחלת החיים. צעדים אלה מקשים על פוליטיקאים לנהוג בפזרנות תקציבית, אמר.

דנמרק רשמה בשנים האחרונות עודפים תקציביים, שאפשרו לממשלה להציע לבוחרים הפחתה משמעותית במסים על חשמל. עם זאת, הבנק המרכזי חושש שתרבות המשמעת התקציבית הולכת ונחלשת. "ההתעצמות הצבאית היא עובדה מוגמרת, והמצב הפיננסי של דנמרק איתן מספיק כדי שנוכל להרשות זאת לעצמנו", אמר תומאס האר, משנה לנגיד הבנק המרכזי. "אבל המשמעות היא שיישאר לנו פחות כסף לדברים אחרים. וזה המסר שאנחנו מנסים להעביר".

במונחים של ימינו, אלה נראות כמו בעיות שאפשר להתמודד איתן. כל מדינה שחוששת להפוך לצרפת יכולה בהחלט ללמוד דבר או שניים מדנמרק ומשבדיה.

כתבה זו תורגמה על ידי גלובס באופן בלעדי מתוך The Wall Street Journal . לינק לכתבה המקורית באנגלית.