מנהל רשות המסים: “נצטרך לבטל את שטר ה-200 שקל, ובהמשך את המזומן כולו”

"תקציב 2027-2028 יהיה אכזרי. אנחנו לא רואים שהולכת להיות צמיחה יוצאת דופן, ממשיכים להילחם בשבע חזיתות ואף אחד מהפוליטיקאים לא מבטיח לגמור את החזיתות כי לא בטוח שיש מוצא" - כך הזהיר מנהל רשות המסים, עו"ד שי אהרונוביץ', בכנס המסים השנתי של לשכת יועצי המס.

לדבריו, הוצאות הביטחון הגבוהות צפויות להימשך גם בשנים הקרובות ולהכביד על תקציב המדינה. "נשיא ארה"ב אומר תבחרו באחד המועמדים כי איתו אלך למלחמה שוב עם איראן, אז 200 מיליארד תקציב ביטחון לא רק ב-2027 אלא גם ב-2028. יש התפרעות מוחלטת בנושא המילואים, רכישות של אפאצ'י ששר אוצר התנגד להן, אבל אף אחד לא מתווכח עם מערכת הביטחון".

● מיטל סער לא לבד: הישראלים שמחזיקים 129 מיליארד שקל במזומן
● מנהל רשות המסים מתנגד להעלאת מע"מ, ומה הוא חושב על מס רכישה?

הדברים נאמרו על רקע הבטחותיהם של פוליטיקאים לקראת הבחירות, שלפיהן לא יועלו מסים בתקציב הבא. אלא שלדברי אהרונוביץ', לנוכח צורכי המימון של המדינה, יהיה קשה להימנע מצעדי מיסוי נוספים. ברשות המסים ובמשרד האוצר כבר בוחנים שורת מהלכים שנועדו להגדיל את הכנסות המדינה, תוך ניסיון לצמצם את הפגיעה בצמיחה ולהימנע מהעלאת המע"מ ומס ההכנסה.

קידום צמצום השימוש במזומן

אחד הצעדים שמקדם אהרונוביץ' הוא צמצום השימוש במזומן, שלדבריו משמש את הכלכלה השחורה. בין היתר, הוא מציע לבטל את שטר ה-200 שקל, ובהמשך אף לשקול את ביטול השימוש במזומן בישראל לחלוטין.

"בנק ישראל מתנגד לביטול שטר של 200 שקלים. ראינו מה קרה אצל ראש עיריית כפר סבא, את כל שטרות ה-200 שנתפסו בכספת. נצטרך לבטל את השטר הזה ואולי בכלל את המזומן", אמר.

לדבריו, ביטול השימוש במזומן עשוי להגדיל משמעותית את הכנסות המדינה ממסים. "יש מחלוקת בינינו לבנק ישראל. אני אומר לכם שאם מבטלים מחר בבוקר את השימוש במזומן בישראל זה יכול להביא לגבייה של 20-30 מיליארד שקל. בנק ישראל מתנגד לזה".

בנק ישראל הגיב לאחר דברי אהרונוביץ', וצינן את המהלך. "בנק ישראל מוצא לנכון להביא לידיעת הציבור כי הסמכות לביטול שטרות על פי חוק הינה של נגיד בנק ישראל. עד כה לא הוצג לנגיד ביסוס מקצועי המצדיק ביטול שטר כזה או אחר. באף מדינה בעולם לא בוטל המזומן באופן גורף. לכן, אין בכוונת נגיד בנק ישראל להפעיל את סמכותו ולפעול לביטול שטר כלשהו או לשינוי תמהיל השטרות שבמחזור", נכתב.

בוחנים את החמרת דרישות רפורמת הרווחים הכלואים

מהלך נוסף שנבחן ברשות המסים הוא החמרת הדרישות במסגרת רפורמת הרווחים הכלואים. בעוד ראשי הלשכות המקצועיות קוראים לבטל את הרפורמה או לרכך אותה, אהרונוביץ' הבהיר כי ברשות שוקלים דווקא להגדיל את שיעור הרווחים שחברות נדרשות לחלק מדי שנה, מ-6% כיום ל-8%.

"נצטרך צעדים קשים, ביניהם יכול להיות שנצטרך להעלות עוד יותר בחוק רווחים כלואים את דרישת החלוקה ל-8% ולא 6% כמו היום, כי אין כסף למדינה", אמר. לדבריו, "לא יעזור לאף אחד, 27-28' יהיו שנים קשות עד שהמזרח התיכון יחזור לאיזה שהוא מודוס ותקציב ביטחון יוכל לחזור למשהו יותר מרוסן מהיום".

הרפורמה, שנכנסה לתוקף בינואר 2025 במסגרת חוק ההסדרים, נועדה לצמצם את האפשרות של בעלי הכנסות גבוהות לדחות תשלומי מס באמצעות צבירת רווחים בחברות שבשליטתם. במסגרת הרפורמה, חברות מעטים וחברות ארנק נדרשות לחלק חלק מהרווחים שנצברו בקופתן או לשלם עליהם מס. בשנת 2025 נקבעה הוראת שעה שחייבה חלוקה של 5% מהרווחים הצבורים, ומשנת 2026 עלה שיעור החלוקה ל-6%.
הרפורמה עוררה התנגדות חריפה מצד גורמים במשק, שטענו כי היא תפגע בחברות ובהשקעות. למרות זאת, היא אושרה והניבה מאז כניסתה לתוקף עשרות מיליארדי שקלים לקופת המדינה.

ראשי הלשכות המקצועיות, בהם נשיא לשכת יועצי המס ירון גינדי, ממשיכים לקרוא לביטולה או לכל הפחות לריכוכה. אהרונוביץ', מצדו, הבהיר כי ביטול הרפורמה אינו נראה סביר לנוכח מצבה התקציבי של המדינה.

"אם אין ברירה נעלה את הדרישות במסגרת הרפורמה. אם המדינה צריכה כסף מה נעשה? במקום לחלק 6% שיחלקו 8%", אמר. "אם יחליטו לבטל את הרפורמה צריך להביא את הכסף ממקום אחר. אנחנו לא הולכים לשנים שיהיה עודפים אלא להיפך".

עם זאת, אהרונוביץ' ציין כי ברשות המסים מתכוונים לבחון את השפעות הרפורמה על המשק, וכי ייתכן שייערכו בה התאמות בהמשך. "אני לא בטוח שזה פוגע במשק כמו שטוענים המתנגדים, צריך לראות. אנחנו במרחק עדיין קצר מדי כדי לקבל החלטה אם זה פוגע בצמיחה או לא, צריך לקבל פרספקטיבה של יותר שנים, וכמו שהבטחנו ב-2027 נבדוק את הדברים ויכול מאוד להיות שנדייק אותם. אין חקיקה מושלמת, גם זו לא מושלמת".

מס הרכוש על קרקעות פנויות עשוי לחזור

צעד נוסף שנבחן לקראת תקציב 2027 הוא חידוש מס הרכוש על קרקעות פנויות, שבוטל בתחילת שנות ה-2000. אהרונוביץ' הביע תמיכה במהלך וטען כי ביטול המס בזמנו היה טעות.
"לדעתי הביטול של מס רכוש בשנות ה-2000 היה עוול, חבורה של אינטרסנטיים בזמנו ביטלו מס טוב", אמר.

לדבריו, רשות המסים פועלת יחד עם אגף התקציבים והכלכלן הראשי במשרד האוצר לגיבוש הצעות מיסוי לקראת התקציב הבא. המטרה היא למצוא מקורות הכנסה נוספים למימון הוצאות הביטחון, תוך צמצום הפגיעה בציבור ובפעילות הכלכלית.

"אם לא נחשוב על פתרונות נהיה מול שוקת שבורה ואז יצטרכו להעלות את המע"מ באחוז ועוד אחוז מס שולי, מדרגות וכולי", הזהיר. "אז מנסים לחשוב בצורה מקורית ולמצוא פתרונות שלא יכבידו על כלל הציבור".

אהרונוביץ' הוסיף כי במשרד האוצר מתקיימת עבודה אינטנסיבית לגיבוש שורת הצעות שיונחו בפני הממשלה ושר האוצר הבא. "צריך להביא כמה עשרות מיליארדים אז צריך להביא מיסים חכמים. אף אחד לא אוהב מיסים, אבל יש דברים שפחות פוגעים בצמיחה, ואת זה אנחנו מחפשים", אמר.

לדבריו, המטרה היא להציע חלופות שיאפשרו למדינה להתמודד עם צורכי התקציב ולהימנע ככל האפשר מהעלאות מסים רחבות ומקיצוצים רוחביים. "אני צריך לתת הצעות לאוצר איזה מיסים נכון להטיל איזה כדאי להטיל כדי להימנע מקיצוצים רוחביים מטורפים, שגם ככה יהיו, ולעודד צמיחה".