רשות המסים מנהלת מחלוקות של מאות מיליוני שקלים עם בעלי מניות - עובדים, מייסדים או קרנות בחברות הייטק - שמימשו מניות במסגרת סבבי סקנדרי בחברה, כך נודע לגלובס. המחלוקות סובבות סביב השאלה האם מכירת המניות במסגרת סבב הסקנדרי מהווה מכירה הונית שתמוסה במס רווח הון בשיעור 25%-30% או הטבה מעבודה הממוסה במס שולי שעלול להגיע לכ־50%.
● מנהל רשות המסים: "נצטרך לבטל את שטר ה-200 שקל, ובהמשך את המזומן כולו"
● מנהל רשות המסים מתנגד להעלאת מע"מ, ומה הוא חושב על מס רכישה?
חלק מהמחלוקות מתנהלות בימים אלה בביהמ"ש, אחרות עדיין בדיונים מול פקידי שומה. ובינתיים, עובדים ויזמים בסטרטאפים רבים ממתינים לחוזר מקצועי שיעשה סדר ויפתור את הדילמות, אותו התחייבה רשות המסים לפרסם בקרוב.
"זה קורה עכשיו כמעט בכל עסקת סקנדרי. הבעיה הזאת מעסיקה היום כל משרד רואי חשבון וכל משרד עורכי דין גדול בארץ שעוסק בעסקאות אלה", אומר עו"ד יאיר בנימיני, שותף מייסד במשרד בנימיני ושות' ומומחה למיסוי ישראלי ובינלאומי. לדבריו, "יצאו כבר שומות על מאות מיליוני שקלים. הבעיה המרכזית היא שאף אחד לא ידע שהמס פתאום עלול להיות גבוה יותר".
גל העסקאות יסתיים בהפתעה מיסויית?
סקנדרי או "עסקה שניונית" היא עסקה שבה משקיעים רוכשים מניות מבעלי מניות קיימים בחברה, והכסף עובר לכיסי המוכרים ולא לקופת החברה. זאת בהשוואה לסבב גיוס "ראשוני" שבו מנפיקה החברה מניות למשקיע, והכסף כולו זורם לקופת החברה. לעיתים קרובות, סבבים שניוניים וראשוניים נערכים זה לצד זה כעסקת חבילה.
עסקאות סקנדרי הפכו בשנים האחרונות לאחד הכלים המרכזיים בהייטק הישראלי. האחרונה בגל עסקאות הסקנדרי השנה היא חברת שרתי התקשורת מרעננה דרייבנטס, שמקדמת עסקת סקנדרי בהיקף של 40-50 מיליון דולר. בספטמבר השלימה חברת הסייבר קייטו את עסקת הסקנדרי השנייה שלה השנה, במסגרתה עובדיה צפויים להיפגש עם 40-50 מיליון דולר. לפני כן הייתה זו ScaleOps בעסקת גיוס הון שעיקרה היה סקנדרי, במסגרתה עובדים ומשקיעים נהנו ממאות מיליוני דולרים.
אלא שהעובדים והיזמים בחברות הללו ואחרות עלולים להיתקל בהפתעת מיסוי שלא ציפו לה: בשעה שהם בטוחים שהרווחים על המניות ממוסים במס רווח הון בשיעור 25% (30% לבעלי מניות מהותיים, בתוספת מס יסף), בחלק מהמקרים דורשת רשות המסים מס שולי על הרווח, שיכול להגיע גם ל־50%.
המחלוקות סובבת בין היתר סביב מקרים שבהם מומרות מניות רגילות למניות בכורה/מניות מועדפות (קדימות באקזיט, זכויות וטו ועוד) במסגרת הסקנדרי. הרשות טוענת שבמקרה שמניותיו של בעל מניות שהוא עובד או נותן שירותים בחברה הומרו למכשיר הוני אחר, יש לסווג את ההפרש בין שווי המניות לשווי המכשיר כהכנסת עבודה או כהכנסה מעסק.
במקרים נוספים שהתעוררה בהם מחלוקת, הערכת השווי לחברה בטרם מכירת המניות הייתה נמוכה מהערך שבו נמכרה המניה לבסוף. הרשות טוענת שהפער מהווה הטבה שהחברה השיגה לעובד שמכר את המניה ויש למסות אותו כהכנסה מעבודה.
בעיה נוספת היא שגם ברשות המסים לא הייתה אחידות בהתייחסות למיסוי סבבי הסקנדרי. לדברי בנימני, "נוצר בלאגן. היית הולכת לפקיד שומה שהיה אומר שזה רווח הון, אבל פקיד באזור אחר היה אומר 'מה פתאום? אלה הכנסות עבודה'. לכל אחד הייתה מדיניות משלו".
ברשות המסים לא התעלמו מהמצב וביולי האחרון הפיצה הרשות לפקידי השומה הנחיית ביניים בעניין עסקאות סקנדרי, שמבהירה שעד הסדרת הנושא יש לאשר כל שומה בעסקאות הללו אצל מנהל המחלקה המקצועית ברשות.
בהנחיה שהפיץ מנהל הרשות שי אהרונוביץ', צוין כי "מתוך רצון ליתן ודאות ושקיפות ביחס לנושא ועל מנת לעודד את ענף ההייטק, החטיבה המקצועית מתעתדת לפרסם חוזר ביחס להיבטי המס בעסקאות סקנדרי בחודשים הקרובים".
מומחה המס עו"ד מוטי בללתי, ממשרד גולדפרב, גרוס, זליגמן ושות', אומר כי "הדיון במיסוי עסקאות סקנדרי אינו רק ויכוח על שיעור המס, אלא גם על היכולת להצמיח בישראל חברות טכנולוגיה לאורך זמן. כשמחיר המניות נקבע במשא ומתן מסחרי בתנאי שוק, נקודת המוצא צריכה להיות שהתמורה משולמת בעד המניות. אם רשות המסים סבורה שחלק ממנה הוא תגמול על עבודה, עליה לבסס זאת על נסיבות העסקה ועל זיקה ממשית לעבודה, ולא להסתפק בעצם היותו של המוכר עובד".
"המחלוקות יכולות להגיע ליותר ממיליארד שקל"
גורם ברשות המסים ממהר להבהיר שהגישה של הרשות היא לא להקשות על היזמים והעובדים, להפך. "ידוע ששיעור משמעותי של הסטארטאפים הישראליים נפתחים כיום בארה"ב. הרשות שמה לה למטרה לסייע לענף ההייטק כדי להשאיר פה את היזמים".
לדברי אותו גורם, "אכן יש מחלוקות שמגיעות למאות מיליונים ויש גם תיקים בסכומים נמוכים יותר של עשרות מיליונים ופחות, אבל פוטנציאלית זה גם יכול להגיע למחלוקות של מעל מיליארד שקל. אבל יותר משאלת הכסף, זה עניין של ודאות שחשוב לנו לתת לשוק. היזמים צריכים לדעת כמה מס הם ישלמו".
אותו גורם ברשות מעריך שהחוזר המקצועי יתפרסם בסמוך לסוף השנה. "בינתיים אנחנו בוחנים את המקרים הדחופים, במובן שהשומות בהם עלולות להתיישן. שם נקבל החלטות פרטניות. שאר התיקים בהמתנה כי אנחנו רוצים לעצב את המדיניות בנושא. לא יהיה טיפול שונה בין תיק לתיק. פקיד שומה לא יכול לאמץ מדיניות עצמאית".
