מדור "זום גלובלי" של גלובס מציג מדי יום חמישי את הסיפורים שעושים כותרות ברחבי העולם, מהחדשות החשובות ועד לאלה שאולי עברו מתחת לרדאר. והפעם: הקנס החריג על בנק אוף אמריקה, מתקפת הסייבר על צרפת והטיל החדש של קים ג'ונג און.
● "אפשטיין סוטה מינית": עדות המיליארדר משנות ה־80 נחשפת
● "הפעם זה רציני": פוטין מאיים בשימוש בנשק גרעיני נגד מדינות נאט"ו
קוריאה הצפונית
קים ג'ונג און משיק מוזיאון נזק חדש - ושולח מסר מאיים לטראמפ
זמן קצר אחרי שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר שאולי ייפגש עם מנהיג קוריאה הצפונית במהלך ביקורו באסיה בנובמבר, הציגה פיונגיאנג את מה שהיא מביאה לשולחן. קים ג'ונג און, יחד עם רעייתו ובתו, השתתף ביום ראשון בפתיחת "מוזיאון מהפכת ההגנה".
באירוע הוצגו כלי נשק שפותחו בתקופתו של קים: מכטב"מים ועד הטיל הבין־יבשתי הוואסונג־20, שמסוגל להגיע עד לארה"ב. לפי צילומי סוכנות הידיעות הצפון קוריאנית, ליד משגר הטיל הוצגה מפת עולם המראה שטווחי הטיל עשויים להגיע עד שטח ארה"ב היבשתי ועד המזרח התיכון, אוסטרליה ודרום אמריקה.
בקוריאה הדרומית מעריכים שמדובר במסר מכוון. מזכ"ל הפורום לביטחון והגנה של קוריאה הדרומית אמר שהתערוכה נראית כתעמולה שנועדה להשיג יתרון אסטרטגי לפני פסגה אפשרית עם ארה"ב.
במקביל, קוריאה הצפונית הודיעה על ניסוי בטיל בליסטי טקטי ביום שני, שנועד לאשר שדרוג של רכיב מרכזי, ללא פירוט. צבא קוריאה הדרומית דיווח על שיגור כמה טילים בליסטיים לים מול החוף המזרחי, השיגור הרביעי של פיונגיאנג בחודש, בעקבות ניסוי של סיאול בטיל היפרסוני.
ארה"ב
1.21 מיליארד דולר: הקנס החריג שהוטל על בנק אוף אמריקה
משרד האוצר האמריקאי הטיל ביום שלישי קנסות בהיקף של יותר מ־1.21 מיליארד דולר על בנק אוף אמריקה, הבנק השני בגודלו בארה"ב, בגין הפרות של חוקי איסור הלבנת הון וסנקציות. לפי האוצר, זה הקנס השלישי בגודלו בתולדות המשרד. שר האוצר סקוט בסנט אמר שהצעדים שולחים מסר ברור: גם המוסדות הפיננסיים הגדולים ביותר אינם מעל החוק.
לפי הודעת המשרד, הליקויים נגעו לזיהוי עסקאות חשודות ולדיווח עליהן, ולבדיקות נאותות של לקוחות. לפי הודעת האוצר האמריקאי, הבנק לא דיווח בזמן על עסקאות חשודות בהיקף של יותר מ־5 מיליארד דולר.
לאחר נקיטת ההליך, בנק אוף אמריקה מסר כי הוא מתייחס ברצינות לציות בתחום הפשע הפיננסי, ושהשקיע מיליארדי דולרים בטכנולוגיה והקדיש אלפי עובדים למאבק בתחום. לדבריו, הוא התקדם מאוד בהשלמת העבודה שנדרשת כדי לטפל בנושאים שהעלו הרגולטורים.
צרפת
מתקפת סייבר יוצאת דופן בצרפת השמידה סחורות בשווי של מיליוני אירו
בצרפת התרחשה השבוע מתקפת סייבר חריגה: האקרים השתלטו על מערכות הקירור של כ־700 סופרמרקטים והעלו את הטמפרטורה בהם עד 50 מעלות צלזיוס. מזון רב נזרק לפח וכעת הרשויות בצרפת מחפשות את האחראים.
הכול התחיל ביום שני בבוקר. בשש וחצי, לפני שיצא מהבית, קיבל תאו פינטו דוס סנטוס, מנהל סניף "אינטרמרשה" באגנו שבמזרח צרפת, טלפון מאחד העובדים: "כל מה שאמור להיות קר - נהיה חם". 80 יחידות הקירור בחנות, מקפיאים, מקררים וחדרי אחסון, פיזרו אוויר חם לתוך המעברים. את היום העביר בזריקת מזון בשווי 43 אלף אירו, ובלילה ישן בחנות כדי לוודא שהכול תקין. עד יום רביעי שליש ממדפי הקפואים עדיין היו ריקים.
עד כה שום גורם לא לקח אחריות, לא נשלחה דרישת כופר ואין מסר פוליטי. מנהל סוכנות הסייבר הצרפתית אמר ביום שלישי שהרשויות עדיין לא מבינות מה קרה. קיארן מרטין, לשעבר ראש המרכז הלאומי לאבטחת סייבר בבריטניה, אמר שזה אחד מאירועי הפריצה המוזרים שהוא זוכר.
ארה"ב
אחרי 150 שנה: סנטרל פארק בניו יורק צפויה לשנות את פניו
מועצת העיר ניו יורק צפויה לאשר בשבוע הבא הצעת חוק שתביא לסופה את פעילות כרכרות הסוסים בסנטרל פארק עד 2028, אחרי יותר מ־150 שנה. ראש העירייה זוהראן ממדאני הודיע שהגיע להסכמה עם יו"ר המועצה ג'ולי מנין ופרסם שענף הכרכרות מגיע לסופו.
הרקע הוא מותו של תייר בן 18 מהודו, רומאנץ' מהאג'אן. ביוני הוא קפץ מכרכרה שסוסה נבהל ורץ בלי שליטה, במהלך נסיעה עם משפחתו. זה נראה כמקרה המוות הראשון בתאונת כרכרה מאז שהוכנסו לפארק.
זו לא הפעם הראשונה שמנסים לעצור את פעילות הכרכרות בפארק. שלושה ראשי עיר קראו לסיים את הענף והמועצה בכל פעם מנעה זאת. המתנגדים מציגים את הכרכרות כחלק מניו יורק שהעולם מכיר. נהג כרכרה ותיק אמר למועצה שהן מהדברים המזוהים ביותר עם העיר. נשיא איגוד עובדי התחבורה האשים את מנין ב"אופורטוניזם פוליטי מבזה".
לפי נוסח ההצעה, העירייה תכין תוכנית מעבר לנהגים ותוכל לשקול פיצוי, ובעלי הכרכרות לא יוכלו למכור את הסוסים לשחיטה.
דנמרק
הסיסמה: 123456. השלל: פרטים של 8.8 מיליון בני אדם
שש ספרות ברצף, מ־1 עד 6: זו הסיסמה שלטענת אדם המציג עצמו כתוקף, פתחה בפניו את הדרך לפרטים של מיליוני אנשים במרשם האוכלוסין הדני. הפרשה, שנחשפה בתחילת אוקטובר, קיבלה השבוע תפנית מביכה עם הדיווח כי הסיסמה "123456" שימשה לפחות שלושה חשבונות בחברת המחשוב שדרכה התאפשרה הגישה למידע, ובהם חשבון מנהל מערכת.
לפי העיתון הדני פוליטיקן, האדם שטען לאחריות סיפר כי הסיסמה הזאת אפשרה את החדירה. החברה, Pays ApS, אישרה שהגישה החוקית שלה למרשם נוצלה לרעה, אך הטענה בנוגע לסיסמה טרם אושרה רשמית. אם תאומת, המשמעות תהיה מטרידה בפשטותה: גישה למידע אישי בהיקף לאומי התאפשרה באמצעות רצף ספרות שאפילו אינו מנסה להיראות כמו סוד.
הרשויות אישרו כי נחשפו שמות, כתובות ומספרי CPR, המקבילה הדנית למספרי תעודת זהות, של כ־8.8 מיליון בני אדם. המספר גבוה מאוכלוסיית המדינה משום שהמאגר כולל גם נפטרים ומי שעברו לחו״ל. לפי הממשלה, התוקפים ניצלו הרשאות של חברה פרטית לחיפוש במרשם. שמות וכתובות שנכללו במסלול הגנה מיוחד לא נחשפו.
גם זיהוי האירוע מעורר שאלות. לפי מסמכים שחשפה רשת TV 2 , בוצעו כ־14 מיליון חיפושים אוטומטיים בין 10 ל־20 בספטמבר. הפעילות החריגה התגלתה רק ב־2 באוקטובר, בעקבות הליך חיוב שהצביע על שימוש יוצא דופן. מיליוני חיפושים, מתברר, לא הביאו לגילוי בזמן אמת.
גישת החברה נחסמה, המשטרה חוקרת ושרת הדיגיטציה הורתה על בדיקת אבטחה מקיפה. הציבור הוזהר מפני ניסיונות התחזות של פונים שכבר מכירים את פרטיו. לצד השאלה מי אחראי לתקיפה, נותרה שאלה בסיסית למדי: כיצד נשמרה הגישה למידע של מיליונים, ומי בדק שהחברות המחזיקות בה אכן מגינות עליה? הסיסמה הנטענת מושכת את תשומת הלב, אבל היקף החיפושים והזמן שחלף עד לגילוי מחייבים תשובות גם על מנגנוני הפיקוח.
