האי הקריטי: תרגיל של נאט"ו חשף את החשש מהיעד הבא של רוסיה

בכל שנה באביב מציפים המוני תיירים סקנדינבים את האי השבדי גוטלנד, הממוקם באמצע הים הבלטי. השנה הצטרפו אליהם גם אלפי חיילים משורה של מדינות נאט"ו, לצד עשרות ספינות קרב ומטוסים.

● הסכם או לא, איראן שחקה קלף בן 40 שנה
● התנאי האיראני נחשף: 12 מיליארד דולר עכשיו בתמורה להסכם

תרגיל "אורורה 2026", שהתקיים בחלקו הגדול על האי במהלך אפריל ומאי והסתיים בשבוע שעבר ציוות יחדיו כ־18,000 חיילי נאט"ו ותירגל בפעם הראשונה באופן מקיף את התסריט שהפך לחשש הגדול של שטוקהולם ושל המערב: ניסיון השתלטות רוסית מהיר על גוטלנד.

נקודות התורפה של המערב

הדאגה המשותפת הזו אינה חדשה. המיקום האסטרטגי של האי הופך אותו למטרה ברורה אם רוסיה תרצה להחריף את המאבק מול נאט"ו ומול אירופה בנקודת זמן קרובה, אולי אפילו לפני שהמערב מצליח להתחמש מחדש ולהקים צבאות שהתנוונו בעשורים האחרונים. גוטלנד נמצא כבר מאז הפלישה לקרים ב־2014 ברשימה מצומצמת של יעדי חיכוך אפשריים נוספים בין רוסיה לנאט"ו, לצד מסדרון סובאלקי, המדינות הבלטיות, ארכיפלג סוואלבארד הנורבגי ואיי אולנד הפיניים.

בחודש שעבר התראיין שר הביטחון השבדי לתקשורת והתריע כי למעשה, השתלטות רוסית על האי יכולה להתרחש בכל רגע - "אפילו בתוך ימים". התרגיל של נאט"ו יחד עם שבדיה, שהצטרפה לברית רק לפני כשנתיים, נועד לשלוח לרוסים מסר של הרתעה.

גוטלנד נמצא בריבונות שבדית מאז 1645, למעט תקופה קצרה בתחילת המאה ה־19 שבה כבשו אותו כוחות רוסים. הוא נודע בעיקר בתור יעד הקיץ והאביב של שבדים רבים. הגודל שלו (3,200 קמ"ר, האי הגדול ביותר בים הבלטי), העובדה כי הוא שטוח ברובו, מיעוט האוכלוסייה (רק 61 אלף תושבים) - כולם הופכים אותו ליעד מועדף למי שמחפש שמש, ים ושקט. הם גם הופכים אותו לקל לכיבוש.

האי ממוקם רק 345 קילומטר מהמובלעת הרוסית קלינינגראד לחופי הים הבלטי. בשל החשיבות שלו, בזמן המלחמה הקרה הוצבו בו כוחות צבא רבים, כולל 25 אלף חיילים שבדים. אחרי קריסת ברית המועצות דוללו הכוחות משמעותית והאי פורז לחלוטין מנוכחות צבאית ב־2004. אבל מ־2017 והלאה החלו בהדרגה כוחות חדשים של הצבא השבדי להיפרש באי. התרגיל של נאט"ו נועד להדגים לרוסיה כיצד תגיב הברית הצבאית לניסיונות בזק לכבוש את האי לפני שההגנה עליו מושלמת.

"יעד שלא ניתן להפסיד"

"מי ששולט בגוטלנד שולט למעשה בחלק המרכזי של הים הבלטי, מהגבול הפולני ועד לארכיפלג שבין שבדיה לפינלנד", אמר לתקשורת הרמטכ"ל השבדי, מיקאל קליאסון, לפני פתיחת התרגיל, שהתקיים מאמצע אפריל ועד לשבוע שעבר. המומחה הצבאי הגרמני תומאס תיינר אמר לעיתון "בילד" השבוע, כי "אם האי גוטלנד ייפול לידי הרוסים, הם יציבו בו מערכות טילים נגד ספינות ומערכות הגנה אווירית שיהפכו את כל הים הבלטי לבלתי עביר בשביל כוחות נאט"ו, כולל באוויר".

במצב כזה, לפי ניתוחים צבאיים, הרוסים יוכלו לבודד את העזרה למדינות הבלטיות ממערב ומדרום, כולל איום על כל משימה אווירית שתנסה להגיע לאזור, לשבש את הזרמת הכוחות האמריקאיים לצפון אירופה, לאיים בטילים בטווח קצר יחסית על ברלין, שטוקהולם וקופנהגן, וגם ליצור אחיזת חנק על נתיב שיט מסחרי מרכזי. השתלטות על גוטלנד גם תאפשר להם למנוע מנאט"ו פגיעה במשאב העיקרי של רוסיה - כ־40% מיצוא האנרגיה הרוסי הגלובלי עובר דרך הים הבלטי.

לדברי תיינר, החשיבות של גוטלנד הופכת אותו ליעד שלא ניתן להפסיד. היו מי שהשוו את האי ל"נושאת מטוסים שלא ניתן להטביע" באמצע הים הבלטי. "אם הוא ייכבש, נאט"ו תצטרך לנסות לכבוש אותו מחדש. להסתער על אי עם נוכחות צבאית רוסית שבו יש מערכות הגנה מפני ספינות ומטוסים ייגבה את חייהם של אלפי חיילי נאט"ו", אמר.

התרגיל הגדול ביותר השנה

הרצון של נאט"ו בתרגיל היה ככל הנראה להעביר לרוסיה מסר מרתיע, גם אם לא הודתה בכך בפומבי. "אורורה 2026" היה התרגיל הגדול ביותר שנאט"ו קיימה עד כה השנה. במשך קרוב לחודש תירגלו הכוחות את ההגנה על גוטלנד וכיצד לשגר לעברו עזרה ימית, אווירית ומוצנחת במקרה של התקפה.

16 אלף חיילים שבדים השתתפו בתרגיל, ביחד עם כ־1,500 חיילים נוספים מארה"ב, בריטניה, פינלנד, נורבגיה, דנמרק, המדינות הבלטיות, הולנד ועוד. גם אוקראינה השתתפה בתמרון, בתור "כוח אויב" שנועד לאתגר את כוחות נאט"ו המגנים על האי, ובמיוחד על ידי שימוש ברחפנים ובכטב"מים.

רוסיה לא חוששת מעימות

ניתוח של הצד השני מראה כי מוסקבה לא חוששת להתעמת עם שבדיה ונאט"ו בנוגע לאי. כאשר שבדיה ופינלנד הודיעו על הצטרפותן לנאט"ו בעקבות המלחמה באוקראינה הודיעה מוסקבה כי תגובה משמעותית תירשם מצדה רק אם ההצטרפות "תשנה את הסטטוס קוו" מבחינת הכוחות המוצבים על גבולותיה.

כעת, מצהירים גורמים רוסיים רשמיים, לפי דוח של מכון המחקר האמריקאי "ג'יימסטאון" Jamestown, כי הפעילות המערבית בגוטלנד והגברת הנוכחות הצבאית באי "מסכנות את הביטחון הלאומי הרוסי". "פוטין השתמש ברטוריקה של הגנה על הביטחון הלאומי הרוסי כדי להצדיק את הפלישה לאוקראינה וגיאורגיה", נכתב, "לכן ההצהרות של מוסקבה אינן רק תעמולה, אלא אינדיקציה ברורה לתוכניות של הקרמלין".

זו גם המסקנה של משרד ההגנה השבדי. "אני בטוח שלפוטין יש שתי עיניים על גוטלנד", אמר בשנה שעברה הרמטכ"ל השבדי היוצא, מיקאל בודן, "המטרה שלו היא לשלוט בים הבלטי". זו הסיבה לכך ששבדיה מגבירה בעקביות את הנוכחות שלה באי. התרגיל האחרון עם נאט"ו התרחש אחרי תרגיל מקיף אחר שהתקיים לפני כשנה, ביחד עם הצבא הפולני, שבו הוצנחו חיילים אל האי, ונעשו תרגולים לאייש עמדות הגנה אווירית, לשמור על נתיבי התנועה באי ולפרוש מערכות מתקדמות. כדי להגן על האי מפני מל"טים, רחפנים וטילים רכשה שבדיה מגרמניה מערכות הגנה אווירית מסוג IRIS-T, בסכום עתק של כ־800 מיליון אירו.

כמו ברוב הניתוחים האסטרטגיים לגבי דרך הפעולה של רוסיה, נראה כי הכל תלוי בהחלטה שיקבל הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין. "אם פוטין יחליט להתעמת עם נאט"ו באזור הבלטי, כיבוש גוטלנד הוא כמעט הכרחי, הן כדי למנוע מנאט"ו את יתרונותיו האסטרטגיים של האי והן כדי להבטיח אותם עבור רוסיה עצמה" כתב המכון האטלנטי, גוף מחקר אמריקאי שעסק בסוגיה. "אם הרוסים ינצלו את אלמנט ההפתעה, כוחות אלה יוכלו להכריע את המגינים לפני שתגבורת שוודית מהיבשת תוכל להגיע. אם יצליחו בכך, השליטה בים הבלטי תעבור מנאט"ו לרוסיה".

הסיכון הטמון במהלך כזה הוא גדול - לא פחות מהכרזת מלחמה על אחת מהחברות בנאט"ו. אך אם פוטין יחשוב כי הברית לא תמהר לחוש לעזרת שבדיה, אולי בשל קשיים פנימיים, חוסר לכידות וחוסר התלהבות אמריקאי כפי שהופגן לאחרונה על ידי טראמפ, ייתכן שהיתרונות שבכיבוש מהיר יהיו שווים את נטילתו.