ישראל נחשבת אחד משדות הניסוי המובילים לכלי מלחמה והגנה - פיזית ומקוונת. כעת, נראה כי גם ברפואת שדה קרב יש לצה"ל מה ללמד את העולם.
רשת פוקס ניוז האמריקאית חשפה דוח של פיקוד הרפואה של צבא ארה"ב בזירת אירופה ואפריקה, ובו המלצות על החידושים שפותחו בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", אשר לצבא ארה"ב כדאי לאמץ.
● מהי "אם כל הפצצות", ולמה בוושינגטון שוב שוקלים להשתמש בה נגד איראן?
● המסוק שעשה היסטוריה בגרסה משודרגת: האפאצ'י החדש של צה"ל
"לפני המלחמה, חילות הרפואה הישראליים והאמריקאים חלקו גישות והנחות יסוד רבות", נכתב בדוח. "התקפות ה-7 באוקטובר הכניסו את המערכת להלם וחייבו שינוי תוך כדי תנועה, שינוי שנמשך עד היום. מלחמות ישראל ממשיכות לשמש כמעבדת-עולם-אמיתי קריטית שיש הרבה מה ללמוד ממנה היום, ממש כמו במלחמת 1973. זה נכון בכל התחומים הצבאיים, ובין היתר בתחום הרפואה הצבאית".
ההמלצות מבוססות על מצגות שערך חיל הרפואה הישראלי לאמריקאים ועל ראיונות עומק שנערכו עם גורמים רבים בחיל. חלקן מוכרות לרוב הישראלים שעקבו אחר מהלך המלחמה, וחלקן מוכרות רק לעוסקים בנושא מקרוב.
פינוי יעיל ומהיר של פצועים
כותבי הדוח מציינים את מהירות ויעילות הפינוי הרפואי במלחמת "חרבות ברזל", אפילו מסביבות מאוד מאתגרות. היעילות נבעה משימוש במודיעין בזמן אמת, ביצוע נכון של תיעדוף הפצועים, הכשרה מדויקת ומקיפה של צוות החילוץ ושילוב של תשתיות אזרחיות בפינוי.
הצוות הישראלי קיבל טאבלטים חסינים שמהם נשלף במהירות התיק האישי של החיילים, ומצבם תועד במהירות ונשמר, בנקודות האיסוף או ממש בשטח. המידע הזה שימש לא רק לשיפור הטיפול בחייל הפצוע, בעיקר על-ידי מניעת קרישי דם, אלא גם נאסף ואיפשר להביא ציוד רפואי נוסף במהירות למקומות שבהם הוא היה נחוץ. הכותבים ממליצים גם לצבא ארה"ב לאמץ גישה המאפשרת תיעוד דיגיטלי מהשטח.
הכותבים מציינים עוד את השימוש בכלים יצירתיים כמו רחפנים ורכבי שטח כדי להביא ציוד רפואי לפצועים כאשר דרכים מקובלות היו חסומות. ההמלצה היא לאפשר יתירות בשרשראות אספקה של ציוד רפואי קריטי, ולחשוב על דרכים יצירתיות לשנע אותו.
המלצה מוכרת לישראלים היא טיפול מלא במנות דם כבר בשטח, כאשר גם חיילים שאינם חובשים מקבלים הכשרה במתן מנת דם. ההמלצה היא לתעדף מתן דם על הנשמה. מוזכרות גם טכנולוגיות של מקררים מונעים והצנחה מרחפנים שאפשרו להביא את מנות הדם לשטח. כך, שיעורי ההישרדות של החיילים היו גבוהים יותר, למרות פציעות חמורות יותר מאשר במלחמות קודמות.
טיפול בפוסט-טראומה בשטח
בתחום הטראומה, מוזכרת ההחלטה לצרף קב"נים וצוותי תמיכה נפשית אל הכוחות בחזית. כתוצאה לכך, לטענת המרואיינים הישראלים, רמות הפוסט-טראומה היו נמוכות משמעותית מן הצפוי. ההמלצה היא לעבות את צוותי הפוסט-טראומה בשטח, ולשים דגש מיוחד על יחידים בסיכון ועל האתגרים הייחודיים של פציעה מוסרית.
כמו כן נאמר כי צה"ל שמר בצורה טובה על ביטחון המזון, על הגיינה ועל בריאות הציבור. כלומר, הצבא מנע ברוב המקרים תפוצה רחבה של מחלות מדבקות, כולל מחלות עיכול.
המלצה נוספת בעקבות ההצלחה הישראלית היא לחזק את הצוות הווטרינרי, שבישראל דאג לכלבי הלחימה. הצוותים הווטרינריים עברו הכשרה מקיפה בפציעות מלחמה, ופותחו שיטות ייחודיות לאיסוף מידע ורפואה מרחוק לכלבים.
זוהי ההקדמה, והדוח המלא כולל המלצות נוספות, מפורטות ביותר. "ישראל עברה את השינויים הללו בזמן אמת, והיה לזה מחיר - שאנחנו יכולים להימנע ממנו", נכתב בדוח.
שיעורי התמותה של הפצועים ירדו
הדוח נחשף היום (א') באתר פוקס ניוז, שגם שוחח עם מחלקת דובר צה"ל וקיבל נתונים נוספים. למשל, במלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 נדרשו 15-20 דקות כדי להביא עזרה ראשונה מתקדמת לפצוע, והיום התזמון הוא ארבע דקות.
נוכחות רופאים רבים בשטח, שימוש רב במסוקים ושיתוף-פעולה צמוד עם בתי החולים האזרחיים אפשרו פינוי מהיר של הפצועים, נכתב בדוח.
התוצאה היא ששיעורי התמותה של פצועים במלחמה ירדו ל-7.1% ב-2023, לעומת 15% ב-2016.
בדובר צה"ל סיפרו לפוקס כי כמו שהאמריקאים לומדים כעת מן הישראלים - כך גם אנחנו למדנו מלקחים של הצבא האמריקאי מהמלחמה בעיראק.
