אנבידיה מרחיבה את פעילותה באירופה באמצעות השקעות בחברות טכנולוגיה ושיתופי פעולה עם ממשלות, ובהם הסכם לקידום בינה מלאכותית בתעשייה שנחתם אמש (ב') עם ממשלת גרמניה.
מחר יישא מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, את הנאום המרכזי בכנס GTC בברלין. לפי תוכנית הכנס, במוקד יעמדו הקמת תשתיות מחשוב מקומיות, שילוב AI במפעלים וברובוטים, ואבטחת סוכנים שמבצעים משימות באופן עצמאי.
● אנבידיה מכריזה: המהנדס שיוביל את בניית קמפוס הענק בטבעון
● זינוק של 20% בחצי שנה: הסקטור שמרוויח מהנפילה החופשית של מניות השבבים
לקראת הכנס ביקר הואנג בכמה מדינות באירופה. בצרפת הודיעו חברת טכנולוגיות הבריאות Doctolib וחברת הרובוטיקה Genesis AI על השקעה מצד אנבידיה. בבריטניה התחייבה אנבידיה לספק משאבי מחשוב בשווי 250 מיליון דולר במשך חמש שנים למחקר בתחום בטיחות הבינה המלאכותית.
אתמול נפגש הואנג עם קנצלר גרמניה פרידריך מרץ. ממשלת גרמניה ואנבידיה חתמו על הצהרת כוונות לפיתוח מודלי AI לשימוש בתעשייה, ברובוטיקה ובמערכות אוטונומיות. אנבידיה הודיעה גם על השקעות מתוכננות בארבע חברות גרמניות. לפי החברה, היקף ההשקעות וההתחייבויות שלה לתמיכה בחברות ובמוסדות באירופה מסתכם בקרוב ל־10 מיליארד דולר.
ההשקעות עשויות גם להגדיל את הביקוש למוצרי אנבידיה: פיתוח והפעלה של יישומי AI דורשים תשתיות מחשוב, וככל שהשימוש בהם יתרחב, החברות עשויות להזדקק לשבבים ולציוד נוסף. במקביל, מדינות באירופה מקדמות "בינה מלאכותית ריבונית", כלומר, פיתוח והפעלה של מערכות AI תוך שמירה על שליטה מקומית בנתונים ובתשתיות. שיתוף הפעולה עם אנבידיה מאפשר להן להרחיב את היכולות האלה, אך משמר את התלות בטכנולוגיה אמריקאית.
החידושים שאנבידיה צפויה להציג
בכנס GTC בסן חוזה במרץ האחרון הציגה אנבידיה את Vera Rubin, מערכת מחשוב המשלבת שבבים ורכיבי תקשורת להפעלת מודלי AI, ואת NemoClaw, תוכנה להפעלת סוכנים עם בקרות אבטחה ופרטיות. בכנס בברלין, אחת השאלות תהיה אם החברה תציג עדכונים על השימוש במערכות האלה אצל לקוחות ועל עלות הפעלתן.
סוכני AI עשויים להגדיל את הביקוש למחשוב, משום שמשימה אחת יכולה לדרוש מהם לחפש מידע, לכתוב קוד ולהפעיל מודל פעמים רבות. לכן, גם אם כל פעולה נעשית זולה יותר, העלות הכוללת של השלמת המשימה עשויה להיות גבוהה. כדי להצדיק שימוש נרחב בסוכנים, ארגונים יצטרכו להראות שהם חוסכים זמן או משפרים את התוצאות ביחס לעלותם.
נושא נוסף בכנס יהיה שילוב AI ברובוטים, בכלי רכב ובמפעלים, תחומים הרלוונטיים במיוחד לתעשייה הגרמנית. תוכנית הכנס כוללת רובוטים דמויי אדם ומערכות אוטונומיות, שהרחבת השימוש בהן תלויה גם בעמידה בדרישות אמינות ובטיחות.
דגש על אבטחת סוכני AI
לצד הרחבת השימוש בסוכני AI, הכנס יעסוק גם באבטחתם. כדי לבצע משימות, סוכנים זקוקים לגישה למידע ולמערכות ארגוניות. האתגר הוא לאפשר להם לעבוד, ובמקביל למנוע חשיפת מידע רגיש או ביצוע פעולות שלא אושרו.
רק בחודש שעבר הכריזה אנבידיה על Open Agent Safety Platform, פלטפורמה לאבטחת סוכני AI משלב הבדיקות ועד להפעלתם בארגון. סוכנים כאלה מקבלים גישה למידע ולמערכות כדי לבצע משימות, ולכן נדרשים מנגנונים שימנעו מהם לחשוף מידע רגיש או לבצע פעולות שלא אושרו. הפלטפורמה כוללת את OpenShell, תוכנה שאוכפת הרשאות וכללי אבטחה, ואת Sentry, מערכת ניטור נפרדת שנועדה לזהות חריגות ולאפשר את עצירת הסוכן.
הכניסה של אנבידיה לעולם אבטחת סוכני AI עשויה להרחיב את התחרות גם מול חברות סייבר ישראליות הפועלות בתחום. עם זאת חשוב לציין כי היקף ההשפעה תלוי ביכולות שתציע הפלטפורמה ובמידת החפיפה למוצרים שלהן, לצד האפשרות לשיתופי פעולה.
במקביל, בין המציגות בכנס יש נוכחות ישראלית בולטת. דקארט מפתחת מודלי עולם, המדמים סביבות חזותיות ומגיבים לשינויים בזמן אמת. לצדה יציגו VAST Data ו־ WEKA, המפתחות תשתיות נתונים למערכות AI.
