מניית יצרנית המרעומים ארית תעשיות כבשה בשנים האחרונות את צמרת טבלת התשואות בבורסה בת"א, בעקבות הזינוק בביקוש למוצריה מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". בסוף השנה שעברה, ניצלה החברה הביטחונית, בניהולו של חיים שטפלר, את הגאות במחיר המניה באותה עת, כדי לצאת למהלך של גיוס פרטי ענק מגופים מוסדיים, בהיקף של 900 מיליון שקל. זאת באמצעות החברה הבת רשף , לאחר שניסיון הנפקתה של האחרונה לציבור נכשל.
● ג'נריישן גייסה חוב של מעל מיליארד שקל למימון רכישת שו"ב אנרגיה
● שפיר מוכרת את חברות חלוקת הגז הטבעי תמורת 230 מיליון שקל
הערכת שווי חדשה שפורסמה השבוע, חושפת צניחה חדה בשווייה של רשף, שמחקה לגופים המוסדיים שהשתתפו במהלך סכום של כ־380 מיליון שקל. ההפסד הכבד על הנייר מצטרף לירידת ערך נוספת שחוו המוסדיים בארית, לאחר שרכשו בתחילת השנה הנוכחית מניות החברה הציבורית ארית מידי בעל השליטה, צבי לוי, בעת שזו נסחרה בשיא, תמורת 400 מיליון שקל. השקעה שעליה הם מופסדים על פי ההערכות בכרבע מיליארד שקל - כשמאז אותה רכישה ירדה מניית ארית בכ־70%.
ברקע, בחודשים האחרונים חווה מניית ארית, שהגיעה בתחילת השנה לשווי שיא של 7.2 מיליארד שקל, ירידות שערים משמעותיות. למעשה, מאז אותו שיא צנחה מניית ארית בכמעט 80% לשווי של 1.5 מיליארד שקל בלבד (חרף עלייה של מעל 10% בשבוע הנוכחי). זאת, בעיקר על רקע הירידה בביקוש למוצריה שבאה לידי ביטוי בהכנסות ובצבר ההזמנות שעליהם דיווחה; וכן הירידה במחיר המניות הביטחוניות בחודשים האחרונים, לנוכח הירידה במפלס העימותים הצבאיים ברחבי העולם.
הגיוס גדל ל־900 מיליון שקל
בסוף שנת 2025 הפתיעה ארית את שוק ההון המקומי, כשפרסמה תשקיף לקראת הנפקה ראשונית (IPO) של החברה הבת "רשף טכנולוגיות", לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. אלא שכעבור מספר ימים, נאלצה החברה לסגת מהמהלך בעקבות התנגדות עזה מצד הגופים המוסדיים המושקעים בארית.
זאת, בעיקר בשל העובדה שהמהלך היה הופך את ארית למעין חברת החזקות, שכן רשף מהווה כיום כמעט את כל פעילותה, כך שבאופן טבעי ארית אמורה להיסחר בדיסקאונט על שווי החזקותיה. זאת בזמן שבהנפקה המתוכננת אמורה הייתה רשף לקבל שווי נמוך יותר מזה של ארית (שנסחרה בשווי של מעל 5 מיליארד שקל באותו מועד).
לבסוף, החליטה ארית לבצע מהלך חלופי שכלל גיוס פרטי של כ־600 מיליון שקל עבור החברה הבת, לפי שווי של כ־3.75 מיליארד שקל לרשף. בהנפקה הפרטית השתתפו שורה של גופים מוסדיים כולל כלל, הפניקס, מיטב ומור, והיא התבצעה במסגרת פלטפורמת "רצף מוסדיים". לגופים שהשתתפו בהנפקה ניתנה אופציה לרכישת מניות נוספות, אשר מומשה במלואה והביאה את היקף הגיוס הכולל ל־900 מיליון שקל.
מאז אותה הנפקה, ירדה מניית חברת האם ארית, שרשף מהווה כאמור את עיקר עסקיה, בכמעט 60%. ירידה שמשתקפת לראשונה בהערכת שווי חיצונית אותה פרסמה ארית השבוע, כחלק מההתחייבות שלה למוסדיים שהשתתפו בהנפקה. מההערכה עולה כי שווי החזקות של המוסדיים (22%) ברשף עמד בסוף המחצית הראשונה של השנה על 520 מיליון שקל. כלומר, תוך פחות משנה חלה שחיקה של 40% בשווי החזקות המוסדיים המשקפת להם הפסד (על הנייר) של כ־380 מיליון שקל.
לפי הערכת השווי, שבוצעה על ידי חברת הייעוץ הכלכלי פניגשטיין, כהן ושות', מחירה ההוגן של מניית רשף בסוף המחצית הראשונה של השנה עמד על כ־4.5 שקל. לצורך השוואה מציינת המעריכה, כי מחיר המניה בהתאם לאותו המודל עמד בסוף שנת 2025 על כ־8.5 שקל, כלומר ירידה של כ־46% בפחות מחצי שנה.
ההערכה החדשה התבססה בעיקר על מחירה בבורסה של מניית ארית (המחזיקה כיום כ־77.6% ממניות רשף), בניכוי נכסים והתחייבויות אחרות של ארית שאינן קשורות לרשף, הוצאות מטה, וכן דיסקאונט הנוגע לעובדה, שכמעט אין סחירות במניית רשף. אגב, מאז סוף יוני איבדה מניית ארית 35% מערכה, כך שניתן להעריך שהערכת השווי לו הייתה מתקיימת היום, הייתה משקפת שווי נמוך אף יותר לרשף.
בעל השליטה ניצל את הזינוק ומימש בזמן
ההפסד של המוסדיים ברשף מצטרף למחיקת שווי נוספת שביצעו שורה של גופים בעקבות הצניחה במחיר מניית ארית. בסוף ינואר האחרון מכר בעל השליטה, צבי לוי, נתח ממניותיו (7% מהחברה) לשורה של גופים תמורת כ־395 מיליון שקל. ברקע, לוי, איש עסקים חרדי מטבריה ששומר על פרופיל תקשורתי נמוך, ניצל זינוק של 6,630% תוך שלוש שנים במניית החברה - שאת השליטה בה רכש לפני שני עשורים תמורת מיליונים בודדים.
מי שרכשו מלוי את המניות רגע לפני שנגעו בשיא היו קבוצה של משקיעים זרים גדולים, אליהם הצטרפו גם חברות הביטוח מנורה והפניקס ובית ההשקעות מור. אלא שמאז איבדו, כאמור, מניות החברה כמעט 70% מערכן, כשאותם משקיעים רואים כיצד השקעתם רושמת הפסד (על הנייר) של כ־245 מיליון שקל, גם לאחר שלוקחים בחשבון את הדיבדנדים הגדולים שחילקה ארית מאז.
הביצועים נשחקו, הרווח צנח וההכנסות ירדו
מאחורי התשואות המאכזבות של מניית ארית מתחילת השנה, עומדת בעיקר השחיקה בביצועיה. כך, בסיכום המחצית, עמדו הכנסות החברה על כ־133 מיליון שקל, ירידה של כ־14% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי של החברה צנח בכ־45% ועמד על כ־52.4 מיליון שקל. זאת, בין היתר, בעקבות הפסדים לא ממומשים מהשקעות בניירות ערך בהיקף של כ־25.5 מיליון שקל, שמאז התאיינו לחלוטין, כתוצאה מעלייה בשווי תיק ניירות הערך של החברה.
במבט קדימה, החברה צופה כי תסיים את שנת 2026 עם הכנסות של כ־340 מיליון שקל, ירידה של כ־42% ביחס לשנת 2025. ברקע, נכון לסוף הרבעון השני לחברה צבר הזמנות בהיקף של כ־671.8 מיליון שקל (כולל הזמנה מותנית בסך של כ־50 מיליון דולר), נתון נמוך בכ־10% מזה שנרשם בסוף שנת 2025, והרחק מאחורי הצבר בתקופה המקבילה אשתקד (1.1 מיליארד שקל).
בנוסף, בחברה החליטו על חלוקת דיבידנד בהיקף חריג של כ־529 מיליון שקל. מתוך הדיבידנד סכום של כ־317.4 מיליון שקל חולקו בחודש שעבר; בעוד היתרה (כ־211.6 מיליון שקל) מותנית באישור בית המשפט לחלוקת הרווח ממכירת כ־11% ממניות חברת הבת רשף, שבוצעה בסוף שנת 2025.
זאת, לאחר שמנהלי ארית ראו את השחיקה בתיק ניירות הערך שלהם והגיעו להבנה שמוטב לחלק את הכסף, ולא להסתכן בשחיקה נוספת בערכו. וכן על אף שמאז, ההפסדים הללו נמחקו במלואם, בצל ההתחזקות בשווקים. לכך, הצטרף חשש אותו הביעו חלק מבעלי המניות בפני הנהלת ארית, לפיו הסכום ישמש לרכישת פעילויות שאינן בליבת פעילות החברה.
