הרקע של אופיר סרדם (48) הוא לא טריוויאלי בשוק ההון. "גדלתי בשכונת שיכונים באשקלון, לא מרכז הפיננסים, בוא נגיד". ובכל זאת, "זה היה חלום ילדות שלי. הדבר היחיד שקשור לתחום היה עיתון יומי בבית שלנו, הייתי משוטט כל פעם במדורי הכלכלה והרגשתי שאני צריך ללמוד מה קורה, מה עומד מאחורי המספרים האלה. את כל נושא האופציות למדתי באופן עצמאי, וכך נשאבתי לעולמות האלה".
● כלבים שמריחים גידולים סרטניים וכוורות רובוטיות: הישראליות ברשימה היוקרתית של טיים
● הכנסות של יותר ממיליארד שקל השנה: הנתונים מאחורי הנפקת התשתיות הגדולה נחשפים
את מבחני ההסמכה כיועץ השקעות הוא עשה תוך כדי הצבא, וכך ימים ספורים אחרי שפשט את המדים בשנת 2006, הצטרף לבנק הפועלים, שם ביצע מגוון תפקידים. לפני שנה הוא הצטרף לבית ההשקעות סלע, שנרכש ע"י קרן הגידור ספרה באותם ימים. בית ההשקעות סלע עצמו מנהל כחצי מיליארד שקלים בקרנות נאמנות וניהול תיקים וסרדם הוא סמנכ"ל השקעות ומנהל מקצועי. במקביל, הוא מרצה מן החוץ באוניברסיטה העברית על תחום ההתמחות שלו - אופציות, חוזים עתידיים וניהול סיכונים.
"רמת סיכון של דגל אדום"
"ביום שישי האחרון הייתה קפיצת מדרגה ברמת הסיכון בשוק", אומר סרדם על הירידות בארה"ב בשבוע שעבר בהובלת מניות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית בפרט, שהשלימו נפילה של יותר מ־20% מהשיא האחרון. השאלה היא האם רק יוצא אוויר חם מהמניות הללו או שההשקעות הגדולות ב־AI לא יצדיקו את עצמן. אלה הגיעו אחרי הפתעה לרעה בנתוני האינפלציה בארה"ב, שהצביעו על עלייה לקצב שנתי של 3.7%.
המדד הטוב ביותר לשיקוף סנטימנט המשקיעים לדבריו, "הוא מדד הפחד, ה־VIX, שעלה לרמה של 22 נקודות וזה מסמל דגל אדום, מה שמחייב משנה זהירות. כל עוד מדד הפחד ב־15 נקודות זה דגל לבן, כלומר רגוע. אם הוא יגיע לרמה של 30 נקודות וצפונה זה יהיה דגל שחור". ומתי מדד הוויקס מאותת על הזדמנות קנייה? "כשמדד הפחד מזנק לרמה של 50 ומעלה היסטורית זה הוכח כנקודות כניסה שתמיד הניבה תשואות חיוביות בכל טווח זמן".
מה אתה עושה עם שיטת הדגלים הזו?
"מאוד בעייתי להסתמך על תחזיות לגבי העתיד, בוודאי על נבואות זעם, כאילו השוק הוא בועה או השוואות למשבר הדוט.קום". ובכל זאת, הוא מוסיף טיפ למשקיעים כיצד להתכונן לירידות הבלתי נמנעות שיגיעו לשוק המניות בשלב כלשהו. "השבוע האחרון של הירידות, היה מאוד חריף, בטח במניות הפופולריות. מי שהיה לו קשה להירדם בשבוע האחרון, כדאי שיבדוק את תיק ההשקעות שלו ואת הקצאת הנכסים, ויוודא שהתיק תואם את סיבולת הסיכון שלו. סיכון זה עניין סובייקטיבי, ואנחנו מגלים אותו בעיתות משבר.
"אם קניתם נכסים שיש היגיון מקצועי, כלכלי ופונדמנטלי להחזיק אותם, וההיגיון לא השתנה, בטח בתחום הטכנולוגיה והשבבים, צריך להיות מאוד שקולים מבחינה מקצועית לפני שמקבלים החלטות מכירה". מבחינתו, אין כעת סיבה למהר ולמכור. "צריך לחכות לעונת הדוחות שמתחילה כעת. בנוסף, יש בחירות בפתח ועוד. הרבה חוסר ודאות יתפוגג כאן והרבה אינפורמציה תגיע לשוק. לכן צריך להמתין ולראות איך הדברים מתפתחים".
הוא מציין כי "אמנם נוצרו הזדמנויות באג"ח הדולרי בארה"ב אבל זה מגיע עם חשיפה לשער הדולר־שקל והוא יכול להיות מהותי לתשואה".
אם יש משהו שגורם לו לחוסר נוחות הוא היחס של המשקיעים הפרטיים לשוק המניות, "בארה"ב רואים הרבה סממנים של קזינו. בשוק האופציות, האופציות הכי סחירות הן אופציות ליום אחד. זה מייצר המון רעש אבל אני עדיין לא רואה סיכון מערכתי שיכול לגרום לשוק להתרסק. המשקיעים הפרטיים מגיעים עם פילוסופיית השקעה של 'חיים פעם אחת' וכל פעם שהיו ירידות הם ראו בזה הזדמנות. פעם בירידות משקיעים היו מחפשים דרך לברוח".
איך ישפיעו הבחירות בארץ על השוק?
השיחה עם סרדם מתנהלת קצת יותר משבוע לפני הבחירות בישראל. בניגוד למנהלי השקעות אחרים שבטוחים שהבורסה תתפקד טוב רק אם הממשלה הנוכחית תוחלף, סרדם מעריך כי "הרבה פעמים פחות קריטי לשוק האם יקרה א' או ב' כמו שהשוק מחכה שהאירוע עצמו יתרחש וחוסר הוודאות יפחת. מה שחשוב בבחירות בארץ זו שתהיה הכרעה ותקום איזושהי ממשלה ותיווצר יציבות, הרבה יותר מכל דעה פוליטית לכאן או לשם. ברגע שיהיו בחירות ותהיה הכרעה לצד זה או אחר, ולא נגיע למצב של סבבי בחירות חוזרים, זה יפיג את חוסר הוודאות ויהיה גורם למהלך חיובי בשוק המקומי".
הבורסה בארץ בתשואה שלילית של 5% במדד ת"א 125 כבר חצי שנה, אחרי הכפלה בשנתיים שלפני. מבחינתו של סרדם הירידות האחרונות לא מעניינות. "בארץ אנחנו רואים נתונים כלכליים חזקים ועוצמה בשווקים. אין שינוי מבחינתנו, אנחנו נשארים אופטימיים לגבי השוק המקומי".
"להיות פחות תלויים במניות בודדות"
סרדם דוגל בניהול תיק פשוט, תוך היצמדות למוצרים עוקבי מדדים רחבים. למשקיע סולידי הוא מציע להקצות 10% למניות בארץ ו־10% למניות בארה"ב. עוד הוא מקצה 40% לאג"ח ממשלתיות בישראל (חלוקה שווה שקלי וצמוד מדד), 30% לאג"ח קונצרניות בישראל (גם כאן בחלוקה שווה), ו־10% לאג"ח ממשלתיות וקונצרניות בארה"ב. מח"מ (משך חיים ממוצע) התיק הוא 4 עד 6 שנים.
למשקיע אגרסיבי הוא מציע חשיפה של 40% למניות בישראל, 35% למניות בארצות הברית, ועוד 5% למניות בשווקים מתעוררים והודו. במרכיב החוב מקצה סרדם 15% לאג"ח קונצרני בישראל (בחלוקה שווה בין שקלי וצמוד מדד) ועוד 5% לאג"ח ארה"ב, ממשלתי וקונצרני.
את החשיפה לשווקים המתעוררים הוא עושה באמצעות קרן FRDM ש"מעניקה חשיפה לשווקים מתעוררים לפי מדי חופש אישי וכלכלי. היא נמנעת מהשקעה במדינות כמו רוסיה וטורקיה ומתעדפת חשיפה לטיוואן, דרום קוריאה ופולין".
מבחינת סרדם, צריך להיחשף בעיקר למדדים הגדולים. "S&P, נאסד"ק, ת"א 125, כדי להגדיל את הפיזור. זה מאפשר ניהול סיכונים ופחות תנודתיות. צריך להיות פחות תלוי במניות בודדות". עוד סיבה לכך לדעתו היא ש"השוק הפך להיות ריכוזי בצורה קיצונית. 10 מניות מייצרות את רוב התשואה, יש פער קיצוני ביניהן לשאר המניות ולכן קשה לבחור מראש את המניות המנצחות".
מעבר למדדים הוא מציע להיחשף בעיקר לטכנולוגיה ולצד זאת, לסקטור הבריאות ש"בשבוע האחרון, במהלך המימושים במניות הטכנולוגיה וה־AI, סקטור הבריאות תיפקד כעוגן דפנסיבי. החברות בסקטור נהנות מביקוש קשיח עם צמיחה עקבית בתחומים כדוגמת הרפואה המותאמת אישית, לצד צפי להאצה בצמיחת הרווחים ב־2027".
***אין באמור ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם, או משום עצה או המלצה לרכישה או מכירה של מוצר פיננסי כלשהו.
