חברות התעופה הזרות ולצדן אל על פונות לבית המשפט העליון בעתירה שבה הן מבקשות לפטור אותן מתשלום הוצאות הנוסעים שטיסותיהם בוטלו בתקופת "שאגת הארי". החברות מבקשות לקיים דיון דחוף בנושא, שאותו הן מגדירות "עתירה המעוררת שאלה משפטית מורכבת ודחופה, בעלת השלכות מיידיות ומשמעותיות ביותר על ענף התעופה".
בדצמבר 2025 הוגשה עתירה דומה בקשר לסגירת השמיים במבצע "עם כלביא", ודיון בהליך צפוי להתקיים במרץ הקרוב. ככל הנראה, שתי העתירות יאוחדו.
● בעקבות ביטול הקו ליפן: תביעה ייצוגית נגד ארקיע
● "בשיעור הגבוה ביותר בהיסטוריה": האזהרה של מנכ"ל ריינאייר
הפעם, ובשונה מהעתירה הקודמת לא מדובר ב-12 ימים בהם השמיים היו סגורים, אלא בפרק זמן של 40 ימים. הדרישה היא שבית המשפט יחייב את שרת התחבורה מירי רגב להסביר מדוע היא לא הפעילה את הסמכות שניתנה לה בתיקון שנערך לחוק שירותי התעופה וקבעה מגבלת ימים לתשלום הוצאות הנוסעים על ידי חברות התעופה. נטען כי יש לפטור את חברות התעופה באופן מלא מחבות לתת תשלום בגין הוצאות הנוסעים.
מדובר בחובת פיצוי על עלויות לינה, אוכל, שתייה ונסיעות שישראלים נאלצו לשלם מכיסם עד שהתאפשרה להם טיסה חזרה ארצה כאשר המרחב האווירי נסגר לטיסות. העתירה הוגשה על ידי עורכי הדין שירלי קציר, אמיר ורון, ליאור לינהרד ושמואל הלוי ממשרד פישר (FBC).
"נשללה היכולת לספק חלופה לנוסעים"
נזכיר כי לפני מבצע "שאגת הארי", חברות התעופה הזרות חידשו את טיסותיהן לישראל בעקבות קריאת המדינה לחדש את התעופה הבינלאומית לארץ, כדי להגדיל את היצע הטיסות, להוזיל אותן ולאפשר לאזרחי ישראל זמינות של מקומות בטיסות.
עם תיקון החוק נקבע כי החובה לספק שירותי סיוע חלה במקרים שבהם חברת התעופה יכולה להציע טיסה חלופית. עד למועד הטיסה החלופית, נועד הסיוע לתת מענה לנוסעים שנאלצים להמתין זמן קצר, ולממן את הוצאות המלון והשהייה שלהם.
ואולם במקרה הזה טוענות חברות התעופה, לא מדובר בהמתנה אלא באי ודאות מתמשכת. "מדובר בפרק הזמן הארוך ביותר בתולדות מדינת ישראל שבו נותר המרחב האווירי של ישראל סגור להפעלת טיסות מסחריות סדירות. בנסיבות אלה נכפה על חברות התעופה שלא להפעיל את טיסותיהן לישראל ונשללה מהן כל יכולת מעשית לספק חלופה לנוסעים מבלי שהייתה בנמצא כל אינדיקציה באשר למועד שבו תתאפשר חזרתן לפעילות בישראל", לשון העתירה.
"לא יכולה להיות מחלוקת על כך שהאחריות להשבתת הפעילות בנמל התעופה בן גוריון מונחת לפתחה של מדינת ישראל. אין כל היגיון ואין כל הצדקה בהטלת הנזק הכלכלי והמעשי על כתפיהן של חברות התעופה". לחילופין, התבקש סעד של הגבלת חובת הפיצוי לשני לילות בלבד.
מה הנזק?
"חברות התעופה עצמן ספגו ונשאו בנזקים כבדים ביותר", כך מפורט בעתירה. "ובכלל זאת, הפסקת פעילות מלאה בקווים מישראל ואליה, שיבוש רוחבי של חובות טסיות בינלאומיים, פגיעות תפעוליות, תלונות ותביעות מצד נוסעים.. והכל עקב ההחלטה של המדינה לסגור את המרכז האווירי".
ממידע שנמסר לגלובס עולה כי הנזק שנגרם לחברות התעופה בכללותן בעקבות סגירת השמיים במבצע "שאגת הארי" מוערך במיליארד שקל (380 מיליון דולר). אל על לבדה דיווחה על נזק של 150 מיליון דולר. אם חברות תעופה יצטרכו לשלם ולשאת בנזקים האלו, החברות הזרות שבהן מזהירות כי הן לא ירצו לטוס לישראל יותר, ומי שיפגע הוא הצרכן.
במהלך מבצע "שאגת הארי" בוטלו כ-40 אלף המראות, לפי ההערכות מדובר בכ-100 טיסות ביום. אלו גררו גל של תביעות: בבתי המשפט מתנהלים עשרות הליכים ייצוגיים ואלפי תביעות בבתי משפט השלום ובבתי המשפט לתביעות קטנות.
"כל עוד לא תוכרע השאלה אם חובת שירותי הסיוע חלה גם במצב של סגירת שמיים ממושכת, חשופות העותרות להיקף אדיר של תביעות ובהן הליכים ייצוגיים בהן מבקשים מגישי ההליכים לחיובן בסכומי עתק", נכתב בעתירה. "סעיף 9א לחוק שירותי תעופה שתוקן במסגרת תיקון מס' 2 נועד לייתר את הצורה בהליכי חקיקה חדשים בכל מצב חירום ולהעמיד בידי שרת התחבורה מגנון מהיר, מוגדר ומבוקר להתאמת משטר ההטבעות לנסיבות חריגות. חרף זאת, בעקבות מבצע שאגת הארי לא נערכה התאמה חקיקתית כלשהי ושרת התחבורה לא הפעילה את הסכמות שהונקתה לה", הוסיפו.
