עסקת הענק עם יוון: המערכת שישראל לא הייתה מוכנה למסור

1יוון לא תקבל את קוד המקור של מערכות הנשק הישראליות שתרכוש

יוון לא תקבל מישראל את קוד המקור של מערכת השליטה והבקרה שתעמוד בבסיס מגן אכילס, מערך ההגנה האווירית החדש שהיא מקימה בעלות של כ-3 מיליארד אירו, כך לפי פוליטיקו. מדובר בסוגיה מהותית מבחינת יוון: קוד המקור הוא למעשה התשתית התוכנתית שמפעילה את המערכת, וגישה אליו הייתה מאפשרת למהנדסים יוונים לתחזק, לשנות ולשדרג אותה בעתיד בלי להיות תלויים לחלוטין בספקים הישראליים. "להפוך ל'בני ערובה', אפילו של המדינה הזרה או בעלת הברית הידידותית ביותר, זה בלתי אפשרי לחלוטין", אמר שר ההגנה היווני ניקוס דנדיאס כבר ביולי.

● העיתון הגדול בארה"ב מגנה את בריטניה: "פתחה במתקפה על ישראל"
● משבדיה עד טייוואן: המעברים שעלולים להשבית את הכלכלה העולמית

מגן אכילס, שעליו סיכמו ישראל ויוון בסוף אוגוסט, אמור לחבר כמה טכנולוגיות ישראליות למערך אחד שיגן על יוון מפני טילים, כלי טיס ורחפנים. העסקה היא חלק מההעמקה בשיתוף-הפעולה הביטחוני בין ישראל למדינות אירופה, אך המחלוקת סביב התוכנה ממחישה גם את הדילמה שנוצרת כאשר מדינה נשענת על מערכות נשק זרות בתחומים קריטיים לביטחונה. יוון רצתה לא רק לרכוש את המערכת, אלא גם להבטיח שתוכל להפעיל ולפתח אותה בעצמה לאורך שנים.

אלא שבישראל הבהירו כי קוד המקור הישראלי אינו חלק מהעסקה. משה פתאל, ראש מינהלת "חומה" במשרד הביטחון, נשאל במפורש אם יוון תקבל אליו גישה והשיב: "לא. משום שקוד המקור לא נכלל ברישיון השימוש שבהסכם". בהמשך הבהיר משרד הביטחון כי הפתרון שנמצא שונה: ידע ישראלי יועבר לחברות יווניות שישתתפו בפרויקט, והן יוכלו לפתח בעצמן קוד מקור יווני למערכת.

לפי משרד הביטחון, הקוד שיפותח ביוון יהיה בשליטה יוונית בלעדית. כך מנסים הצדדים לפתור את המתח בין שני אינטרסים מנוגדים: ישראל אינה מוסרת את אחת השכבות הרגישות ביותר של הטכנולוגיה הביטחונית שלה, בעוד יוון אמורה לקבל יכולת מקומית שתאפשר לה להימנע מתלות מוחלטת בישראל בכל שינוי או שדרוג עתידי.

מאת אנטואנטה רוסי, מתוך פוליטיקו. לקריאת הכתבה המלאה.

3סעודיה לא רוצה עוד מלחמה עם החות'ים, אבל האפשרויות שלה אוזלות

ההשתלטות של החות'ים על שטחים ונקודות אסטרטגיות בתימן, לצד התקיפות נגד סעודיה, דוחקת את ריאד למצב שבו כמעט כל אפשרות שעומדת בפניה כרוכה במחיר כבד, כך לפי ניתוח של CNN. החות'ים השתלטו על האי האסטרטגי פרים ועל עיר הנמל מוח'א, בניסיון להרחיב את שליטתם באזור באב אל־מנדב, אחד מנתיבי השיט החשובים בעולם. במקביל הותקף בצד הסעודי צינור הנפט מזרח־מערב, שהפך חשוב במיוחד מאז שהמלחמה עם איראן שיבשה את התנועה במצר הורמוז. "כל הסימנים מצביעים כעת על תגובה סעודית רחבת היקף, והסבירות לכך גדלה מיום ליום", אמר ל־CNN המומחה לתימן מוחמד אל־באשא.

על הנייר, יחסי הכוחות נראים ברורים: סעודיה היא מעצמה אזורית עשירה עם צבא מתקדם, בעוד החות'ים הם ארגון מורדים שפועל מאחת המדינות העניות בעולם. אלא שהניסיון של העשור האחרון הראה עד כמה קשה להכניע אותם. סעודיה כבר הובילה מאז 2015 מערכה צבאית ממושכת בתימן שלא הצליחה לסלק את החות'ים, ובשנים שחלפו הם שיפרו משמעותית את יכולותיהם הצבאיות. כעת סעודיה מנסה להימנע מחזרה לאותה מלחמה, בזמן שהחות'ים מאותתים כי אין בכוונתם לסגת.

לפי הניתוח, אפשרות אחת היא להסלים ולצאת למערכה צבאית רחבה, אך גם היא עלולה להפוך במהירות למלחמה ממושכת ולמשוך את איראן עמוק יותר לעימות. "לסעודיה באמת יש אפשרויות מוגבלות מאוד בסכסוך עם החות'ים", אמרה סינזיה ביאנקו מהמועצה האירופית ליחסי חוץ. לדבריה, אם סעודיה תחליט "ללכת עד הסוף", היא עלולה למצוא את עצמה שוב בעימות פתוח שאין לו נקודת סיום ברורה. מלחמה כזאת גם עלולה להפוך את העימות הסעודי־חות'י לחזית נוספת במלחמה הרחבה יותר בין ארה"ב לאיראן.

גם האפשרות לקבל סיוע צבאי אמריקאי משמעותי נראית מוגבלת. לפי CNN, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן שוחח פעמיים עם הנשיא דונלד טראמפ וביקש סיוע מול התקדמות החות'ים, אך טראמפ סירב לתקוף אותם. ארה"ב כן שלחה לסעודיה כ־100 יועצים צבאיים שמסייעים בתחום המודיעין. טראמפ עצמו אמר כי החות'ים העבירו מסר שלפיו אינם רוצים שארה"ב תיכנס ישירות למערכה: "הם היו מעדיפים מאוד שלא נהיה מעורבים", אמר.

גם הדרך המדינית הולכת ונסגרת. סעודיה נמנעה עד כה מתגובה כוללת וניסתה, לדברי מומחים, להפגין "סבלנות אסטרטגית", אבל האזהרות שהעבירה לחות'ים ולאיראן לא עצרו את ההסלמה. אחרי התקיפה על צינור הנפט הודיעה ריאד כי בחרה שלא להגיב בשלב זה, אך שמרה לעצמה את הזכות "לנקוט את כל הצעדים הדרושים להגנת ריבונותה". ביאנקו סבורה שסעודיה כבר "מיצתה את הפתרונות הפוליטיים". לפי אל־באשא, קבלת דרישות החות'ים כעת תהיה למעשה כניעה: "וזו כניעה יקרה מאוד. זו בעצם כניעה מוחלטת".

כך נוצר המלכוד הסעודי: יציאה למלחמה עלולה להחזיר את הממלכה לעימות יקר וממושך בתימן ולהכניס אותה עמוק יותר למלחמה האזורית. הימנעות מתגובה עלולה לאפשר לחות'ים להמשיך להתחזק ולבסס שליטה בנתיב אסטרטגי בים האדום; והסכם בתנאים הנוכחיים עלול להיתפס ככניעה.

מאת נאדין איברהים, מתוך CNN. לקריאת הכתבה המלאה.

3התוכנית הייתה לסיים את המלחמה עם ארה"ב. בכירים באיראן חיבלו בה

פלג קיצוני בתוך המשטר האיראני פעל מאחורי גבם של הנשיא מסעוד פזשכיאן ובכירים אחרים כדי לחבל בהסכם הפסקת האש עם ארה"ב ולהחזיר את שתי המדינות למלחמה, כך לפי תחקיר של הניו יורק טיימס. לפי העיתון, לאחר שאיראן וארה"ב הגיעו להסכם בתחילת יולי, כוחות איראניים תקפו שלוש אוניות מסחריות במצר הורמוז, הציתו מכלית LNG קטארית ופגעו בכלי שיט נוספים. אלא שלפי גורמים איראנים, לא הנשיא, לא המועצה העליונה לביטחון לאומי ואפילו לא מפקד משמרות המהפכה ידעו מראש על התקיפה.

פזשכיאן, ששהה באותו זמן בעיראק במסגרת טקסי האבל על מותו של המנהיג העליון עלי חמינאי, חזר מיד לטהרן ודרש לדעת מי הורה על הפעולה. למחרת כבר הגיבה ארה"ב בתקיפות אוויריות באיראן, והמלחמה התחדשה. לפי העיתון, האירוע הצית מאבק חריג בצמרת המשטר: בכירים צעקו זה על זה, שני גנרלים איימו להתפטר והאשמות בבגידה הוטחו בין המחנות. הטלטלה תרמה בהמשך גם לשינויים במועצה העליונה לביטחון לאומי.

החקירה הפנימית באיראן הובילה, לפי שלושה גורמים איראנים, לחוסיין טאא'ב, איש מודיעין רב־עוצמה ולשעבר ראש מערך המודיעין של משמרות המהפכה, שהתנגד להסכם עם ארה"ב מלכתחילה. אלירזא נמוור חגיגי, מומחה לאיראן ולשעבר בכיר המקורב גם כיום לגורמים בממשלה, אמר כי "המתקפה על האוניות אורגנה במטרה לפוצץ את מזכר ההבנות עם טראמפ ולחסל את הסיכוי לכל משא־ומתן או הסכם עתידי". טאא'ב עצמו אמר בנאום כי הוא אינו מתנגד לעצם קיומו של משא־ומתן, אך "למשא־ומתן שמתעלם מזכויות עמנו ונכנע לדרישות המופרזות של האויב אין מקום בפוליטיקה האיראנית".

מאחורי המאבק עומדת גם שאלה גדולה יותר: מי באמת מקבל כיום את ההחלטות באיראן. המנהיג העליון החדש, מוג'תבא חמינאי, כמעט נעלם מעיני הציבור מאז נכנס לתפקיד. לפי גורמים ששוחחו עם העיתון, אפילו פזשכיאן הטיל ספק באותנטיות של חלק מהמסרים שיוחסו לו. באחד המפגשים החריגים שתוארו בכתבה הוסע הנשיא באמבולנס שחלונותיו הושחרו, ולאחר מכן שוחח בווידאו עם אדם שטען כי הוא מעביר מסרים בשם חמינאי. לאחר מכן, לפי המקורות, הנשיא אמר למקורב כי כלל לא היה בטוח שאכן תקשר עם המנהיג העליון.

המאבק הזה רחוק מלהסתיים. לפי התחקיר, בצמרת האיראנית התגבשו בחודשים האחרונים שתי גישות: לחזור לשולחן המשא־ומתן עם וושינגטון, או להסלים את המלחמה באמצעות תקיפות נגד מטרות אמריקאיות ובעלות בריתה, במטרה להעלות את מחיר העימות ואת מחירי הנפט. במקביל, המצור האמריקאי על הנמלים בדרום איראן שיתק חלקים מהמסחר והוריד את יצוא הנפט לאפס, בזמן שהמטבע המקומי נחלש והאינפלציה מזנקת. למרות המחיר הכלכלי, לפי הניו יורק טיימס, המחנה שתומך בהסלמה הוא זה שבינתיים צובר כוח.

מאת פרנאז פסיחי, מתוך הניו יורק טיימס. לקריאת הכתבה המלאה.