יוון נערכת לחידוש העבודות על פרויקט האינטרקונקטור - כבל החשמל התת־מימי במתח גבוה (HVDC) שנועד לחבר את רשת החשמל שלה לקפריסין ולישראל. במסגרת ההיערכות, הספינה הצרפתית "אביי מרנגו" צפויה לבצע בקרוב סקרים ימיים. אלא שהצעד עלול לפתוח חזית חדשה מול טורקיה.
● יותר מ-100 מיליון דולר: העסקה שנרקמת בין רפאל ומספנות ישראל לקפריסין
● עסקת הענק עם יוון: המערכת שישראל לא הייתה מוכנה למסור
אנקרה ואתונה רואות את הגבולות הימיים שלהן באופן שונה לחלוטין - תפיסה התקפה גם לגבי גבולותיה הימיים של קפריסין. במקרה של עבודות הספינה הצרפתית, מדובר בהתנגשות אשר עשויה להיווצר דרומית לכרתים. אין מדובר בתרחיש מופרך, הן בשל אירועים צבאיים נוכחיים והן בשל אירועים מהעבר הלא רחוק, הנוגעים לכבל.
החשש מחיכוך השתקף בשטח כבר בסוף השבוע האחרון. ביום חמישי הודיעה יוון על שטח ימי סגור (NAVTEX) מדרום לכרתים לצורך התרגיל הצבאי "אונומיה 2026" בשיתוף קפריסין, צרפת ואיטליה. מכיוון שטורקיה רואה באותו מרחב ימי שטח שבשליטתה, היא מיהרה להגיב בהכרזת NAVTEX נגדית על האזור. " NAVTEX היא אזהרה לימאים להתרחק, כי הצבא עשוי לבצע תרגילים שעלולים לגרום לנזק לספינות", מסביר ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.
המולדת הכחולה של ארדואן
זו לא הפעם הראשונה שטורקיה הפגינה כוחניות בכל הקשור למיזם. לפני כשנה וחצי, היוונים החליטו להתעלם מאיומי משטר ארדואן והכריזו על שטח ימי סגור כדי להתחיל בפריסה במרחב האיים שבין רודוס לכרתים. הספינה האיטלקית NG Worker הגיעה לאתר העבודות, אך מועד תחילת הפעילות נדחה שוב ושוב לאחר שהטורקים איימו לחתוך את הכבלים, ובאתונה העדיפו להימנע מצעד חד־צדדי מחשש לעימות צבאי. כעת, התמונה שונה: יוון ביצעה בתוך חודשים ספורים רכש ביטחוני מישראל במיליארדי דולרים - ובאתונה נראים הרבה יותר החלטיים.
ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מסבירה כי באנקרה מתנגדים בחריפות לפרויקט האינטרקונקטור, משום שהוא מיועד לעבור בשטח הסכם הגבול הימי הטורקי־לובי מ־2019 - אבן דרך מרכזית בחזון "המולדת הכחולה" של ארדואן. באותו הסכם יצרו אנקרה וטריפולי גבול ימי משותף, חסר תקדים ברמת המשפט הבינלאומי, הבא על חשבון שטחה הימי של יוון. הסכם זה הוא רק נדבך אחד מתוך התפיסה הימית הניאו־עות'מאנית של טורקיה, השואפת להפגין שליטה במזרח הים התיכון, בים השחור, בים האגאי ואף מעבר להם.
מול העמדה היוונית-ישראלית-קפריסאית, משטר ארדואן ממשיך להפגין כוחניות. סגן נשיא טורקיה, ג'בדט יילמאז, הכריז ביום שישי האחרון כי במסגרת תקציב הביטחון הטורקי המיועד ל־2027 תחול קפיצה אדירה של 229% בסעיף הרכש של אמצעי לחימה. אנקרה נוקטת בקו לוחמני זה מתוך מודעות מלאה לכך שפרויקט האינטרקונקטור נושא חשיבות אסטרטגית ראשונה במעלה עבור ירושלים, לא פחות מאשר עבור שותפותיה למיזם. כאן, כפי שהמלחמה מול איראן הבהירה, התשתיות הן יעד מטווח. חיבור לרשתות זרות יספק לישראל גיבוי קריטי ויאפשר הגדלת יתירות במקרי חירום ותקלות.
"המתיחות סביב הכבל מגיעה לשיא"
ד"ר כהן ינרוג'ק מסביר כי הטורקים נחושים למנוע את פריסת הכבל ללא הסכמתם: "הם דורשים שהיוונים יישבו איתם וימצאו פתרון - מה שלא נראה אפשרי. אמנת חוק הים פועלת לטובת יוון, שנהנית מגיבוי האיחוד האירופי
ולכן אין לאתונה סיבה להתקפל. היא צפויה להכניס למשוואה שחקניות נוספות כמו ארה"ב וצרפת, כדי להפעיל לחץ על טורקיה".
לצרפת יש אינטרס כלכלי: חברת "מרידיאם" רכשה השנה 50% מהאחזקות בחברת GSI המנהלת את המיזם, ואילו חברת "נקסאנס" אמורה לייצר ולספק את הכבלים.
על רקע התועלת האסטרטגית, ד"ר לינדנשטראוס מעריכה כי נכון גם לישראל להשקיע פיננסית בחיבור מול קפריסין. "לשני הצדדים, טורקיה ויוון, קשה לוותר ואף אחד לא מעוניין להיראות חלש. מנגד, היוונים, הקפריסאים והישראלים רואים בפרויקט נכס חיוני בעל היתכנות גבוהה בהרבה מצינור הגז 'איסטמד' שהתבטל, כשרשת הביטחון והיתירות האנרגטית עומדות על הפרק. האיחוד האירופי כבר הביע תמיכה, ולצידו גם מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו, שהביע בביקורו באתונה תמיכה ברורה באינטרקונקטור".
