מעל ל-40 עובדים מתוך 55 הישראלים בחברת ההייטק הישראלית אופן ווב (OpenWeb), בעבר אחד מחדי-הקרן המבטיחים בתעשיית האונליין, התאגדו במטרה לחייב את החברה, שנמצאת כעת תחת ניהול של נאמן זמני, לשלם את שכרם ואת הזכויות הסוציאליות שלהם. הם דורשים שהתשלום יתבצע מתוך מקופת החברה - שבה כ-20 מיליון שקל - כחלק ממה שהם מכנים הוצאות הליך חדלות פירעון.
● מייסד אופן ווב בהתייחסות ראשונה לקריסה: "חברת הייטק לא שורדת ללא היזם שלה"
● "אולי הגניבה הגדולה בהיסטוריה": אתרי החדשות מאבדים גולשים ל-AI, וענקיות הפרסום הדיגיטלי בלחץ
אם הדבר לא יתקיים, מאיימים העובדים, הם יבקשו צו פירוק לחברה, כדי שיוכלו לקבל את גמלת הביטוח הלאומי המבוטחת להם מחשש שייוותרו חסרי שכר, כאשר הם עדיין ממשיכים לעבוד ולשמר את פעילות החברה - כך עולה מתוך החלטת השופט חגי ברנר מבית המשפט המחוזי בתל אביב בדבר מינוי נאמן זמני לחברה. במסגרת ההחלטה של השופט ברנר אושרה החלטה לפטר כ-70 מתוך 150 עובדי החברה, 55 מתוכם בישראל.
החברה הגישה בתחילת החודש בקשה למינוי נאמן לאחר שנקלעה לחובות של 177 מיליון שקל, מהם 60 מיליון שקל לקרן החוב הסינגפורית מארס שבבעלות קרן ליקווידיטי הישראלית. אופן ווב, שפיתחה מערכת לניהול תגובות (טוקבקים) באתרי חדשות, המשולבת יחד עם פרסומות וכתבות ממומנות באתרי חדשות, הגיעה בעבר לשווי של כ-1.3 מיליארד דולר והייתה מועמדת להנפקה.
החברה, שבשליטת קרנות ההון סיכון אינסייט פרטנרס וג'ורג'יאן, הגישה בקשה למינוי נאמן, כשהיא מטיחה האשמות בגבייה האגרסיבית לטענתה של קרן ליקווידיטי, בעוד שהאחרונה האשימה את הקרנות שלא הזרימו לחברה הון, וטענה להסתרת מידע קריטי.
בבקשת הפירוק ציינה החברה כיצד קרס שוויה מ-1.3 מיליארד דולר ב-2022 ל-500 מיליון דולר בלבד בשנת 2025, עד להצעת רכישה שקיבלה לאחרונה ולא התממשה, בתמורה ל-97 מיליון דולר בלבד, כאשר רק חלקה במזומן.
בתוך כך הציג עו"ד אהוד גינדס, שמונה על-ידי בית המשפט בתחילת החודש לנאמן הזמני של אופן ווב, תוכנית שיקום במטרה להפעיל את אופן ווב במהלך השבועות הקרובים כדי למכור אותה או את נכסיה.
על-פי התוכנית, שאושרה על-ידי השופט ברנר, הוצע כאמור לפטר כ-70 איש מתוך 150, ולהותיר 80 איש, בהם 55 העובדים בישראל.
יחד עם זאת, השופט הזכיר את מצבה הקשה של אופן ווב: יתרת המזומנים של החברה עומדת על כ-6 מיליון דולר בלבד, כאשר החברה צופה כי תגבה במהלך החודש עוד 7 מיליון דולר נוספים, וכי המזומנים יוקצו אך ורק להוצאות חיוניות ולשמירת העסק.
עם זאת, מכיוון שהגבייה המשוערת בכל אחד מהחודשים הקרובים עד סוף השנה צפויה לעמוד על כ-7 מיליון דולר, השופט לא פסל אפשרות של שיקום, והורה לנאמן לציין כשחלה הרעה במצב החברה, או-אז ייבחר עבורה מסלול של פירוק.
תמונה של חברה שתלויה על בלימה
בהחלטת בית המשפט התגלה גם כי עד כה גבתה קרן ליקוודיטי כמחצית מהחוב הכולל, שעומד על 20 מיליון דולר, מחברות-בנות חייבות של אופן ווב.
השופט הזכיר בהחלטתו כי "הנאמן מצביע על איומים מידיים (לקיומה של החברה - א"ג), ובראשם הפסקת שירותים חיוניים, נטישת מוציאים לאור ועובדים ושחיקת הכנסות בעקבות צעדי הגבייה הנמרצים - שלא לומר אגרסיביים - שנוקטת הקרן, תוך השתלטות על חשבונות הבנק של החברה והחברות-הבנות בחו"ל".
לדבריו, מאז שהקרן השתלטה על חשבונות הבנק, נעצר תזרים המזומנים, ולא שולמו תשלומים שוטפים למוציאים לאור, דבר שהוביל לירידה של למעלה מ-50% בפעילות הקבוצה.
השופט אומנם חייב את ליקווידיטי להחזיר את הכסף שגבתה מחשבונות הבנק של אופן ווב בארץ ובחו"ל, אלא שההחלטה לא תקפה לכספים שנגבו - אלה לכספים שנלקחו מחשבונות בנק של חברות-בנות חייבות ולא מחשבונות החברה, כך שלא ברור לאיזו גבייה מתכוון בית המשפט. בנוסף, לא התקבלה בקשת הנאמן להכניס את החברות-הבנות בחו"ל לתהליך, מאחר שהדבר ידרוש תחילת תהליך פירעון נפרד עבור כל אחת מהן.
מליקווידיטי נמסר: "להחלטה אין משמעות מעשית, היות שליקווידיטי לא גבתה ולו דולר אחד מחשבונות החברה הישראלית שבסמכות בית המשפט, בישראל או בחו"ל".
המסמכים שהגישה אופן ווב לבית המשפט עולה תמונה של חברה שתלויה על בלימה: ההכנסות בין השנים 2022-2023 עלו מ-101 ל-160 מיליון דולר, והחברה צפתה כי תגיע לסך הכנסות של 257 מיליון דולר בסוף 2026, אלא שהערכה מחודשת צופה ירידה דרמטית של ההכנסות ל-110 מיליון דולר בסוף השנה, והמשך ירידה ל-96 מיליון דולר בשנה הבאה.
גם תחזית רווח ה-EBITDA ירדה מ-57 מיליון דולר לשנה זו להפסד של 29 מיליון דולר. יתרת המזומנים לרבעון השלישי של השנה נותר על 2.7 מיליון דולר בלבד, עם צפי ליתרה שלילית של 4.3 מיליון דולר בסוף השנה.
